מכון הפסיכולוגיה שקד הגיש המלצה שאין לה אחיזה במציאות במחלוקת בין הורים על מקום מגוריו של ילד. חוות הדעת של המכון, אותה הזמינה האם, הייתה קיצונית נגד האב ובשל כך לא ניתן לקבל אותה. כך קובע (יום א', 11.6.17) שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל.
בית המשפט העליון נדרש להכריע בבקשה של אם לאפשר לה ליטול עימה לארה"ב את בנה בן השמונה, המתגורר כיום בארץ עם אביו. הבקשה התקבלה בידי בית המשפט למשפחה בתל אביב, נדחתה בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב - ובית המשפט העליון דחה את ערעורה של האם וקבע שהילד יישאר בארץ.
הנדל מסביר באריכות מדוע מדובר בהכרעה קשה ביותר, בציינו שאין ספק ששני ההורים מסורים לבנם ושניהם מסוגלים לגדל אותו. אחת הסיבות להכרעה לטובת האב, אומר הנדל, הוא הקיצוניות של מכון שקד - מכון פסיכולוגי בראשותן של ענת שמואלי וסיון צמח, הפועל ברחובות. הנדל החליט להעדיף את חוות הדעת של מכון שלם, שהוגשה מטעם האב, והוא מסביר:
"באשר לחוות הדעת של מכון שקד - היא אומנם מפורטת, אך דווקא הקיצוניות במסקנתה לכיוון האם, או ליתר דיוק, נגד כיוון האב, מחלישה אותה. אסביר. בעדות המומחית מטעם מכון שקד בבית המשפט נאמר כי ללא האופציה של האם, קיים חשש שהייתה המלצה להוציא את הבן למשפחה אומנת. זוהי תוצאה מרחיקת לכת שאינה
תואמת את השתלשלות החיים של הקטין.
"...המלצת מכון שקד אינה משקפת את התמונה במלואה בניגוד לחוות הדעת של מכון שלם. מצב דברים זה מחזק את הכרעת בית המשפט המחוזי שלפיה יש לקבל את מסקנת מכון שלם. אמת, נעשו טעויות על-ידי האב בהתנהלותו עם הבן. אולם מכאן ועד המלצה
על העברת הבן לאומנה בתנאים שפורטו בשאלה, המרחק הוא רב. רב מאוד מאוד. להמלצה זו אין אחיזה במציאות, בוודאי משקיימת סביבה תומכת של המשפחה המורחבת".
השופטים
אורי שהם ו
יצחק עמית הסכימו עם הנדל. את האם ייצג עו"ד איתן ליפסקר, את האב ייצגו עוה"ד אברהם הופרט וזיו בייטל, וכן הופיעה עו"ד מרב דוד-פלד שמונתה לייצג את הילד.
