"ברור, כי אין לקבל מציאות בה לקוח יקבל מכשיר ובמשך שנה הוא יגיע לתקנו חמש פעמים. אין זה מתקבל על הדעת, שבמכשיר חדש יתגלו כל כך הרבה תקלות שיפגעו באיכות השימוש". כך אומר שופט בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, יוסי ברכיה. הוא קיבל את תביעתו של אבנר הנרי, אשר רכש מסלקום מכשיר LG G4, והורה על ביטול העסקה בשל ריבוי התקלות (שלמעשה התגלו תוך חמישה חודשים). הנרי יחזיר לסלקום את המכשיר והיא תחזיר לו את כל הסכומים שגבתה ממנו - קבע ברכיה.

מאידך-גיסא, דחה ברכיה את תביעתו של הנרי להחזרת הסכומים שגבתה ממנו סלקום תמורת הטאבלט שסיפקה לו. הנרי טען, כי חשב שהמכשיר ניתן לו במתנה - אך הוכח שהוא חתם על חוזה בו נאמר במפורש שעליו לשלם תמורתו. סלקום גם תשלם הוצאות בסך 600 שקל, כאשר ברכיה אומר שיש להביא בחשבון שאכן נעשה שימוש במכשיר הסלולרי ושהנרי אמר שקיבל שירות אדיב.

רשם בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקוה, אורן כרמלי, דחה תביעה בסך 27,000 שקל שהגיש גלעדי בן-חן נגד סוכן הרכב ארנון זאבי. כרמלי דחה את הטענה כאילו זאבי וסוכנות שחק שבבעלותו איחרו במסירת הרכב שהזמין, שכן מניין הימים מתחיל מסיום התשלום ולא מההזמנה - וזאבי עמד בימים אלו. עוד נקבע, כי עיכוב נוסף חל לאחר שבן-חן ביקש לקבל את הרכב האדום שהזמין ברכב בצבע בז', והיה צורך להמתין למשלוח חדש של מכוניות קיה - ולכן זאבי אינו אחראי לעיכוב.

חברת שירן ביטחון ובעליה, ירון כץ, התחמקו מתשלום חוב למנהל החשבונות אליהו מטלוב שהעניק להם שירותים עוד בשנת 2009 - קבע רשם בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בנימין בן-סימון. הוא מצא, כי עדויותיהם של מטלוב ואביו אמינות, בעוד לא ניתן להאמין לכץ. עוד ציין בן-סימון, כי כץ למעשה הודה במסרונים בקיומו של החוב, והמציא רק בדיעבד תירוץ לפיו מטלוב גרם לו נזק. כץ והחברה ישלמו למטלוב 14,000 שקל ועוד הוצאות בסך 3,000 שקל.

חברת עמילות המכס שני שירותי מטען בינלאומיים תחזיר לניצן הופמן 5,000 שקל ששילם למכס. הופמן ייבא מיכלי קירור לחלב, אך המכס סיווג אותם כ"מגדלי חלב לקירור" ועל סמך סיווג זה גבה את הסכום העודף. רשמת בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, הדס שכטר-ישראלי, מצאה, כי היה על חברת שני לפנות למכס ולפעול לשינוי הסיווג, לאחר שהופמן העמיד אותה על הטעות. עמיל המכס הוא בעל הידע המקצועי והוא שצריך להדריך את הלקוח כיצד לפעול, אמרה. החברה גם תשלם הוצאות בסל 350 שקל.

חברת התעופה אוקראיין אינטרנשיונל תפצה את נועם ביתן ב-2,000 שקל על איחור בהגעת מזוודתה לקייב, בעקבותיו לא קיבלה ביתן את המזוודה כאשר שהתה באומן אלא רק כאשר חזרה ארצה. החברה טענה, כי התקלה נגרמה באחריותה של רשות שדות התעופה. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בקריות, אלואז זערורה עבד אל-חלים, פסקה לביתן רבע מהסכום שתבעה, כפיצוי על הנזק שנגרם למזוודה, על תכולה שנאלצה לקנות בארץ ועל עוגמת הנפש. החברה גם תשלם הוצאות בסך 500 שקל.

