התרחיש: חיזבאללה משתלט על ישוב לכמה שעות

ועדת החוץ והביטחון סיירה (יום ה', 23.2.17) באזור קריית שמונה, בכדי לבחון את מוכנות יישובי קו העימות בצפון לתרחישי חרום.

הנקודות המרכזיות שעלו במהלך היום ובהן תמשיך הוועדה את הטיפול בתקופה הקרובה: 1. סוגיית פתיחתו מחדש של חדר המיון הקדמי בקריית שמונה המשרת את כל מרחב הגליל העליון, בשל חיסרון של כמיליון שקל; 2. סוגיית מימון עלויות המיגון ומרכיבי הביטחון ביישובים, וסבירותה של דרישת מערכת הביטחון להשתתפות הרשויות בעלויות; 3. פינוי אוכלוסייה בשעת חרום – חלה התקדמות משמעותית בתוכניות הפינוי, למעט הסדרת אתרי קליטת המפונים; 4. גיוסם למילואים של עובדי גופי חרום אחרים (3,800 שוטרים, 500 כבאים ו-300 פראמדיקים ממד"א); 5. פערים קיימים במערכת הקשר הנמצאת אשר אמורה לסנכרן בין כלל גופי החרום.

בתחילתו של היום סיירה הוועדה על הגבול באזור משגב עם ושמעה סקירות סודיות על היערכות הצבא לתרחישי החרום בגזרה מפי ראש מטה פיקוד הצפון, תא"ל אשר בן לולו, מפחד מחוז הצפון של פיקוד העורף, אל"ם איציק בר, וראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, אל"ם גולן ואך.

לאחר מכן קיימה הוועדה ישיבת מליאה פתוחה של מספר שעות בקריית שמונה, בה השתתפו ראשי רשויות רבים מהצפון, נציגי משרדי הממשלה ונציגי כוחות הביטחון וההצלה. נציגי הרשויות המקומיות התבקשו להציג לוועדה ולמשרדי הממשלה את פערי המוכנות שלהם לחרום, והתחיל בכך מנכ"ל עיריית קריית שמונה, אשכול שוקרון שאמר: "מרכז ההפעלה של ראש העיר לא ממוגן מספיק ולא עונה על כל הדרישות. תוקצבנו במיליון שקלים וחצי לשם כך, וצריך עוד מיליון וחצי. אנו העיר הכי ממוקלטת בעולם אך יש לנו פער של 20 מקלטים שאינם תקינים. חדר המיון – לצערנו בשנים האחרונות פעילותו של חדר המיון צומצמה עד כדי סגירה, הוא לא נותן מענה רפואי, בטח שלא בשגרה, ולא יוכל לתת מענה בחרום".

יו"ר הוועדה אבי דיכטר דרש ממשרד הבריאות לענות לסוגיה ורונית רינגל, מהאגף לשעת החרום במשרד הבריאות השיבה: "בשבוע שעבר נפגשו נציגי המשרד עם יועמ"ש העירייה וסגן ראש העיר. הם עברו על המכרז של הגוף שיפעיל את חדר המיון הקדמי והוא יפורסם בקרוב. יש לו שעות פעילות בשגרה והם יורחבו בחרום בהתאמה. כיום עלותו 1.9 מלש"ח בשנה והוא מתוקצב ע"י משרד הבריאות והקופות, ועלות החדש היא כ-3 מלש"ח. כלומר, העירייה תצטרך למצוא מקור מימון לסייע להפעלתו".

הרב נסים מלכה, ראש עיריית קריית שמונה, אמר לוועדה כי העיר כבר נאלצה להתפשר על משך שעות הפעילות של חדר המיון, והדרישה הכספית עכשיו היא קשה מאוד. ח"כ דיכטר כעס מאוד ואמר: "לא יכול להיות ולא סביר שחדר המיון הקדמי בקריית שמונה לא יוקם בגלל מיליון שקלים! כולנו אזרחים ומבינים את המשמעות, וזה פשוט נשמע לי לא ראוי, לא מכובד ולא ענייני". ח"כ איל בן-ראובן (המחנה הציוני) סיפר כי בעבר חדר המיון הקדמי הציל את חייו של בנו, ואם היה נאלץ לפנותו למקום רחוק יותר ייתכן שהתוצאה הייתה שונה, כך שאין ספק בחשיבות קיומו של חדר המיון הקדמי.

