"יש מקום, מטעמי הגינות וצדק, לסייע לעותרים שיעמדו באמות מידה רלוונטיות. עמדה זו משמעה, כי על הרשויות לגלות
אמפטיה למי שיימצא כי נגרמים לו הפסדים משמעותיים בשל עבודות תשתית ממושכות". כך אומר (יום ה', 11.5.17) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בפסק דין בעניינם של מפעילי עסקים לאורך תוואי הרכבת הקלה בתל אביב וברמת גן.

67 עסקים ביקשו להורות לשתי העיריות להעניק להן הנחות בארנונה, בשל הפגיעה בפעילותם בשנות בניית הרכבת הקלה. בדיון בחודש שעבר ציינו השופטים, כי "לטעמנו יש מקום לשקול ברצינות סיוע לבעלי העסקים העותרים ומסוגם, בהתחשב הן באופי
הפגיעה הן במשכה, מטעמי הגינות וכדי לתת ביטוי לכך שהעבודות עלולות להקשות משמעותית על בעלי העסקים הללו".

בתחילת השבוע מסרו המדינה והעיריות, כי גובשו עיקריו של מנגנון סיוע אותו הגדירו כ"לפנים משורת הדין". הסיוע ימומן מקרן שיקימו המדינה והעיריות, ויעניק לעוסקים שיעמדו בקריטריונים סיוע בהוצאות ספציפיות: שיפוצים, הובלה למקום חדש, עלויות משלוחים ושילוט ופרסום. הסיוע יינתן לשוכרי עסקים הפועלים לפחות שנה, ויוגדל כאשר מדובר בעסקים שהגישה אליהם תיחסם לחלוטין למשך חודש ומעלה. עוד דווח, כי משרד האוצר ועיריית תל אביב הסכימו לתשלום חלקם בקרן, בעוד יתר העיריות הרלוונטיות - פתח תקוה, בני ברק ורמת גן - טרם השיבו.

בעלי העסקים העלו הסתייגויות מן ההצעה והמדינה הבטיחה שנציגי הצוות הבין-משרדי העוסק בפרויקט ייפגשו איתם בהקדם. לאור זאת נמחקה העתירה, בכפוף להנחיה העקרונית לפיה יש מקום למתן פיצוי שצריך להיות ממשי - גם אם לא בדמות הנחה בארנונה. השופטים הנחו את המדינה לקבוע קריטריונים שיבטיחו שהסיוע אכן יינתן, וקראו לנציגיה "לשים עצמם בנעלי העותרים". לבסוף נקבע, שבעלי העסקים יוכלו לשוב ולפנות לבית המשפט אם השיחות לא יעלו יפה.

השופטים עוזי פוגלמן ומני מזוז הסכימו עם רובינשטיין. את בעלי העסקים ייצגו עוה"ד שחר הררי ומירב תהלה, את המדינה ייצגו עוה"ד ליאורה וייס-בנסקי ויונתן ברמן, ואת עיריות תל אביב ורמת גן - עוה"ד ויוי משולם-קור ודפנה מרכוס.