היום לפני 41 שנים, תפס הצבא הארגנטיני את השלטון תוך הדחת הנשיאה איזבל פרון והחל את שבע השנים של משטר החונטה הצבאית.
המשטר הצבאי בארגנטינה נמשך עד 1983 וכונה על-ידי ראשיו "תהליך הארגון-מחדש של האומה". הצבא הארגנטינאי תפס את השלטון בהפיכה שהתרחשה, תוך התנגשויות עם תומכי הנשיא המנוח חואן פרון והדחת איזבל פרון. החונטה המשיכה במלחמה המלוכלכת והגבירה אותה, והעלימה בין 7,000 ל-30,000 איש בתקופת שלטונה. הנעדרים, ברובם, היו אנשים מארגוני השמאל שהיוו כמתנגדים לשלטון הצבאי. השאר היו בעיקרם יהודים, ואנשי שמאל אחרים שלא היוו חלק מהארגון. המתנגדים שנחטפו, עונו ורובם נרצחו. האנשים שנחטפו במהלך שנים אלו, כונו "נעלמים" (Desaparecidos). התנגדות האוכלוסייה לשלטון הייתה גבוהה יותר מאשר אי-פעם, עקב העלייה ההדרגתית ברמת ההשכלה והמודעות לזכויות אדם והדמוקרטיה. במקומות רבים התקיימה לחימה, לעתים לחימה אקטיבית ברחובות, בין הצבא למתנגדים לו. הצבא נקט בפעילות אגרסיבית כנגדן כולל מעקב אחר האוכלוסייה האזרחית, חטיפות, רציחות ועינויים שזכו לכינוי "המלחמה המלוכלכת". לאחר ההפסד לבריטניה במלחמה איי פוקלנד ב-1982, גברה ההתנגדות הציבורית כלפי החונטה הצבאית והובילה אותה לוותר על השלטון ב-1983, ולקיום בחירות דמוקרטיות במדינה.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
