"אין די בידע של עו"ד כדי להיות מנכ"ל בתיה"ד"

ועדת החוקה חוק ומשפט דנה (יום ד', 15.2.17) בתקנות הדיינים (כשירות של מנהל בתי הדין הרבניים) התשע"ו-2016. התקנות הוגשו לאישור הוועדה לבקשת השר לשירותי דת דוד אזולאי, לאור החלטת בית המשפט בעתירת בתיה כהנא דרור ואח' נגד השר לשירותי דת ואח' בבג"ץ, שעניינה מניעת מינוי מנכ"ל קבוע לבתי הדין הרבניים "עד מתן הזדמנות אמיתית לנשים שתבחן מועמדותן לתפקיד". בית המשפט העלה אפשרות לפתרון הסוגיה על-ידי הוספת מסלול נוסף לארבעת המסלולים לכשירות להיבחר לרב עיר שבתקנות שירות הדת היהודיים. כלומר, סעיף קטן שעניינו אך ורק כשירות לרב עיר לצורך כשירות לשמש כמנהל בתי הדין הרבניים, שיחול על נשים וגברים כאחד, ובו לקבוע תנאי כשירות כגון היות המועמד בעל רישיון לעריכת דין וכן בעל רישיון לשמש כטוען רבני, ותק מקצועי, עיסוק מקצועי בענייני משפחה לרבות בבתי הדין וכן בחינות מתאימות לעניין זה.

יו"ר הישיבה, ח"כ רויטל סויד, אמרה: "התקנות הן תקנות היסטוריות בהבטי שוויון בין נשים וגברים, ואנחנו מקווים להגיע לתקנות מוסכמות, לכן לא נקיים היום הצבעות ונדון כיצד ליצור שוויון ולא לאיין על הדרך את המטרה באמצעות תקנות לא רלוונטיות שאי-אפשר לעמוד בהן".

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד אלעזר שטרן: "היועמ"ש ובית המשפט העליון פירשו את החוק כך שתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים הוא אדמיניסטרטיבי בעיקרו ולא דתי בעיקרו. הדרישה לכשירות דתית לא קיימת בבתי הדין השרעיים או הדרוזיים". עוד אמר כי לא מצא עוד תפקיד בשירות המדינה הדורש בחינות כתנאי סף להגשת מועמדות ולא ברור למה זה נצרך.

עו"ד ישראל פת, היועץ המשפטי למשרד לשירותי דת: "החוק אומר דברים חד-משמעיים - או דיין או רב עיר. אנחנו מנסים להוריד את רמת הבחינות ביחס לרב עיר. נקודת המוצא היא שזה תפקיד שיש בו אלמנטים דתיים ולא רק מנהליים - קובע סדרי דין, קובע הרכבים".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) הביעה מחאה על השימוש במילים "להוריד את הרמה" וביקשה להפסיק להשתמש בהן. "לאורך הדורות נשים היו בתפקידי הנהגה. לא מדובר על הורדת הרמה אלא על תפקיד אזרחי אדמיניסטרטיבי. המערכת שנתנה קריטריונים השתנתה. אנחנו במדינה יהודית ודמוקרטית והגיע הזמן להפנים את זה".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס): "נשיא בית הדין הרבני הוא לא עוד פקיד לנושאי דת אלא סמכות רוחנית, וכשעומד מולו מנכ"ל בתי הדין ומנווט תיקים ממקום למקום, אם אין לו את השפה התורנית ההלכתית לדבר יחד עם הנשיא - זה כמו מנכ"ל ושר שרבים ביניהם כל היום. מדובר בפרוצדורה שמאחוריה שאלות הלכתיות".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "השאלה אינה אישה או לא, אלא איזה כישורים דורשים ממנהל בתי הדין. הבג"ץ התערב ללא תקדים בדרישה שקיימת בחוק וזו זילות במושג רב עיר. אני לא משתכנע שפעילות ארגונים שונים להורדת תנאי הסף היא למען קידום נשים. הפעילות לא באה לחזק את בתי הדין ממקום טהור, אלא לפגוע במעמד בתי הדין ובסמכות בתי הדין להוביל פסיקות לפי הדין הדתי. לפי הדרישות שכתובות עכשיו לא חייב להיות אפילו יהודי כמנהל בתי הדין. זו המציאות שאתם מבקשים שנאשר וזה גודל האבסורד".