רכבת ישראל תפצה ב-4,550 שקל את מרי אברג'ל, אשר החליקה במדרגות רטובות בתחנת נורדאו בכפר סבא. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, ליעד שגב, קיבלה את גרסתה של אברג'ל לגבי עצם התרחשות האירוע, וקבעה שהרכבת הייתה צריכה לדאוג לכך שהבטיחות תישמר גם בימים גשומים. לצד זאת, היא הטילה על אברג'ל אשם תורם של 30% משום שלא אחזה במעקה, ודחתה את רוב טענותיה הנזקיות - שהסתכמו ב-30,000 שקל - משום שלא הוכיחה אותן. גם בבית משפט לתביעות קטנות יש להביא ראיות, מדגישה שגב. הרכבת גם תשלם הוצאות בסך 600 שקל.

חברת הביטוח הפניקס חייבת בכיסוי לנזקיה של שלומית כהן, שנאלצה לבטל נסיעה לחו"ל בשל מצבה הרפואי - קבע שופט בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, אבי סתיו. כהן רכשה ביטוח נסיעות לחו"ל שכלל גם החזר בגין ביטול הנסיעה, והיא אכן נאלצה לבטל אותה בשל פגיעה בברך. הפניקס טענה, כי הפגיעה אינה מכוסה משום שמדובר בהחמרה של פגיעה שהתרחשה פחות משלושה חודשים קודם לכן - אך לא עמדה בנטל החל עליה להוכיח שאכן מתקיים החריג לפוליסה. כהן טענה, כי מדובר היה בתוצאה של ניתוח שבוצע חמש שנים קודם לכן, וכאמור - הנטל הוא על הפניקס. לפיכך, פסק סתיו, היא תחזיר לכהן 28,500 שקל ותשלם הוצאות בסך 1,500 שקל.

אל-על ודלתא ישלמו כל אחת 8,500 שקל לבני הזוג רון ודרורית נוימן, בשל חלקן בשורה של תקלות שגרמה לכך שהשניים חזרו ארצה מסיאטל באיחור של 36 שעות. קודם לכן פיצוי דלתא ובריטיש איירווייס את השניים ב-15,000 שקל. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, משה תדמור-ברנשטיין, קבע שאל-על ודלתא נושאות יחדיו באחריות לכך שדרורית נוימן נאלצה לרכוש כרטיס במחלקה הראשונה באל-על לטיסה מניו-יורק לנתב"ג - משום שאל-על לא אישרה את ההזמנה שביצעה דלתא ונוימן נאלצה לשלם לה מכיסה.

תדמור-ברנשטיין אומר, כי לא נכנס לשאלת חלוקת האחריות בין שתי החברות, ומעיר שהיה מקום למצוא פתרון למחלוקת בלא להזדקק לבית המשפט. עוד הוא מציין, כי הפיצוי שקבע הוא גם על עוגמת הנפש שנגרמה לשניים בשל הקשיחות המעליבה בה נהגו בהם נציגי שתי החברות. כל חברה גם תשלם הוצאות בסך 700 שקל.

חברת הדקה התשעים וחברת אינסטנט טרוול סיפקו לארבעה ישראלים שנסעו לבורגס שבבולגריה מלון שונה לחלוטין מזה שהובטח לכם. במקום מלון דיאמונד על שפת הים, קיבלו הארבעה חדרים במלון הדירות דיאמונד אפארקומפלקס המרוחק מאוד מאזור התיירות, ואשר לא כלל שירותי מלון רגילים. בשל כך - קבעה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, שרון צנציפר-הלפמן - יפצו השתיים כל אחד מהנוסעים ב-2,000 שקל. טרוול, שביצעה את ההזמנה בפועל, תשא ב-80% מהפיצוי, והדקה התשעים - ממנה הוזמנו חבילות הנופש - תשלם 20%. החברות גם ישלמו הוצאות בסכום כולל של 2,000 שקל.

חברת התקשורת הבינלאומית טלזר 019 תשלם לדור צ'יקו 1,500 שקל בעד ייעוץ רגולטורי שהעניק לה - קבע רשם בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקוה, אייל דוד, אשר העניק לצ'יקו 15% מהסכום שתבע. צ'יקו שיגר לחברה מספר הצעות, למרות שלא הייתה הסכמה ברורה מהו השירות שיתן וכמה יקבל תמורתו. דוד מציין, כי הצעתו של צ'יקו להעתיק מידע מחברת גולן הייתה פסולה ואף גובלת בפלילים, וכי עצות אחרות של צ'יקו היו כאלו שצריכות להינתן בידי עורכי דין. עם זאת, מאחר שצ'יקו השקיע מזמנו ויכול היה להבין שהעבודה הוזמנה ממנו, הוא יקבל כאמור תשלום מסוים.