שמואל האוזר [צילום: גיא אסאייג]
פטור מאגרות לעסקים עד סכום של מיליון שקל |
כך הוסכם בוועדת הרפורמות כמו גם פיקוח רשות ניירות ערך להלוואות המונים ● יו"ר הוועדה: "הישג חשוב לעסקים הקטנים, עמוד השדרה של המשק"
ועדת הרפורמות דנה שוב (יום ב', 5.6.17) בהסדרת התחום של השקעות והלוואות המונים לעסקים. בדיוני הוועדה הקודמים, ביקשה יושב-ראש הוועדה רחל עזריה מפרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך לבחון אפשרות לשנות את מתווה הפיקוח המוצע עבור פלטפורמות מקוונות שיתנו הלוואות לעסקים, זאת לאחר שנציגי הפלטפורמות הודיעו כי במתווה הקודם לא יוכלו לעשות זאת.
לאחר עבודה מאומצת של הוועדה ודרישה להקל על העסקים הקטנים הגיעו הצדדים להסכמות שהוצגו בפתח הדיון היום, על-ידי פרופ' האוזר: "אנחנו דבקים בעמדתנו שעדיף להפריד בין הלוואות לעסקים וליחידים, אבל יכולים לחיות עם מגבלה לפיה הלוואות לעסקים של עד מיליון ש"ח יהיו פטורות מרגולציה שלנו ויישארו תחת הפיקוח של רשות שוק ההון. ברגע שזה עובר את המיליון זה עובר לעולם שלנו. הסכום יימדד על-פי סך הלוואה ברגע נתון ולא באופן מצטבר. כמו-כן, נוותר על גביית האגרה בסך 2% מכל עסקה כדי לא להשיט עלויות גבוהות מדי, תישאר רק האגרה השנתית על סך 50,000 לכל פלטפורמה".
עוד הסביר האוזר "התנאים שאנחנו קובעים לא חלים על התאגידים הלווים, אלא רק על הפלטפורמה המתווכת. הפיקוח יהיה בתנאים שנקבע, שיהיו הרבה יותר פשוטים ומקלים מתאגידים אחרים שאנחנו מכירים, כי אנחנו רוצים לאפשר לפלטפורמות לפעול במינימום עלויות, שיוכלו לגייס השקעות ולתת הלוואות". עם זאת, הזהיר: "ברגע שאתה מפחית את הפיקוח שיעור הכישלונות וההונאות יהיה גבוה יותר. בעולם אנחנו יודעים ששיעור הכשלונות ב-P2P הוא פי שלושה מהרגיל".
יו"ר הוועדה התייחסה לעניין ההסכמות: "התחלנו לדון בהצעת החוק כשהעסקים היו מחוץ לעסק. הסכמנו כאן שדווקא אותם עסקים, שהם עמוד השדרה של המשק הישראלי, הם אלה שהכי זקוקים לפתרונות אשראי נוספים, פתרונות זולים וזמינים יותר שהפלטפורמות המקוונות יכולות להעניק. לכן מדובר בהישג חשוב, אני שמחה שהצלחנו להגיע להסכמה עם יו״ר רשות לניירות ערך, שמואל האוזר ומודה לו על שיתוף הפעולה".
הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, אמרה כי המתווה המוצע מקובל גם על רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון.
ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ) אמר: "יש לי הסתייגות ממדרג הסכומים. כי ברגע שאני פורץ את תקרת מיליון השקלים אני פורץ את כל תכלית החוק. כאן מדובר על הלוואות להמונים ולכן צריכה להיות תקרת הלוואות. אם נאשר חריגה מעבר למיליון אני פותח לכיוונים אחרים".
ח"כ רועי פולקמן (כולנו) אמר כי "הדיון כאן הוא בין השאלה האם המהלך יסיט את המקורות בתוך עוגת האשראי הקיימת לבין חששות שעלו כאן לגבי האם זה יגדיל את עוגת האשראי ותיווצר בועת חובות לא הגיונית. אנחנו מנסים כאן לשנות את התמהיל בתוך העוגה הקיימת כדי לייצר שוק תחרותי, להכניס שחקנים חדשים".
עו"ד שלומי תורג'מן, שותף מייסד בחברת BTB, אמר: "אנחנו מברכים את יו״ר רשות ניירות ערך על המהלך שיאפשר קידום תחרות אמיתית בבנקים ויעודד את צמיחתה של הכלכלה של כולנו".