ד"ר עו"ד רפי רכס, עוזר ראשי ליועץ המשפטי לשיפוט הרבני בבתי הדין הרבניים: "השלמנו עם הנוסח הנוכחי שהוא לא מה שרצינו, במטרה ליצור איזון שיפתח את הדלת לנשים וישמור על הרמה. בחינה ממוקדת בוועדה שימנה השר היא המינימום האפשרי. פחות מזה יפגע באיכות העבודה של מנהל או מנהלת בתי הדין הרבניים. ידע של עו"ד לא מספק כי נדרש ידע הלכתי רחב".

עו"ד יעקב פרידברג ממשרד המשפטים: "המחוקק קבע שהחלופה הראשונה היא שיכהן דיין ורק לאחר מכן הוסף רב עיר. שני התפקידים דורשים ידע נרחב וגם אישה צריכה לעמוד בו. הנוהג המובהק ביחס לתפישת התפקיד היא שהוא בתוך מערכת שיפוט דתית".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "צריך לומר את האמת - הדיון הוא לא על מי יכול להיות, אלא על הפסילה של מי לא יכולה להיות. כמי שחפץ ביוקרת בתי הדין, מי שבעיקר בא להידון בפניהם הן נשים ומי שסובל מהם הן נשים. אם נשים יהיו שם הין ייפגעו פחות וזה יתרום למעמד בתי הדין".

ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "צריך למצוא את הדרך להכניס נשים לתפקידי ניהול גם אם זה לא מרצה את הממסד הרבני. אחרי המאבק של אליס מילר, היום זה דבר טבעי לשרת כלוחמות ולצד לוחמות. במאה ה-21 אי-אפשר להדיר נשים. זה לא מתקבל".

עו"ד קרן הורוביץ ממרכז רקמן לקידום מעמד האישה: "התקנות פותחות את התפקיד למספר זעום של נשים. הן מפלות בין נשים לגברים, וצר לי לשמוע שמשרד המשפטים עומד מאחורי מצב שאישה תידרש לעשות בחינה שגבר לא".

עו"ד בתיה כהנא דרור, מנכ"ל 'מבוי סתום' ואחת מהעותרות לבג"ץ: "אנחנו מנסים לעשות שינוי קטן ומשרד המשפטים ממשיך הפליה רבת שנים שלא תואמת שום מגזר ושום דין. בין אם יש אופי דתי או פרוצדורלי, נשים עומדות בדרישות. יעלה על הדעת לומר שיש אופי דתי אז אישה לא יכולה לכהן? המציאות השתנתה. פסק הדין מנחה שצריך לעשות הכול שנשים יהיו במערכת ולא להכשיל באמצעות תקנות שלא יאפשרו".

עו"ד גלי עציון, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה בנעמ"ת, המייצגת את העותרות בבג"ץ: "בית המשפט העליון שטיוטת התקנות הובאה בפניו העיר על כך שיש לתקן חלק מהתנאים הנדרשים, ולמרות זאת הן מובאות לכאן היום בדיוק באותו נוסח. יש הרבה נשים שיש להן ידע לא פחות והן לא פוגעות במוסד הדיינים. רב ראשי שהולך לכלא גורם להרבה יותר זילות במוסד בתי הדין מאשר כניסת אישה".

רחל לב מור, טוענת רבנית: "בעתיד לא תהיינה טוענות רבניות כי אין תוכנית שמוציאה טוענות רבניות והמבחנים הוכפלו מבחינת כמות החומר כדי להקשות. נשים ילכו למסלול עריכת דין. התוצאה של התנאים כאן היא מניעת כניסת נשים. הדוקטורט שלי נקרא תלמוד ותורה שבע"פ ומתמקד בגירושים. אתם צריכים לפתוח את הדרישה למשפט עברי, לנושאים נוספים". על דבריה הגיב עו"ד פת כי ככל שהבעיה היא בתחום המשפט העברי, זה דבר שאפשר לשנות.