יו"ר פורום קו עימות וראש מועצת כפר ורדים, סיון יחיאל, אמר: "אנו היום מוכנים למה שהיה ב-2006 אבל לא לתרחישי הייחוס החדשים עם התקפות קרקעיות וסוגי החימוש החדשים והמדויקים של חיזבאללה, שיביאו להרס הרבה יותר גבוה. חייב גם להיות מענה הרבה יותר ברור לכל משפחה בנושא פינוי התושבים בכדי שנוכל להגיד ביושר שאנו אזור מוגן, וזו לא משימה הגדולה על מדינת ישראל. חוסן צבאי תלוי בחוסן אזרחי, וחוסן אזרחי תלוי בשגשוג האזור".

ראש מועצת הגליל העליון, גיורא זלץ: "שלוש הנחות העבודה שלנו: 1. בהתאם לתרחיש הצה"לי, כפי שאנו מבינים אותו, יכולה להיות, תוך כדי לחימה, השתלטות על ישוב למשך כמה שעות וניאלץ להתמודד איתה לבד; 2. יהיה פה פרק זמן, שבין כמה ימים לשבועיים, שנצטרך להסתדר לבד, כי הצבא והמדינה יהיו עסוקים במקומות מאוכלסים יותר, ואין לנו שום אפשרות להסתדר לבד. אף ספק אוכל לא יגיע לפה בזמן התרחיש שמדברים עליו; 3. בנוגע לפינוי יישובים: הצירים לא מוכנים והיישובים הקולטים לא מוכנים". לאור כל זה דרש זלץ: "על הוועדה לוודא כי סוף-סוף תקום ועדת שרים ומנכ"לים מכל משרדי הממשלה, אשר תוודא כי הכל יתוקצב ויתוקן".

אורי בן יהודה, מרכז נושא הביטחון והחרום במרכז המועצות, הצטרף לטענה: "יש המון תוכניות והאמת מצויה בפרטים הקטנים, ובחלק גדול מהתוכניות לא ירדו לפרטים הקטנים. במשרד הכלכלה יש תוכניות להגעת ספקים, אבל בפועל, במלחמת לבנון השנייה, נהג משאית שהיה צריך להגיע לחיפה, פרק את הציוד במחלף עתלית ואמר 'תיחנקו, אני לחיפה לא נכנס'".

ראש רשות החרום הלאומית, בצלאל טרייבר, השיב בהמשך: "הממשלה מודעת לנושאים ומטפלת בהם - זה לא נסתר מעינינו. יש תוכנית בנויה לפינוי ולקליטת האוכלוסייה. יש תוכנית רב-שנתית להכשרת כלל הרשויות המקומיות שכבר מתוקצבת. יש בהחלט תוכנית שתאפשר להביא לכם אוכל, וממילא התוכנית הצה"לית היא שנגיע אליכם תוך יומיים ולא שבועיים".

דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה, אמר כי "אמנם יש הגדלה משמעותית במרכיבי הביטחון, אבל גם שחיקה משמעותית. הרי מחיר החשמל עולה כל שנה, ואני לא מקבל הגדלה של התקציב אבל צריך לממן את ההפעלה של תאורה שהצבא הוא זה שאומר לי כמה להתקין, ואיפה ומתי להפעיל. אני מקבל 144 אלף שקל בשנה למרכיבי ביטחון ומוציא מעל 270 אלף – זה לא נקרא השתתפות מצד המדינה".