אייל אלחיאני, מנכ"ל טריא, אמר כי "מדובר בהצעה טובה שתאפשר לנו לתת הלוואות לעסקים, עם זאת, צריך לבחון איך תתבצע האכיפה, כי אם עסק לקח אצלנו מיליון שקל ועוד סכום בפלטפורמה אחרת אנחנו לא נדע מזה".
דור דוידסון, התאחדות המלאכה והתעשיה: "מיליון ש"ח לא מספיקים לנגרייה או למפעל לקנות מכונות שלהם הם זקוקים, שעלותן יכולה להגיע לחצי מיליון אירו. עבור הרגולטור ההבדל בין מיליון לשניים או שלושה מיליון הוא לא משמעותי אבל עבור העסק כן ולכן אם הסכום שהוא יכול לקחת לא מספיק, אולי הוא יוותר על זה מראש".
בתגובה לדבריו של דוידסון ביקש ח"כ יגאל גואטה (ש"ס) להבהיר: "עסק יכול לקחת גם ארבעה מיליון שקל, אנחנו לא מגבילים את הסכום אלא רק מעבירים לרגולטור אחר". עוד הוסיף ח"כ גואטה "אני חושב שצריך להגביל את גובה הריבית. אם נדאג שהשוק יפתח אבל לא נעגן בחוק מקסימום ריבית אני לא חושב שזה יעבוד. שלא יקרה מצב של שהפלטפורמות יהפכו תחליף לשוק האפור עבור עסקים קטנים שלא יכולים לקחת הלוואה בבנק".
לילי לאה בורוכוב, להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים): "אנחנו מברכים על ההסכמות אבל כן חושבים שיש מקום לעשות דיפרנציאציה לגודל ההלוואה. יש עסקים שעבורם זה ייצור חסם להשתמש בפלטפורמות. אולי כדאי לאפשר לשר האוצר להגדיל בעתיד את הסכום". ח"כ עזריה אמרה בתגובה "ביקשתם שנייצר רף שתחתיו לא יהיה פיקוח של הרשות וכך עשינו, הייתה פה עבודה משמעותית והתלבטנו האם לייצר רף נפרד לעסקים משפחתיים. ראינו שאנחנו מסבכים את זה ושעדיף להשאיר את זה פשוט. לגבי שינוי הסכום בעתיד, נחשוב על כך ונבחן האם יש מקום להגדיר דרך שבה ניתן יהיה להעלות את הסכום ללא צורך בשינוי חקיקה".
בתגובה לחשש מהונאות שהציג האוזר התייחס ח"כ חיים ילין (יש עתיד) לפרשת ה'תספורת' של אליעזר פישמן ולמקרים דומים אחרים ואמר: "הדבר הזה שנעשה ברשות החוק בחסות כל הרגולטורים ושומרי הסף- אלה ההונאות הגדולות ביותר. הציבור יצביע ברגליים לפלטפורמה כזו או אחרת, אם הפלטפורמות לא יעשקו את הציבור, כי תהיה תחרות ביניהן, אנחנו נצליח".
לאחר עבודה מאומצת של הוועדה ודרישה להקל על העסקים הקטנים הגיעו הצדדים להסכמות שהוצגו בפתח הדיון היום, על-ידי פרופ' האוזר: "אנחנו דבקים בעמדתנו שעדיף להפריד בין הלוואות לעסקים וליחידים, אבל יכולים לחיות עם מגבלה לפיה הלוואות לעסקים של עד מיליון ש"ח יהיו פטורות מרגולציה שלנו ויישארו תחת הפיקוח של רשות שוק ההון. ברגע שזה עובר את המיליון זה עובר לעולם שלנו. הסכום יימדד על-פי סך הלוואה ברגע נתון ולא באופן מצטבר. כמו-כן, נוותר על גביית האגרה בסך 2% מכל עסקה כדי לא להשיט עלויות גבוהות מדי, תישאר רק האגרה השנתית על סך 50,000 לכל פלטפורמה".
עוד הסביר האוזר "התנאים שאנחנו קובעים לא חלים על התאגידים הלווים, אלא רק על הפלטפורמה המתווכת. הפיקוח יהיה בתנאים שנקבע, שיהיו הרבה יותר פשוטים ומקלים מתאגידים אחרים שאנחנו מכירים, כי אנחנו רוצים לאפשר לפלטפורמות לפעול במינימום עלויות, שיוכלו לגייס השקעות ולתת הלוואות". עם זאת, הזהיר: "ברגע שאתה מפחית את הפיקוח שיעור הכישלונות וההונאות יהיה גבוה יותר. בעולם אנחנו יודעים ששיעור הכשלונות ב-P2P הוא פי שלושה מהרגיל".
