הליך גישור חשאי מתנהל בתביעה <br>נגזרת נגד טבע ומנהליה הבכירים

חברת טבע ושורה ארוכה של נושאי משרה בכירים ודירקטורים נתבעים במשותף בשל חלקם בפרשת ספאלון בתביעה נגזרת בסכום כולל של 90 מיליון ש"ח. התביעה הוגשה במרס 2017 בידי אברהם ברק (בעל מניות בטבע) בבית המשפט המחוזי בירושלים. ד"ר יורם טורבוביץ' מונה כמגשר בין הצדדים. ל-News1 נודע כי הליך הגישור מצוי בשלב מתקדם והוא עומד בפועל בפני סיום קרוב. למרות זאת, נעשה מאמץ מצד החברה ומנהליה להרחיק עניין זה מידיעת הציבור.

חוק ניירות ערך מחייב חברה הרשומה למסחר בבורסה לדווח על כל אירוע מהותי חדש העשוי/עלול להשפיע על החברה. ברי, כי תביעה בהיקף האמור אינה מהותית להיקף עסקיה של טבע. דא-עקא, מחמת התביעה חשופים החברה והנתבעים לקביעות שיפוטיות לפיהן ביצעו עבירות פליליות על החוק. על-אף זאת, הודעה רשמית כמתחייב מחוק ניירות ערך בדבר התביעה הנגזרת והליכי הגישור, טרם נמסרה. הליכי הגישור נעשים באופן חשאי, מבלי שדווח דבר על הסיכונים לחברה ו/או לבכירים הנתבעים. גורם בכיר הנוטל חלק בהליכים אישר ל-News1 כי אכן - לא נמסר דיווח על התביעה ועל הגישור, ונימק זאת: "אין הברכה שורה אלא מן הסמוי מהעין".

התובע אברהם ברק מיוצג על-ידי עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן-מאיר ועל-ידי עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט. חברת טבע מיוצגת על-ידי עו"ד מנחם טולצ'ינסקי. כל יתר הנתבעים מיוצגים יחד על-ידי עו"ד צבי אגמון. הצדדים שומרים על שתיקה - כל אחד נוכח האינטרסים העסקיים השמורים עמו, במטרה להביא את הליך הגישור לסיום מוצלח, ולהרחיק זאת, כאמור, מידיעת ציבור בעלי המניות.

הנתבעים נמנים עם שמנה וסלתה של קהילת העסקים בישראל: ישראל מקוב, כיהן כנשיא ומנכ"ל טבע (2007-2002); שלמה ינאי, כיהן כנשיא וכמנכ"ל טבע (2012-2007); ד"ר פיליפ פרוסט, כיהן כסגן יו"ר טבע משנת 2006 וכן כיו"ר (2014-2010); נגד הדירקטרים לשעבר - רות חשין, לסלי דן, פרופ' מאיר חת, ד"ר ליאורה רובין מרידור, פרופ' מיכל סלע, דב שפיר, פרופ' גבריאלה שלו, דוד שמיר, רוג'ר אברבנאל, אמיר אלשטיין; וכן נגד מי שכיהנו כדירקטורים ו/או נושאי משרה בטבע בשנת 2011: חיים הורביץ, פרופ' אילון קולברג, פרופ' רוג'ר קורנברג, פרופ' ריצ'ארד א. לרנר, יוסף ניצני, פרופ' יצחק פטרבורג, עו"ד אורי סלונים, דן זיסקינד, ארז ויגודמן. שתי נתבעות נוספות נמחקו בהסכמת הצדדים.

הצדדים לתביעה הסכימו עם הגשת התביעה במרס 2017 לדון בה במסגרת הליך של גישור. על-פי כתב התביעה, נושאי משרה בחברת טבע, וכן נושאי המשרה בחברת ספאלון, גרמו למצב עגום ונתנו ידם לביצוע עבירות פליליות על החוק האמריקני וכתוצאה מכך נאלצה חברת טבע לשלם 1.2 מיליארד דולר כפיצוי הן לרשות ההגבלים בארצות הברית והן במסגרת תביעות ייצוגיות. התובע טוען כי רשות ההגבלים בארה"ב מסרה בזמנו כי זהו הסכום הגבוה ביותר ששולם אי-פעם ל-FTC בגין הפרה של דיני ההגבלים, התחרות והמסחר.

בכתב התביעה נטען, כי הנתבעים ביצעו ו/או אחראים לעבירות הפליליות שבוצעו, ולכן יש להטיל עליהם אחריות ולחייבם לפצות את החברה בסכום התביעה - 90 מיליון ש"ח, סכום שנקבע בגובה זה, בשלב זה, רק לצורכי אגרות.

קודם להגשת הבקשה לתביעה הנגזרת קיימו הצדדים במשך כשנה וחצי דיונים רבים במגמה להגיע להסדר. טבע ויתר הנתבעים ביקשו להצניע סוגיה זו, העלולה לסכנם ב"מבול" של תביעות בארץ ובחו"ל (מניות טבע רשומות למסחר בבורסה בתל אביב ובניו-יורק).

הנתבעים, חלקם הגדול אישים בעלי-שם בתחום עיסוקם, ביקשו לגונן על עצמם לא רק מפני סיכון כספי - בשלב זה לא ברור האם השיפוי שניתן להם מצד טבע כולל הגנה גם מתביעה נגזרת ו/או מפני נזקים הנובעים מעבירות פליליות לכאורה שבוצעו - אלא גם מפגיעה במוניטין שצברו ברבות השנים.

הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי בצירוף "הודעה משותפת על קיום הליך גישור". כמו-כן נמסר לבית המשפט, כי במאי 2016 החליט דירקטוריון החברה להקים "ועדת תביעות עצמאית ובלתי תלויה" שתפקידה לבחון את טענות המבקש ולהמליץ לדירקטוריון על הצעדים שהחברה יכולה לנקוט בהם בהקשר זה ואשר ישרתו ויקדמו את טובת החברה. ביום 27.10.16 הגישה ועדת התביעות את הדוח מטעמה לדירקטוריון. למרות כל זאת, דיווח על ממצאי הבדיקה לא נמסרו כדבעי לציבור בעלי המניות.