היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, עו"ד עמוס רוזנצויג, הפר שוב ושוב את כללי המינהל התקין ובפעולותיו נפלו כשל מקצועי ומחדל ניהולי - קובע (יום ג', 16.5.17) מבקר המדינה, יוסף שפירא. הביקורת מתייחסת להסכם שהוביל רוזנצויג עם חברת הביטוח אליהו, והמבקר מצא שהוא היה נגוע בניגוד עניינים.

הדוח עוסק במחדליו של הביטוח הלאומי לתבוע כספי שיבוב המגיעים לו, במיוחד מחברות ביטוח. רוזנצויג היה בזמנו היועץ המשפטי של בנק איגוד, ששלמה אליהו - בעל השליטה בחברה הנושאת את שמו - היה מבעלי השליטה זו. לרוזנצויג היכרות אישית עם אליהו ועם בנו, עופר אליהו, שהוא מנהל בכיר בעסקי הביטוח של אביו. בעת גיבוש ההסכם עם חברת אליהו, הוזמנו שלמה ועופר אליהו לחתונת בנו של רוזנצויג. הוא הפר את הסכם ניגוד העניינים עליו חתם, לא מסר את המידע ליועצת המשפטית של משרד הרווחה - וזאת כאשר הוא עצמו הממונה על מניעת ניגודי עניינים בביטוח הלאומי.

רוזנצויג הוביל בשנת 2014 את חתימת ההסכם בין הביטוח הלאומי לבין אליהו, במסגרתו ויתר הביטוח הלאומי מראש וללא תמורה על זכויות שיבוב ב-35 מיליון שקל בגין תאונות דרכים, וקיבל מאליהו 61 מיליון שקל. הביטוח הלאומי עצמו טען שמדובר ב-600,000 שקל; שפירא אינו מקבל אומדן זה. רוזנצויג חישב בעצמו את היקף הוויתור, בלי לערב את חשב הביטוח הלאומי. הוא חתם לבדו על ההמלצה למנכ"ל, שלמה מור-יוסף, לחתום על ההסכם עם אליהו. למעשה, אומר שפירא, רוזנצויג היה היחיד שהחזיק במלוא המידע הרלוונטי.

"בפעולותיו של עו"ד רוזנצויג בולטות הפרות חוזרות ונשנות של כללי מינהל תקין המהוות כשל מקצועי ומחדל ניהולי", קובע שפירא. הוא ידע שהערכת השווי עליה התבסס היא חלקית ושישנם תיקים רבים שלא אותרו; הוא ויתר מראש על זכויות שיבוב בתביעות עתידיות; הוא הטעה את מור-יוסף כאשר מסר לו שההסכם מבוסס כל איתור כל התביעות ; הוא כיזב באומרו שבעלי תפקידים נוספים היו שותפים בגיבוש ההסכם; הוא הסתיר את העובדה שחרג מהוראותיו של מור-יוסף; ולא ציין בפני המנכ"ל את חסרונות ההסכם.

אגף הביקורת בביטוח הלאומי היה שותף לביצוע הערכת השווי של התביעות מחברת אליהו, תוך הפרת עקרון יסוד בביקורת הפנימית ולפיה היא אינה עוסקת בתהליכי ביצוע. חשב הביטוח הלאומי כשל בהפעלת אחריותו בהתקשרות עם אליהו, שכן הוא אישר אותה בלי לבדוק את השלכותיה, ולא עשה דבר כדי לגשר על פערי הידע שהיו לו בנושא. ואילו מור-יוסף לא בדק את ההסכם שהגיש לו רוזנצויג, לא וידא שהנחיותיו ייושמו ולא התייעץ עם בכירים נוספים במוסד.