יו"ר הוועדה התייחסה לעניין ההסכמות: "התחלנו לדון בהצעת החוק כשהעסקים היו מחוץ לעסק. הסכמנו כאן שדווקא אותם עסקים, שהם עמוד השדרה של המשק הישראלי, הם אלה שהכי זקוקים לפתרונות אשראי נוספים, פתרונות זולים וזמינים יותר שהפלטפורמות המקוונות יכולות להעניק. לכן מדובר בהישג חשוב, אני שמחה שהצלחנו להגיע להסכמה עם יו״ר רשות לניירות ערך, שמואל האוזר ומודה לו על שיתוף הפעולה".
הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, אמרה כי המתווה המוצע מקובל גם על רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון.
ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ) אמר: "יש לי הסתייגות ממדרג הסכומים. כי ברגע שאני פורץ את תקרת מיליון השקלים אני פורץ את כל תכלית החוק. כאן מדובר על הלוואות להמונים ולכן צריכה להיות תקרת הלוואות. אם נאשר חריגה מעבר למיליון אני פותח לכיוונים אחרים".
ח"כ רועי פולקמן (כולנו) אמר כי "הדיון כאן הוא בין השאלה האם המהלך יסיט את המקורות בתוך עוגת האשראי הקיימת לבין חששות שעלו כאן לגבי האם זה יגדיל את עוגת האשראי ותיווצר בועת חובות לא הגיונית. אנחנו מנסים כאן לשנות את התמהיל בתוך העוגה הקיימת כדי לייצר שוק תחרותי, להכניס שחקנים חדשים".
עו"ד שלומי תורג'מן, שותף מייסד בחברת BTB, אמר: "אנחנו מברכים את יו״ר רשות ניירות ערך על המהלך שיאפשר קידום תחרות אמיתית בבנקים ויעודד את צמיחתה של הכלכלה של כולנו".
אייל אלחיאני, מנכ"ל טריא, אמר כי "מדובר בהצעה טובה שתאפשר לנו לתת הלוואות לעסקים, עם זאת, צריך לבחון איך תתבצע האכיפה, כי אם עסק לקח אצלנו מיליון שקל ועוד סכום בפלטפורמה אחרת אנחנו לא נדע מזה".
דור דוידסון, התאחדות המלאכה והתעשיה: "מיליון ש"ח לא מספיקים לנגרייה או למפעל לקנות מכונות שלהם הם זקוקים, שעלותן יכולה להגיע לחצי מיליון אירו. עבור הרגולטור ההבדל בין מיליון לשניים או שלושה מיליון הוא לא משמעותי אבל עבור העסק כן ולכן אם הסכום שהוא יכול לקחת לא מספיק, אולי הוא יוותר על זה מראש".
בתגובה לדבריו של דוידסון ביקש ח"כ יגאל גואטה (ש"ס) להבהיר: "עסק יכול לקחת גם ארבעה מיליון שקל, אנחנו לא מגבילים את הסכום אלא רק מעבירים לרגולטור אחר". עוד הוסיף ח"כ גואטה "אני חושב שצריך להגביל את גובה הריבית. אם נדאג שהשוק יפתח אבל לא נעגן בחוק מקסימום ריבית אני לא חושב שזה יעבוד. שלא יקרה מצב של שהפלטפורמות יהפכו תחליף לשוק האפור עבור עסקים קטנים שלא יכולים לקחת הלוואה בבנק".
לילי לאה בורוכוב, להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים): "אנחנו מברכים על ההסכמות אבל כן חושבים שיש מקום לעשות דיפרנציאציה לגודל ההלוואה. יש עסקים שעבורם זה ייצור חסם להשתמש בפלטפורמות. אולי כדאי לאפשר לשר האוצר להגדיל בעתיד את הסכום". ח"כ עזריה אמרה בתגובה "ביקשתם שנייצר רף שתחתיו לא יהיה פיקוח של הרשות וכך עשינו, הייתה פה עבודה משמעותית והתלבטנו האם לייצר רף נפרד לעסקים משפחתיים. ראינו שאנחנו מסבכים את זה ושעדיף להשאיר את זה פשוט. לגבי שינוי הסכום בעתיד, נחשוב על כך ונבחן האם יש מקום להגדיר דרך שבה ניתן יהיה להעלות את הסכום ללא צורך בשינוי חקיקה".
