ועדת המשנה לבחינת התנהלות הבנקים והגופים המוסדיים בהעמדת אשראי ללווים מסוימים, בראשות ח"כ איילת נחמיאס ורבין, התכנסה היום לישיבה ראשונה, במסגרתה החלה לעמוד על הלקחים הראשונים מפרשות האשראי שלא נפרע והסדרי החוב האחרונים ללווים גדולים. נחמיאס ורבין פתחה את הדיון ואמרה כי ועדת הכלכלה היא הבית של המגזר העסקי, אבל בראש ובראשונה הבית של הציבור הישראלי והיא חייבת להידרש לנעשה במערכת הבנקאית בעקבות האירועים האחרונים, כדי להחזיר את אמון הציבור במערכת. "חייבים לתת לציבור את התחושה שבמתן הלוואות לא מעורבים שיקולים לא ענייניים. אני רוצה להאמין ולקוות שהאשראי לא ניתן בצורה שבה קיבל נוחי דנקנר את ההלוואות מבן דודו, אבל תפוח רקוב אחד מרקיב את כל היתר", אמרה.

מנכ"ל איגוד הבנקים הציג בישיבה נתונים רבים, ואמר כי חשוב לו לפזר את הערפל שכן כשהציבור נחשף להסדרי חוב יש תחושה שהבנקים נותנים אשראי בצורה לא מקצועית, רשלנית או לא עניינית - וזה מפחיד. לדבריו, "נתוני האשראי הפגום מראים בדיוק ההפך, האשראי במערכת הבנקאית בישראל הוא איכותי יותר מהרבה מאוד מדינות מתקדמות". הוא הוסיף כי בעוד שארה"ב נאלצה להזרים למערכת הבנקאית 313 מיליארד דולר ואירופה 1,612 מייארד אירו בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 2008-2009, בישראל עומדת התמיכה על אפס שקלים. "אנחנו לא סיבכנו את הציבור והממשלה", אמר.

איילת נחמיאס ורבין אמרה בתגובה כי השאלה היא איך מתייחסים הבנקים ללווים מסוימים, כאלה שיש להם טלפון ישיר למנהל אגף אשראי מיוחד, לעומת אלה שאין להם. פרל השיב ואמר כי הבנקים מרוויחים כסף מהלוואות שמחזירים להם, לכן אין להם עניין לתת הלוואות שלא יחזרו. לפי הנתונים שהציג, במגזר הפרטי ויתרו הבנקים על 7% מהאשראי ובמגזר המסחרי רק על 5%. "זה נותן תשובה לשאלה האם יש פה אפליה של אנשים שאין להם את הטלפון של מנהל החטיבה העסקית", אמר. ח"כ נחמיאס ורבין אמרה כי בסוף לא מדובר בשאלה פיננסית, אלא בנגישות, העדפה ותנאי העמדת ההלוואות לאדם אחד מיוחד, מול לווה אנונימי אחר. היא הזכירה כי במשפט הפלילי של נוחי דנקנר צפו ועלו אירועים שהעידו איך אנשים ללא ביטחונות מצליחים להשיג נגישות לאשראי של מיליונים בצורה מאוד מהירה.

ח"כ רועי פולקמן הוסיף כי השאלה היא עד כמה המערכת הבנקאית תורמת בהתנהלותה לריכוזיות, מאלצת גופים להתאחד כך שיהיו גדולים יותר ויקבלו אשראי בקלות, כי בצורה הזו קל יותר לשני הצדדים להתנהל אחד מול השני. "יש תזה לפיה מדובר בחברים באותה קליקה, אני לא יודע אם זה נכון, לי אין חברים כאלה לצערי. אותי מעסיקה השאלה האם המשק הוא שדוחף את הגדולים להיות גדולים יותר ולהפחית תחרות", אמר. ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי הוא מודאג מכך שהבנקים והגופים הנוספים, יחד עם הריבית האפסית, דוחפים אשראי לציבור ומזרימים כסף לשוק מעבר ליכולת ההחזר של משקי הבית. "אני צופה שחורות", הזהיר. ח"כ יעל כהן פארן אמרה כי היא בחושה שיש מניפולציה בנתונים של איגוד הבנקים, וטענה כי צריך לבדוק את הסכומים שוויתרו למשקי הבית לעומת המגזר העסקי. "זה ברור מאליו ובכל זאת צריך לומר זאת - ככל שאתה יותר עשיר תשיג יותר כסף, יותר בקלות ויותר בזול", אמרה.

נציג לובי 99, אבי לב, אמר כי צריך שהפיקוח על הבנקים לא יהיה פסיבי וכי הוא מקווה שעבודת הוועדה תתרום לאקטיביזם שלו. מנהלת יחידת ביקורת אשראי בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, ורד יפת, אמרה בתגובה כי הדבר האחרון שאפשר להגיד על הפיקוח על הבנקים זה שהוא פאסיבי. היא הוסיפה כי "אנחנו לא יכולים לחשוף עבודה על לווים פרטניים, אך מוכנים לחשוב היכן ניתן להגביר את השקיפות". ח"כ נחמיאס ורבין התייחסה לכך ואמרה כי ללווה האנונימי אין פירמידות שליטה להתחבא מאחוריהן כשהוא לוקח הלוואות. היא הוסיפה כי צריך לבחון תוך כמה זמן מגיע הבנק ללווה אנונימי שחייב כמה אלפי או עשרות אלפי שקלים, לעומת הלווה הענק. יפת אמרה בתגובה כי "חשוב להעביר מסר שכל חוב צריך להחזיר, בין אם מדובר במיליארדים או באלפי שקלים". יו"ר פורום החוסכים לפנסיה, רועי מימרן, אמר כי צריך לבדוק את פתיחת תיקי ההוצאה לפועל ולבחון באיזה מהירות פותחים תיק ללקוח שחייב אלפי שקלים, לעומת נוחי דנקנר שעד היום לא נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל. "בחלק מהמקרים הבנקים הולכים ישר להוצאה לפועל, ובחלק אחר יושבים עם הלקוח לקפה ומנסים לסגור עניינים בשקט", אמר.

היו"ר נחמיאס ורבין סיכמה את הישיבה ואמרה כי הוועדה תמשיך בדיונים ותרצה לקבל נתונים גם על המחיקות של הגופים המוסדיים. היא הוסיפה כי הוועדה תזמן גם את כל מי שהובילו ועדות שחבנו את תחומי מתן האשראי בשנים האחרונות, בהן דרור שטרום, יעל אנדורן ודוד חודק, וכן את הנגידה, קרנית פלוג, והמפקחת על הבנקים חדוה בר, ובתום הדיונים אף תפרסם לציבור את הדוח הסופי.