בית המשפט המחוזי בירושלים גזר הבוקר (יום ה', 29.1.04) עונש של 15 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשים על-תנאי על יצחק פס וגיסו מתתיהו שבו, לאחר שהרשיע אותם בעבירות בנשק וקבלת נכסים שהושגו בפשע, בעקבות הודאתם בכתב האישום המתוקן שהוגש נגדם במסגרת עסקת טיעון שהושגה עמם.

השניים הודו, כי העבירו 8 לבנות חבלה מאזור בנימין לכיוון ירושלים, ברכבו של פס.

השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור דחתה את בקשת הפרקליטות לגזור על השניים "מאסר בפועל לתקופה ממושכת שלא תפחת משש שנים, וכן מאסר על-תנאי מרתיע", תוך התייחסות "לעובדה, שעד עתה לא הסבירו הנאשמים את מניעיהם, ובהיעדר הסבר כזה יש לקבוע כי הם ביצעו את העבירות על-רקע עבריינות אידיאולוגית שתכליתה נקמה ופגיעה בערבים".

"אין ראיה המלמדת על עבריינות אידיאולוגית"

השופטת שידלובסקי-אור קבעה, כי "אין במקרה שלפני ראיה כל שהיא המלמדת על עבריינות אידיאולוגית שנועדה לנקום בערבים. גם עובדות כתב האישום אינן מפרטות עובדות כאלה, ולכן אין מקום לעיין בשיקולי הענישה בעבירות אידיאולוגיות".

עם זאת ציינה השופטת, כי "אכן, הנאשמים לא הסבירו את מעשיהם ואת המטרה שלשמה החזיקו בלבנות החבלה, ומכאן שהמסקנה היא כי החזקת לבנות החבלה היתה למטרה לא חוקית. לבנות חבלה אינן קוביות 'לגו' גם אם לא מחובר להן נפץ. המדובר בחומרים, שגם אם כשלעצמם אינם גורמים נזק, הפיכתם לכלי משחית היא פעולה פשוטה הכרוכה אך ורק בחיבור נפץ. אדם לא מחזיק לבנות חבלה כאמצעי להגנה עצמית. אך ברור הוא, כי החזקת חומרים אלה מסוכנת בשל הקלות בה הם יכולים להיהפך לחומרי נפץ פעילים".

"עיינתי בפסקי דין רבים אשר עסקו בעבירות בנשק", ציינה השופטת, והוסיפה כי "ניתן לומר, כי העונשים שנגזרו בגין עבירות אלה לא היו עונשי מאסר ממושכים".

איציק פס - "אדם רגיש ומופנם"

באשר לאיציק פס, "שירות המבחן התרשם כי המדובר באדם רגיש ומופנם, שחונך לערכים של נתינה והתגייסות למען הקהילה, אם כי קיימת אצלו נטיה להתנהגות אימפולסיבית שלא מתוך שיקול דעת. המדובר באדם נורמטיבי שעבר טלטלות בחייו, הן בשל מצבו הבריאותי לאחר לידתו, לאחר מכן כאשר אביו נפצע קשה במהלך שירותו הצבאי, ולאחר תהליך ממושך של שיקום, שב האב ונפגע בתאונת עבודה, עד האירוע הטרגי של הירצח בתו בזרועותיו". יצויין, כי לפס אין עבר פלילי.

ביחס למתי שבו ציינה השופטת, כי "לנאשם רישום פלילי משנת 97' בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ורישום פלילי משנת 95' בגין תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור, אולם נראה כי המדובר באדם נורמטיבי ביסודו".

בנמקה את העונש שגזרה, אמרה השופטת שידלובסקי-אור: "בענייננו, כאשר נסיבותיהם של הנאשמים מובאות בחשבון, כמו גם כמות לבנות החבלה שנמצאה ברשותם, והתקופה בה אנו נמצאים, תקופה של אי-שקט בה הקלות של אפשרות השתלטות גורמים עבריינים ומעוניינים על אמצעי לחימה מהווה סיכון, יש לגזור על הנאשמים עונש, שיש בו כדי לאזן בין נסיבותיהם מחד, לבין הצורך בהרתעה מאידך".

עסקת הטיעון התמוהה

בכתב האישום שהוגש על-ידי עו"ד דן אלדד, סגן בכיר א' לפרקליט מחוז ירושלים, נאמר כי בתאריך 17.7.03 נתפסו פס ושבו במחסום חיזמה, כשניסו להעביר דרכו לבנות חבלה. מדובר ב-8 לבנות חבלה שנגנבו מצה"ל, שמשקלן הכולל כ-4 ק"ג. מעטיפתן של לבנות החבלה, שהכילו חומר נפץ מרסק מסוג TNT ו-RDX, הסירו השניים את מספרי הסימן והסדרה, כדי להקשות על זיהוי המקור שלהן.

במסגרת עסקת הטיעון - התמוהה, יש לומר - הודו השניים במיוחס להם, תמורת מחיקת סעיף אישום נוסף נגד איציק פס - של סחר בנשק, לפיו הוא מסר את לבנות החבלה לשחר דביר-זליגר, שהיה אחד העדים המרכזיים בתיק.

העסקה תמוהה, מאחר והיא אינה כוללת הסכמה לעניין העונש, ומצד שני, הסעיפים בהם הודו השניים זהים לסעיפים בכתב האישום המקורי, כאמור, למעט הסעיף של סחר בנשק לגבי פס, אולם הוא אינו נוגע למתי שבו, ולכן לא ברור מדוע זה הודה במיוחס לו.

נעצרו בקול תרועה רמה כחלק מ"מחתרת" ימין חדשה

פס ושבו היו עצורים עד תום ההליכים, לאחר שהפרקליטות טענה כי "נגד השניים קמה חזקה כי יסכנו את ביטחון הציבור ואת ביטחון המדינה, אם ישוחררו", וכי כמות לבנות החבלה שנמצאו ברשותם, גדולה יותר מזו ששימשה בכמה פיגועים קשים. הפרקליטות הדגישה, כי מדובר באמצעי המשמש להתקפה ולא להגנה, ולפגיעה ברבים חפים מפשע ולא בבודדים.

כזכור, מעצרם של השניים החל בקול תרועה רמה, כאשר המשטרה והשב"כ מיהרו להודיע על חשיפת מחתרת יהודית בשטחים, אולם כעת הורשעו השניים בעבירות קלות יחסית לטענות שהושמעו כלפיהם תחילה.

בטרם החל משפטם, הוחזקו השניים במעצר תקופה ממושכת ונאסר עליהם להיפגש עם עורך דין.

ת.פ. 198/03 מדינת ישראל נ' יצחק פס ומתתיהו שבו