"משרד העבודה מעודד מסחר בשבת" <br>

משרד העבודה אינו אוכף באופן מכוון את חוקי העבודה בשבת, ואנשיו אינם ממהרים לאכוף ולתת קנסות של 60-50 אלף שקל מחשש לעליהום. כך מאשים (יום ג', 28.2.17) יושב-ראש הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי, ח"כ מיקי זוהר.

במסגרת דיון שקיימה הוועדה בנושא השפעת אי-אכיפת חוקי המנוחה על עסקים, אמר זוהר כי מי שגרם לתופעה המטורפת, כלשונו, של מסחר מסיבי בשבת הוא משרד העבודה שמעלים עין. "המשרד לא אוכף ומעודד מסחר בשבת, אחרת לא הייתה צמיחה כל כך גדולה במספר העסקים הפתוחים בשבת. אם הוא אוכף - הוא עושה זאת באופן סלקטיבי, ואינו מבצע את עבודתו כהלכה", אמר זוהר. "יש אחריות בנושא גם למשרד הכלכלה (האחראי להעסקים הקטנים והבינוניים, ע.י.). זו טעות שהנושא קשור גם לרשויות המקומיות". הוא קרא לאכוף בנחישות ובאופן מוחלט את החוק.

מאיר דוד, נציג אגף אכיפה והסדרה במשרד העבודה, הודה חלקית בהאשמות ותלה זאת בהיעדר כוח אדם. לדבריו, בשנת 2016 נבדקו 3,000 מעסיקים, לאו-דווקא בתחום ההעסקה בשבת, אלא גם ביתר תחומי העבודה. "יש לי רק 50 מפקחים. בשנה האחרונה עזבו אותי 30 עובדים כתוצאה משכר נמוך ותנאי העסקה קשים. אנחנו במצב בו 40-30 תקנים לא-מאוישים, וזה תהליך לאייש כי יש מכרזים.

דוד גילה כי רשת גדולה קיבלה לאחרונה עיצום כספי של שני מיליון שקלים. הוא סירב בתוקף לציין את שם הרשת, והפנה את השואלים לאתר משרד העבודה, אולם בדיקת News1 מעלה כי המידע שנמסר לוועדה אינו אמת, ופרטי הרשת אינם מופיעים באתר המשרד.

ממשרד העבודה נמסר כי הקנס שהוטל על הרשת עומד על 929,240 אלף שקלים, אולם כרגע שמה אינו ניתן לפרסום עד לסיום הליכי הטיעון מול המעסיק והוצאת החלטה סופית אשר תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. עוד אומרים במשרד כי סך סכום העיצומים שהוטלו בשנת 2016 בגין העסקה אסורה במנוחה מסתכם בכ-2,000,000 שקלים. משמעות הנתון היא שסכום העיצום על אותה רשת מהווה כ-50% מכלל הקנסות שהוטלו.

עו"ד עידן אבוהב מהעמותה החילונית "שבת ללא מסחר", אמר: "זכות בעל עסק שלא לעבוד בשבת היא בעיני זכות יסוד ופוגעת בכבוד האדם ובשוויון. אולם אכיפה אַיִן. הגשתי תלונה למשרד נגד חנות רהיטים שפתוחה בשבת, אך היא לא טופלה. עירבתי חברי כנס, אך הם אוימו על-ידי המשרד שאמר להם: 'מה לח"כ להתעסק בנושאים פליליים?', ונרתעו".

אבוהב קרא למנהלת מינהל הסדרה ואכיפה, יפה סולימני, לייעל האכיפה. רגע יוצא דופן נרשם כאשר אבוהב קם ממקומו, והגיש לנציג משרד העבודה תלונה בגין העסקתה בשבת של עובדת AM:PM הקרויה בשם העברי "אילנית שמואל", שמכרה לו גלידה.

עו"ד אור רוזנמן מהלשכה המשפטית במשרד העבודה ביקש להבדיל בין שאלת פתיחת העסקים וזהות העובדים המועסקים ביום מנוחתם השבועית. לדבריו, הסמכות לעניין פתיחת עסקים היא מכוח חוקי עזר עירוניים, ואילו משרד העבודה עוסק בהעסקת העובדים.

אבוהב קטע אותו ותיקן תוך שהוא מצטט מסעיף 9א' לחוק שעות עבודה ומנוחה: "הטענה שלכם כאילו מותר לבעל עסק מותר לפתוח את שעריו ולהעסיק לא-יהודים היא טענה שאין לה בסיס בחוק שעות עבודה ומנוחה - לא לפי דברי ההסבר לחוק, לא לפי החלטות בית המשפט העליון ואם יש דבר שבית המשפט לא נסוג בו מילימטר - למעט העצה שנתנו לעיריית ת"א לתקן את חוק העזר - זה נושא השבת". היו"ר זוהר חיזק את דבריו, ואמר כי משרד העבודה מנציח את העוול בכך שהוא מאפשר לעסקים לשלם קנס ולהמשיך לעבוד בשבת. עו"ד רוזנמן התחמק ממתן תשובה.