סוגיית דרישת מערכת הביטחון להשתתפות מצד היישובים (מאצ'ינג) ברמות שונות של חלקיות למערכי החרום השונים הייתה חלק מרכזי בדיון והייתה משותפת לכלל ראשי הרשויות. ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) העירה כי "שיטת המאצ'ינג היא תפיסה אשר החלישה רשויות מקומיות בכלל, ובנושאי ביטחון ודאי שהיא רעה". ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני) אמר כי "זה לא משנה אם זה חדר מיון קדמי או מרכיבי הביטחון –המדינה צריכה להפסיק עם ההצהרות, להכניס את היד לכיס ולהקצות יותר תקציבים ליישובי הצפון" וח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) הוסיף: "אני בכלל לא מבין איך שיטת המאצ'ינג רלוונטית ביחס לסדר הגודל של האיום הקיים כיום, ונוצרת אצלי תחושה מאוד לא נוחה שבעת חרום, במצב הנוכחי, הצבא יהיה ממוגן טוב יותר מהתושבים".

שלב התייחסות נציגי הממשלה החל עם התייחסויות קציני צה"ל. סא"ל יניב קריאף, קצין ההגנה המרחבית של אוגדה 91: "תרחיש הייחוס אכן עדיין לא נמסר בצורה מלאה לרשויות, אבל כן הועבר חלקית, כולל מה צפוי בימי הלחימה הראשונים. אם קיים פער, הרי שזה בשל האופן בו מתרגמים הגופים השונים את התרחיש שהוצג. לגבי מרכיבי הביטחון, צריך לזכור שנעשה המיטב עם התקציב שנקבע לשם כך". אל"ם ואך הוסיף: "משרד הביטחון משקיע במרכיבי הביטחון עשרות מיליוני שקלים בשנה, ומה שנדרש מהרשויות זה ממש לא השלמה זהה, ואפילו לא 30%, אלא משהו כמו 10% מהעלות. לאחרונה סיימנו להכין אצלנו מפתח עלויות חדש, כמו למשל מחירי החשמל, ואנו מחכים להתייחסות ראשי הרשויות למסמך, כדי שנוכל לעדכן את ההשתתפות בהוצאות אלה. אנו כן סבורים שבאופן עקרוני יש מקום להשתתפות מתוך תפיסה של אחריות משותפת לדברים".
חזי רז, ראש אגף חרום וביטחון במשרד הפנים: "ב-3 השנים האחרונות מחזות הצפון וחיפה קיבלו עדיפות תקציביות בהיקפים של עשרות מיליונים, למשל לחדרי הפעלה וגנרטורים, והייתה ממש קפיצת מדרגה. נושא קליטת האוכלוסייה אשר תפונה הוא באחריותנו, וזה תהליך שאנו מנהלים מול ראשי הרשויות כבר כמעט שנה. הגענו כבר למצב טוב ש-80%-75% סגורים על התוכנית. לגבי נושא המקלטים, אנו נגבה את הרשויות בעניין, והקצנו לשם כך 35 מיליון שקל בתוכנית חמש שנתית, אבל צריך לזכור שהחוק הקיים מטיל את האחריות על המקלטים על הרשויות".

תת-טפסר ניזאר פארס, סגן מפקד מחוז הצפון ברשות הארצית לכבאות והצלה, התבקש להתייחס למוכנות הרשות לחרום, והודה בפני הוועדה כי במצבה הנוכחי של הרשות, היא לא ערוכה לתת את המענה הראוי בחרום. תת-טפסר פארס גם אמר כי בנוסף לבעיות כוח האדם של הרשות, הרי שחלקים משמעותיים מכח האדם מגויס לשירות קרבי בחרום, וכן כי עדיין קיימת בעיה ביצירת רשת קשר אחידה בין הכבאות, המשטרה, הצבא, הרשויות ושאר גורמי החרום.

נושא גיוס החרום עלה לא רק מצד כוחות הכיבוי וההצלה, על 500 הכבאים אשר מגויסים, אלא גם מצד מגן דוד אדום על גיוס 300 פרמדיקים, ומצד המשטרה על גיוס 3800 שוטרים מדרג השטח לשירות קרבי. הארגונים כולם הבינו מדוע נדרשים האנשים לשירות קרבי, אך אמרו כי הדבר מהווה פער במוכנותם לפעול בחרום.

