מג"ב: המצב הוא מערב פרוע <br>המשטרה: תחושת חוסר אונים <br>

ועדת החוץ והביטחון קיימה (יום א', 19.3.17) סיור ודיון במועצה האזורית דרום השרון, לבחון מקרוב את מצב גדר הביטחון סביב יהודה והשומרון, לאור מידע בדבר תקלות שונות בגדר אשר הצטברו בוועדה לאחרונה, והפוטנציאל לפיגועים הטמון בפרצות אלה.

כך בין השאר דווח על פרצות בגדר, תקלות באמצעי התצפית, מחסור בכוח אדם אפקטיבי, פער במודיעין טקטי ועוד. פערים אלו, שהם בגדר "פרצה קוראת לגנב" הובילו לטענת הפונים לעלייה משמעותית במספר השב"חים שחודרים מדי יום לתוך שטח ישראל, אם לצורך מציאת מקום עבודה ואם לצורך פעילות חבלנית עוינת ופלילית, במרחב העירוני והכפרי.

היו"ר ח"כ אבי דיכטר פתח את היום ואמר: "משאבים אדירים מושקעים בגדר בשל חשיבותה לביטחון וגם לתחושת הביטחון. זה כבר סיור שלישי שלנו בנושא הגדר בתקופה האחרונה, ובאנו כדי לשמוע מכם ולהבין מה בממשק הקיים לא עובד".

הכסף הולך לביטחון

יו"ר המועצה האזורית דרום השרון, מוטי דלג'ו, אמר: "אפשר להבין ויכוחים על תקציבים, אבל לא כאשר מדובר בחיי אדם. כוחות הביטחון יודעים על הפרצות, ואולי אפילו משאירים אותם במכוון, אבל קיומה של גדר לא יעלה פשוט שם את מדינת ישראל ללעג. תחושת הביטחון האישי של התושבים היא נוראית, וכל כוחות המג"ב שהוקצו לאזור זה בעבר, היום מוקצים לירושלים, ואף שזה טבעי לאור המצב, ברור שלא ניתן להמשיך כך. המועצות היום מוציאות 25-20 אחוזים מתקציבן על נושאי ביטחון, שברור שהם באחריות השלטון המרכזי ולא המקומי".

עמיר ריטוב, יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת לב השרון: "מי שלא פרצו לו מעולם לבית לא מבין עד כמה נפגעת תחושת הביטחון האישי, גם אם זה ׳רק׳ גניבה. זה לא האובדן הכספי כמו פגיעה עמוקה ביכולת לחיות חיים נורמאליים ביישובים שמחזיקים את גבולות המדינה. הגדר וכיתות הכוננות אלו הכלים שלנו לספק ביטחון לתושבים, כולנו יודעים שהמרחק בין פריצה לבית לאירוע ביטחוני הוא לא מרחק גדול, וכבר היו כמובן לא מעט אירועי פח"ע, שגם עלו בחיי אדם. יש למרחב הכפרי צרכים אחרים מאשר בעיר, ואני מקווה ומאמין שישיבת הוועדה היום כאן בדרום השרון היא צעד ראשון וחשוב לשיפור המצב".

עיקר הפרצות - מחברון

אל״ם עופר הינדי, ראש מנהלת "קשת צבעים" בפיקוד מרכז: "גדר הביטחון איננה מכשול אלא תפיסה, היא לא יודעת לעצור בעצמה מחבלים ושב"חים, היא פועלת בציר המודיעיני והמבצעי. יש עדיין מספר 'פתחות' (מקומות בהם לא נבנתה הגדר) בירושלים וביהודה בגלל החלטות שונות, ועיקר השב״חים הם באזור חברון. על-פי החלטת הממשלה האחרונה הוחלט לשדרג את הגדר באזור תרקומיא מיתר. ביחס לפרצות בתפר - יש מספר מוקדים והן בחלקן נובעות לא משב״חים, אלא מוועדות התנגדות של הגדר, בהם פוגעים בגדר כדי לפגוע בה ולא לצורך מעבר, בעיקר באזורים: בלעין, בודרוס ונעלין".
"צה"ל משתמש בנו כפיתיון"

"הציבור צריך לקבל ביטחון ולכך אנחנו אחראים - עלינו לעשות יום וליל כדי שהטענות הללו יפסקו. ביחס לפרצות - יש מוקדים בהם אנחנו מרכזים מאמץ מודיעיני ומבצעי. אנחנו במאמץ מבצעי בנושא, יש מאמץ מול ועדות ההתנגדות של הגדר בו אנו מפעילים צי"ח [ציון ידיעות חיוניות, ע.י.] של הפללה של הפלשתיני שעושה את זה באמצעים גלויים וסמויים, מבצעים איתור ומעצר שלהם. תהיה התקדמות בעניין הזה והוא מטופל", אמר אל"ם הינדי.

למשמע הדברים קראו חלק מהתושבים שהיו בחדר הדיון כי צה"ל משתמש בהם כפיתיון. יו"ר הוועדה דיכטר אמר לאל"ם הינדי כי מדובר באמירות קשות מאוד, שמשמעותן היא שהגדר התחילה את גוויעתה, ולמעשה כוחות הביטחון ויתרו עליה לטובת פעילות בדרכים אחרות. דלג'ו הוסיף כי "עד כה חשבתי שמדובר בשמועות שלא רציתי להאמין להן, והנה בא קצין בדרגת אל"ם ומאשר אותן בפה מלא".