יו"ר הוועדה ציין כי הרבה מאוד עובדים מגיעים לעבוד בשבת למרות שאינם רוצים, אחרת יפוטרו. הוא אמר כי זהו אבסורד שמביא למצב אנטי-חברתי ואנטי-סוציאלי, "ואני לא מתיימר להיות סוציאלי. גם בעסקים אנחנו מחפשים תחרות הוגנת. הפקרת העסקים קטנים פירושה פגיעה במנוע הצמיחה", דברי זוהר.

את משרד הכלכלה ייצג נעם דשא, סטודנט בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, שאמר כי המשרד תומך באכיפה מידתית. זוהר ביקש שירחיב, אך לא היה לו מה לומר וזוהר אמר בחיוך: "תגיד לשר שיפַתח עמדה מהר".

רועי כהן, נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים), אמר כי אם ייפתחו בשבת עסקים ברחוב סוקולוב יגיעו פקחים עם אקדחים שלופים בשל זעקת דתיים, אך 200 מטרים משם פועל באין מפריע קניון שוקק, שהחוק אינו נאכף בו רק משום שפועלות בו רשתות גדולות כמו קסטרו, נייק ואייס. זו לא מדינת חוק אלא ג'ונגל בה החזק מנצח. 30% מהמסחר עבר לימי המנוחה. אם המדינה רוצה שיעבדו בשבת - שתעביר חוק. אבל החוק היום קובע הפוך, והרשויות המקומיות והמדינה מעלימות עין. לא ירחק היום בו ייפתחו בשבת גם משרדי עורכי דין, סוכני ביטוח, יועצי מס ורואי חשבון. 43,500 בתי עסק קטנים נסגרו, וחלק מזה בגלל שהרשתות פתוחות בשבת".

מנכ"ל שבת שוויון, רועי לחמנוביץ': "פגיעה בעסק קטן היא פגיעה במשפחה. לא מדובר רק על מרכולים כפי שהתקשורת מנסה להציג, אלא בעסקים קטנים בכלל. היעדר אכיפה ע"י הרשות המקומית והמדינה - הוא תופעה מזעזעת. אם לא ייצאו הנחיות ברורות למשרד העבודה ולרשויות דרך משרד הפנים אנחנו בבעיה. אמשיל זאת למנהרה מתחת לחברה הישראלית שמועברים בה דברים רעים, ובסוף הקריסה של המנהרה תהיה טוטלית". בדיון גם עלתה טענה לפיה גובה הקנס אינו דיפרנציאלי, ויש להתאמו למחזור המסחר.

עדי ארבל, מנהל פרויקטים במכון לאסטרטגיה ציונית, הציג נתונים שנאספו במכון בעניין פתיחת עסקים ומקומות בילוי בשבת: 39 מתוך 196 קניונים ומרכזי קניות פתוחים בשבת, 42 מתוך 43 בתי קולנוע פתוחים בשבת, כמו-כן 39 מתוך 85 היכלי תרבות ותיאטראות, 37 מתוך 57 מוזאונים מוכרים, 37 מתוך 38 גנים לאומיים וכל שבעת גני החיות בארץ פתוחים בשבת. בהשוואה בין מחוז תל אביב לירושלים: 29% מהקניונים ומרכזי הקניות במחוז ת"א פתוחים בשבת לעומת 0% באזור י-ם, בת"א פתוחים כל בתי הקולנוע בשבת לעומת 80% בירושלים. לדבריו, כממצא מובהק קיימת מגמה כלל עולמית של צמצום המגבלות על פעילות מסחר בימי מנוחה, מאז שנות ה-70, התעצמות נוספת בשנות ה-90 ושיא בשנים האחרונות. ארבל קרא לשקול יום מנוחה ביום שישי, וח"כ זוהר אמר כי ביום הזה דתיים עסוקים בהכנות לשבת ולכן יום שלישי עדיף. תני פרנק מתנועת נאמני תורה ועבודה קרא להסדיר את נושא העבודה בשבת בכנסת, ולא להמתין לבג"ץ. נציג ארגון חותם, אבנר פורת, אמר כי ישנה רמיסה של החוק, והביע צער על עמדת היועץ המשפטי לממשלה לתת לגיטימציה להפרת החוק בתחום משחקי הספורט בשבת.

בסיכום הדיון הודיע ח"כ זוהר כי יפנה לשר העבודה חיים כץ ולשר הכלכלה אלי כהן בדרישה לפעול לאכיפה מוחלטת של חוקי המנוחה ופתיחת עסקים בשבת. עוד מסר כי יפעל לקדם את הצעת חוק השבת. יצוין, כי חלק ניכר מהדיון סטה ממחוזות הדיון על האכיפה להצעת חוק השבת, שמבקש ח"כ זוהר לקדם יחד עם חבריו רחל עזריה, מנואל טרכטנברג ואלעזר שטרן. ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) אמרה כי תתמוך בהצעת החוק שלו. לדבריה, בניגוד לתחומי הרוח והאמנות, מסחר בשבת פוגע ברוח השבת ובעסקים הקטנים. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) כינה את פתיחת העסקים בשבת "התנהלות בעייתית". הוא ביקש לאמץ מודל חדש של הסטטוס-קוו, לוגי - כלשונו, שהציע בהיותו מועמד לראשות עיריית ת"א - בו חנויות מכולת יעבדו בשבתות בתורנויות, לפי שכונות. "אם נתעלם - יתמוטט ענף המכולות בת"א", אמר.