ח"כ בן-ראובן אמר: "הנחת העבודה היא שמערכה בזירה הצפונית היא בלתי נמנעת. ובימים הראשונים של מערכה, מרבית האש תכוון ליישובי הגדר, כמו קריית שמונה. סוגיית המוכנות, והמיגון בפרט, איננה מתאימה לאיום, באופן חד-משמעי. המושג 'תקן' לא מציל חיים. היום הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק שלוקחת את העבודה שנעשתה על-ידי משרד הביטחון וצה"ל בנושא המיגון הפרטי, ומתרגמת אותו למעשים ולתוכנית ממשלתית רב-שנתית".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) אמר כי "צריך להמשיך להוביל את הנושא הכבד הזה לא בוועדת משנה אלא במליאת הוועדה. לא הצלחנו לייצר הבקעה בנושא כבר כ-4 שנים. התרחיש פה הוא פי 10 מאשר עוטף עזה, והמצב שם ברמה גבוהה יותר מזו שכאן. לא צריך להיות מוכנים ל-2006 אלא למשהו עלול לקרות בשנים הקרובות, עם איום מועצם. אי-אפשר להסתפק בתוכניות פינוי, אלא חייבים לשפר את המיגון שיאפשר את שהיית האזרחים אם יידרשו".

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, אמר בסיכומו של הדיון כי בסוף מאי ייערך דיון מעקב על הנקודות שעלו במהלך הסיור והוועדה מצפה לקבל גם תשובות כתובת ומפורטות על סוגיית חדר המיון הקדמי ועל סוגיית רשת הקשר האחודה לגורמי החרום. סוגיית גיוסם של שוטרים כבאים ופרמדיקים לצה"ל בחרום כבר נדונה בוועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף, והיא תמשיך ותתבהר שם עד לפתרון.

ח"כ דיכטר: "ברור לחלוטין שהאיומים בצפון, בעיקר חיזבאללה, זה לא מה שהיה ב2006. אומנם נהרגו לחיזבאללה מאות ואלפי לוחמים בסוריה, אך עדיין זהו גוף שלמד להילחם שם ברמה אחרת. זוהי לא רק התעצמות בכלים, אלא התעצמות במחשבות ובתיאבון לבצע פעולות התקפיות. ההיערכות היא היערכות למשהו שונה. בכל מקרה, בתפיסת העולם שלי – אסור שהעורף בישראל יהיה חזית! אני מקווה שהמערכת המניעתית תיערך לשם כך".

"צריך להודות, אנחנו 11 שנה ממלחמת לבנון השנייה, וקרה משהו. הפוקוס הלאומי זז דרומה כי בדרום היו שלוש מערכות בזמן הזה. בדרום חטפנו 15 אלף רקטות בעשור האחרון ולכן הפוקוס זז דרומה, אך אסור שהצפון ייזנח. אי-אפשר יום אחד להתעורר ולהכין את הכל. אני לא מרגיש שהדרג המדיני זונח את העורף, לא בצפון, לא בדרום ולא ביהודה ושומרון. לשקט יש מחיר. כשהפוקוס זז גם המשאבים זזים. לאור התובנות, אנחנו כוועדה נסיט את הפוקוס שלנו קצת יותר לכיוון צפון ממה שהיה עד היום. העובדה שהיו בקריית שמונה 23 אלף תושבים ב2007 והנתון נותר אותו דבר ב 2017, זהו נתון שמעיד כאלף עדים על בעיה. מדובר בבעיה לאומית, לא מוניציפלית. אם הבירה של אצבע הגליל תהיה חלשה, אז גם האצבע תהיה חלשה. יישוב צמוד גדר, זו לא הגדר הפרטית שלו, אלא הגדר והגבול של המדינה, ובהתאם לכך צריכה להיות האחרית למימון מרכיבי הביטחון בו".