יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, משתחרר מהכלא (יום ה', 6.4.17) לאחר שריצה 14 מבין 24 חודשי המאסר שנגזרו עליו בפרשת הולילנד. בתוספת ניכוי מינהלי של 35 יום וימי מעצרו של דנקנר בתחילת הפרשה, הוא ריצה שני שלישים מתקופת מאסרו.

דנקנר לא היה קשור לפרשה המרכזית אלא לפרשת חברת המלח, שהייתה בבעלות משפחתו. הוא הורשע בכך שנתן למאיר רבין, עוזרו של שמואל דכנר, 1.3 מיליון שקל במטרה שישחד את דודו יעקב אפרתי - שהיה אז מנכ"ל משרד השיכון ומנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל - כדי לקדם את הפשרת קרקעות החברה בעתלית לצורך בנייה. דנקנר הורשע במתן שוחד ובהלבנת הון.

הרשעתו של דנקנר במשפט הולילנד באה לאחר שנדון לשמונה חודשי מאסר בשל עבירות ניהול שביצע כאשר שימש כיו"ר בנק הפועלים, בו הייתה משפחתו שותפה בגרעין השליטה. עם זאת, ועדת השחרורים מציינת, כי העבירות בתיק הולילנד בוצעו לפני אלו שבתיק בנק הפועלים, ולכן אין לראות את דנקנר כמי שחזר לסורו.

על-פי גורמי הטיפול, התייחסותו של דנקנר לעבירות בהן הורשע נותרה מעומעמת. מצד אחד, הוא סבר שפעל בתחום האפור ולא חצה את הגבול לתחום הפלילי. מצד שני, הוא הסכים שפעל מתוך שכרון כוח אליו התרגל מכוח מעמדו. כאשר נשאל על כך בוועדה אמר דנקנר, כי המאסר וקבוצת הטיפול בה השתתף, הביאו אותו להבנה מעמיקה יותר ופוחתת הסכנה שיגלוש שוב מהתחום האפור לתחום השחור. הוועדה מביעה את התקווה, שדנקנר לא ייכשל שוב בפלילים גם אם יחזור לפעילות עסקית.

במסגרת תנאי השחרור נקבע, כי דנקנר יעבוד בחברת יוזב שבטירת כרמל, העוסקת במערכות שמע לרכב. הוועדה מדגישה, כי עליו לעמוד בתנאי תשלום הקנס שהוטל עליו - 500,000 שקל - כפי שנקבעו בידי המרכז לגביית קנסות. הוא גם יהיה במעצר בית מ-10 בערב עד 6 בבוקר, למעט לילי שבתות וחגים בהם יוכל להסיע את ילדיו.

בראש הוועדה עמדה השופטת בדימוס רחל גרינברג, וחבריה היו עמירם אמיתי, מיכל קרוטמן ויורם שריקי. את דנקנר ייצגו עוה"ד שני אילוז ואלינה קרסטי, ואת המדינה - עו"ד רועי וייס. דנקנר הוא הנאשם השלישי בפרשת הולילנד הזוכה לשחרור מוקדם, אחרי אלי שמחיוף ואביגדור קלנר.