שותפות האחים גיבשטיין תשלם מע"מ בסך 28 מיליון שקל על מכירת מגרש בפארק צמרת בצפון תל אביב ב-105 מיליון שקל. כך קבע (26.2.17) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, אחיקם סטולר. השותפות היא שלאחים חנינה גיבשטיין (לשעבר ראש עיריית ראשון לציון וממקימי חברת הכבלים מת"ב), שלמה גיבשטיין ויהושע גיבשטיין.

בשנים 2008-1993 ביצעה השותפות ברחבי הארץ עשר עסקות נדל"ן לבניית 1,500 דירות בהיקף של 276 מיליון שקל, עליהן הוציאה חשבונית כחוק ושילמה מע"מ. בשנת 2005 מכרה השותפות מגרש בשיכון צמרת לקבוצת רכישה בת 144 חברים. במקרה זה לא הוצאה חשבונית, שכן השותפות טענה שמדובר בפעילות פרטית שלה ולא בפעילות עסקית, לנוכח העובדה שמדובר בקרקע שהייתה בבעלות משפחתית ולא נרכשה במסגרת עסקית.

רשות המיסים טענה, כי מאחר שגיבשטיין פעלו להשביח את הקרקע באמצעות שינוי ייעוד, הרי שמדובר בפעילות עסקית שנועדה למקסם את רווחי השותפות. סטולר בחן באריכות את המבחנים לאבחנה בין בפעילות עסקית לפרטית, וקיבל את עמדת רשות המיסים; הסכום בו חויבה השותפות כולל הפרשי ריבית והצמדה.

סטולר קבע, כי מדובר במספר גדול של עסקות המלמדות על פעילות עסקית. הוא דחה את טענת השותפות, לפיה פעילות להשבחת הקרקעות השונות נכפתה עליה בידי הרשויות המקומיות. לדבריו, חנניה גיבשטיין רב-הניסיון "אינו 'עלה נידף' הנתון לחסדיהם של ראשי מועצות. אין ספק שלאחים גיבשטיין היה אינטרס כלכלי מובהק בפיתוח המקרקעין שבבעלותם והם פעלו לצורך השבחתם ומכירתם ברווח גדול", ולכן פעולות ההשבחה שביצעו מלמדות על אופיה העסקי של המכירה בפארק צמרת.

סטולר דחה את טענת השותפות, כאילו חנניה גיבשטיין אינו מומחה במסחר במקרקעין. הוא ציין, כי בנוסף לכך שהלה שימש 14 שנים כראש עירייה והיה פעיל בתחום הנדל"ן, הרי שהוא גם חבר מועצת מקרקעי ישראל, הנהלת מרכז השלטון המקומי וועדות של משרד הפנים וגופים ציבוריים נוספים. גם מבחן זה מלמד על פעילות עסקית, קבע סטולר. גם אופי העסקה, מוסיף סטולר, מוביל למסקנה שהיא הייתה עסקית - מסחר בנכסים ולא מימוש נכס במישור הפרטי.

גיבשטיין חויבו בתשלום הוצאות בסך 75,000 שקל. את גיבשטיין ייצגו עוה"ד אודי ברזלי, עופר רחמני וסיון ממנה, ואת המדינה - עוה"ד קרן יזדי-סופר ונגה דגן.