בתגובה לחשש מהונאות שהציג האוזר התייחס ח"כ חיים ילין (יש עתיד) לפרשת ה'תספורת' של אליעזר פישמן ולמקרים דומים אחרים ואמר: "הדבר הזה שנעשה ברשות החוק בחסות כל הרגולטורים ושומרי הסף- אלה ההונאות הגדולות ביותר. הציבור יצביע ברגליים לפלטפורמה כזו או אחרת, אם הפלטפורמות לא יעשקו את הציבור, כי תהיה תחרות ביניהן, אנחנו נצליח".
|
|
+עלות הגדלת הקצבה תעלה מיליון שקל
10:48 06/06/17 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
[צילום אילוסטרציה: איתמר לוין]
אושר לקריאה ראשונה: גם יתומים להרוגי תאונות עבודה יוכלו לקבל קצבה עד גיל 20 ולא רק עד גיל 18
[צילום אילוסטרציה: איתמר לוין]
+"ויתרו לחברת ביטוח על מאות מיליונים"
00:55 06/06/17 | אלעזר לוין | לרשימה המלאה
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
בכירים במשרד מבקר המדינה חושפים: הביטוח הלאומי ויתר לחברות הביטוח על סכומי כסף גדולים ▪ הביטוח הלאומי: "אנחנו מחפשים דרכים לגבות מהן כסף, וזקוקים לתקציב נוסף" ▪ אין מסקנות, ידונו שוב בעוד שלושה חודשים
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+תלמיד: "העליתי סרטון והוחרמתי שנתיים"
00:43 06/06/17 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
[צילום: דוברות הכנסת]
במהלך דיון בדרכי התמודדות עם חרמות במוסדות החינוך סיפר בן ה-13 על נידוי שחווה בבית הספר מבלי שאיש ידע ▪ אם לילדה שסובלת מחרם: "היא אומרת לי 'אימא זו צלקת בלב' ואני חסרת אונים"
[צילום: דוברות הכנסת]
+ליברמן: הנתק מקטאר - הזדמנות לשת"פ
21:54 05/06/17 |
שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר במהלך שעת שאלות במליאת הכנסת כי גם במדינות ערב מבינים שהסכנה היא לא הציונות אלא הטרור. בהתייחסו לנתק בין מדינות ערביות במפרץ לקטאר, אמר: "החשש שלהם הוא מפני טרור איסלאמי קיצוני. אין ספק שזה פותח אפשרויות לשיתוף פעולה במאבק בטרור. גם מה שטראמפ מקדם הוא קואליציה נגד טרור. מדינת ישראל יותר פתוחה לשיתוף פעולה הכדור בצד השני". גם לוד הודיעה על הצטרפותה לנתק מול קטאר.
+גפני מאיים בהקמת ועדת חקירה
19:58 05/06/17 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
התפלת מים
יו"ר ועדת הכספים התרה ברשות המים ובמשרד האוצר: "אקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת המחדלים בהקמת מתקן ההתפלה באשדוד" ▪ הודיע שיפעל כך אם לא יספקו בתוך חודש, תשובות מדוע נכשל המיזם וכיצד מתכוונת המדינה להפוך את המתקן לשמיש לטובת הגברת אספקת המים לכלל המשק
התפלת מים
+בקריאה ראשונה: צה"ל יוסמך לקבוע את הנדרש להגנה על אסדות הגז
18:59 05/06/17 |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון מס' 8) (פעולות אבטחה ימית), התשע"ז-2017. החוק יתוקן כך שצה"ל יתוסף כגורם מנחה המוסמך לתת הוראות לביצוע פעולות אבטחה ביחס למתקנים ימיים באזורים הימיים של מדינת ישראל, ולהקנות לו סמכות לתת הנחיות אבטחה מחייבות לבעלי ההיתרים, הרישיונות וההחזקות, בדבר אופן אבטחת המתקנים. בשלב זה מוצע להחיל את הצעת החוק על בעלי רישיונות, היתרים או חזקות לפי חוק משק הגז הטבעי או חוק הנפט, וכן על חברת החשמל וחברות הנמלים. הצעת החוק תחול על מתקנים הנמצאים במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל ובמדף היבשתי שלה.
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| פטור מאגרות לעסקים עד סכום של מיליון שקל |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