90% מהפריצות אצלנו הם תושבי שטח A

סנ"צ אופיר בינדר, מפקד תחנת ראש העין: "אני זה שמתפקידו לתת מענה לתחושת הביטחון של האנשים, והמפגשים איתם אינם פשוטים. אתה חסר אונים מול הסחף הזה של הפורצים, של כמויות של תושבי שטחים שנכנסים לילה-לילה. 90% מהפריצות אצלנו הם תושבי שטח A, היות שאנו נושקים לקו התפר, וקשה לנו להתחקות אחריהם חזרה לשם. כבר מצאתי את עצמי מגיע עד קרוב לרמאללה בניסיון להשיג פורץ. הפרצות האלה הן בנות יותר משנה, לפני שהגעתי לתפקיד, ואני בהחלט חווה עלייה מתמשכת בפריצות. לשאלה למה לא סוגרים, נאמר לי מהצבא גם שאין כוונה לסגור, מאחר שכל מה שנסגר ממילא נפרץ שוב - זה משחק של חתול ועכבר מבחינת הצבא. המכשול לבד לא מהווה מכשול אם לא שומרים עליו, וזה ברור.

נצ"מ נסים סער, משמר הגבול: "המצב הקיים הוא מערב פרוע. ישנה עבודת מטה של למעלה משנה להעביר את האחריות על המערך במרחב למפקד התחנה, אבל בינתיים טרם הסתיימה. חשוב לציין לגבי הכמויות שהיום אנו תופסים גם אנשים עם אישורי עבודה בתוקף, כך שאינם שב"חים, אבל נכנסים דרך הפרצות פשוט כדי לא להיתקע במעבר ולאחר לעבודה".

"אנחנו לא השפנים שעל גביהם יגנבו"

תושבים רבים דיברו בפני הוועדה על המצב ביישובים ותחושותיהם. אחד מהם היה תושב כפר סירקין, אל"ם (במיל') גורי עצמון, שאמר: "40 שנה עשיתי בט"ש בכל הקווים ואני מתבייש במה ששמעתי. אני יידעתי שאם יש חדירה נכשלתי, ולא חשוב מה יש לי או אין לי, ומה שאני שומע זה לא הסטנדרטים שאני מכיר. אנחנו לא השפנים שעל גביהם יגנבו, רק כדי שיהיה איך להאשים את הגנבים בעבירה פלילית חמורה יותר. אנחנו צריכים ביטחון, וביטחון זה הגדר, שצריך לשמור עליה כבבת עיניכם".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "את 'הקו הירוק' צריך למחוק בעתיד, אך כל עוד יש רשות טרור פלשתינית ביו"ש, צריך לשתף פעולה בין כל הגורמים במשרדי הביטחון, הבט"פ, המשפטים והאוצר ולסגור את הפרצות בגדר/חומת הביטחון, שנועדה להגן על תושבי 'הקו הירוק' ולמנוע פיגועים וגנבות רבות בערי וביישובי ישראל".

ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "נראה לי ברור מאליו לציין שנתיבי הפשיעה הם גם נתיבי הטרור, ונשמע כי אין שיתוף פעולה בין כוחות הביטחון בנושא. אם יש סיבות מודיעיניות להשארת פרצות בגדר, זו לא צריכה להיות בעיה של התושבים, ובדק הם דורשים לתקן את הגדר כל יום".

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "הניתוק בין האירוע הפח"עי לפלילי הוא אם כל חטאת, והסיבה העיקרית לסיטואציה המביכה, שלא לומר בושה וחרפה, שאנו נמצאים בה. גניבת רכב מסלימה מיד למברג בראש לשוטר, ופריצה לבית בו יש אקדח יכולה מיד להגיע לרצח. חייבם להתייחס לכל חדירה כפח"ע בשביל שנגיע למקום אחר, ועד אז יש לתת גיבוי מלא וצל"ש לכל אזרח שממלא את חובתן של הרשויות, כאשר הוא מגן על עצמו במקום שהן לא מגינות עליו".

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם את הדיון: "היה דיון קשה. משמר הגבול מדברים על מערב פרוע ואנשי משטרה מדברים על חוסר אונים. מפקד חסר אונים מול בעיה או איום זה המשפט הכי קשה, כי אז מה יגיד האזרח? הרי המפקד אמור לתת את הפתרון.

"תחושת הביטחון לאורך קו התפר נמצאת במצב קשה מאוד מבחינת האנשים, והתיאורים ששמענו על הקלות שניתן להגיע לתחומי הקו הירוק, ברגל וברכב, הם מצמררים. אני מסכים שהגדר היא רק רכיב אחד בשרשרת של מענים משני צדיה, אבל במבחן התוצאה היעד לא הושג.

"הפתרון הוא כמובן משולב. גם של משטרת ישראל וגם של צה"ל, משני צדי הגדר. לא ייתכן ששני הגופים לא מצליחים למצוא את המענה, ביחד עם הגדר עצמה, וכמובן לחבר גם את הפרקליטות ובתי המשפט למאבק. סוגיית מכשול התפר נמצאת בבעיה שאין שום סיבה שלא יימצא לה פתרון שיאפשר לגדר לקבל בחזרה את מעמדה ככלי שמונע גם סיכונים ואיומים ביטחוניים, ובאותה נשימה גם את האיומים האחרים".