ועדת הכספים אישרה (יום ג', 28.2.17) לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק שמטרתה להבטיח את סופיות הסליקה במערכת הסליקה של הבורסה בתל אביב, זאת לצורך מזעור החשיפה לסיכונים שונים אליהם חשופים חברי הבורסה והסוחרים בה, בין השאר בעקבות אפשרויות של רישום מוטעה וכן על-מנת לעמוד בסטנדרטים הבינ"ל הנהוגים במסלקות הקשורות לניירות ערך. זאת נוכח ההכרה בסיכונים הכרוכים בסליקה ע"י הבנק הבינ"ל לסליקה (BIS) וע"י ארגון רשויות ניירות ערך הבינ"ל (IOSCO), שהובילה אותם לקבוע עקרונות בינ"ל אשר יחולו על תשתיות שוק פיננסיות ובכלל זה, על מערכות לסליקת ניירות ערך ונגזרות מהן.

מהות הצעת החוק - להבטיח סופיות ביצוע והוצאה לפועל של עסקות בניירות ערך, כך שבעקבות סיום עסקה תעשה העברת ניירות ערך לצד אחד והעברת הכסף בגין אותם ניירות ערך לצד שני, ללא יכולת ביטול. הדבר ייצר ודאות של סופיות הפעולה, ודאות שנחוצה מאוד לשוק הון יעיל ולתפקוד המערכת הפיננסית בכלל.

במקרה של חדלות פירעון של חבר בורסה, הצעת החוק קובעת את 'המועד הקובע' לצורך קביעת סופיות העסקה והסליקה בעקבותיה; תום יום העסקים הראשון שלאחר 24 שעות מסוף היום שבו ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק או הקפאת הליכים.

יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, הסביר את מטרת הצעת החוק: "מטרת החוק להסדיר ולעגן את דרך פעולות המסלקות, מזעור הסיכונים אליהם חשופות המסלקות, כך נעשה באירופה ובמדינות נוספות לפי סטנדרטים בינ"ל, אם לא נעשה את השינוי הזה אנחנו עשויים להיפגע מפעילותן".

מנהלת יחידת חקיקה, שרה קנדלר: "מדובר חוק שמקביל לחוק שעוסק במערכות מחשבים של בנק ישראל שהבורסה הוחרגה ממנו. המטרה שכשחבר בורסה אחד קונה והשני מוכר, שכל ההעברה הכספית תתבצע כמו שצריך, כי זו הוראת שרשרת ואם אחת לא תירשם כמו שצריך תהיה פגיעה בכל השרשרת בהמשך. להבטחת סופיות הסליקה וגם סופיות הסליקה כשיש חדלות פירעון של חבר בורסה מסוים. יש סטנדרטים בינ"ל שאנחנו רוצים לעמוד בהם גם כדי שנוכל לעבוד מול מסלקות בינ"ל. בעסקות בבורסה מדובר בהעברת ניירות ערך לצד אחד והכסף בגין אותם ניירות ערך עובר לצד שני. ויש לוודא את סופיות הפעולה, שלא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. דבר זה נחוץ לצורך יצירת ודאות בשוק ההון, שלא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור. דבר זה נחוץ לצורך יצירת ודאות בשוק ההון".

נציג הייעוץ המשפטי למחלקת הפיקוח על הבורסה ברשות ניירות ערך, גיא דביר: "המסלקה סולקת על בסיס נטו, בתהליך הסליקה יש קיזוז בין חיובים וזכויות בתהליך שנעשה באופן רב-צדדי. בתנאים מסוימים יש התחייבויות עתידיות שצריכות להילקח בחשבון, בעיקר במקרים של חדלות פירעון, וכאן מוגדר שתהיה סמכות למסלקה להורות על סגירה וסיום של התחייבויות עתידיות להבטחת ההגנה על הסוחרים בניירות ערך. הבעיה בגלל מצבים משפטיים שעשויים לערער על התוקף של עסקות שבוצעו, בעיקר במקרים של חדלות פירעון, למשל צו פירוק, יש הוראת ביטול רטרואקטיבי, שכל העסקות שנעשו מבקשת הפירוק ועד צו הפירוק לא יהיו בתוקף, אך בבורסה ברגע שהעסקה נעשית, הרישום הסליקה ייעשה יום אחד לפחות יום לאחר מכן ויש לוודא שהפעולות הללו לא יוכלו לפגוע בסופיות הזו. ככלל, המטרה היא לתת תוקף לכללי המשחק שהמסלקה קובעת. ניתן לאפשר כללים שיש לבטל כשנעשה רישום מוטעה או לא נכון של עסקות".

בקשה - לא להחריג את הבנקים

אף שהצעת החוק אושרה פה-אחד ולא היו חילוקי דעות, יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני וח"כ רחל עזריה ביקשו שלא להחריג את הבנקים, לגביהם דורש בנק ישראל שבמקרה של חדלות פירעון ותהליכי פירוק, כפי שאירע בשעתו בבנק למסחר, המנהל הממונה יוכל לדחות מועד עסקות אף שלא יוכל לבטל אותן, כחלק מהבטחת סופיות. גפני ועזריה אמרו שדחיית מועדי עסקות הוא קריטי ועשוי להתבטא בפועל כביטול עסקות.

גפני טען כנגד בנק ישראל: "אתם יותר מדי דואגים לבנקים ולמעשה פועלים לטובתם. יציבות הבנקים חשובה אבל אין הצדקה להפלייתם לטובה בכל-כך הרבה מקרים. ההגנה שאתם נותנים לבנקים מוגזמת. משום מה בדיון שקיימנו אתמול על משכנתאות לנכים, לא ראינו את הלהט של נציגי בנק ישראל בדרישה לחייב את הבנקים לתת משכנתאות לנכים בעלי יכולת לרכוש דירה גם ללא ביטוח חיים, במידה שחברות הביטוח מסרבות לתת להם ביטוח חיים".

ח"כ עזריה קראה "ליצירת יותר איזונים ובלמים בין הצורך לשמור על יציבות הבנקים לבין הצורך להחיל עליהם כללים שיש בהם אלמנטים חשובים לטובת הציבור. במקרה זה, למנוע ביטול עסקות במצבים של חדלות פירעון של בנקים".

לבסוף, מכיוון שאין מדובר במחלוקת מהותית לגבי הצעת החוק, גפני העלה את ההצעה להצבעה שאושרה כאמור, פה-אחד, והודיע שהיא לא תעלה להצבעה במליאה השבוע, על-מנת לאפשר לנציגי רשות ניירות ערך ונציגי בנק ישראל לבוא בדברים בעניין הזה ולבחון דרך שתמנע ממנהל המופקד על בנק בחדלות פירעון לבטל עסקות. בסיכון הודיע גפני שבכל מקרה הדבר לא יעכב את אישור החוק.