ועדת החוקה נגד אגרות בהליכים אזרחיים

ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה (יום ב', 12.6.17) לדון בתקנות בתי המשפט (אגרות)(תיקון מס'), התשע"ז-2017. עד היום, במסגרת הליכים אזרחיים המתנהלים בבתי המשפט נגבתה אגרה בעד פתיחת ההליך (כאשר מדובר בתביעה כספית - האגרה נקבעת לפי סכום התביעה) ולא נגבתה כל אגרה בעד בקשות ביניים במהלך ההליך. במסגרת התקנות המונחות בפני הוועדה, מוצע לקבוע כי הכלל יהיה הטלת אגרה של 50 שקל על כל בקשת ביניים המוגשת בהליך אזרחי, ולצד כלל זה נקבעו שורה של חריגים. הצעות דומות להטלת אגרות על הליכי ביניים הונחו על שולחן הוועדה בעבר בשנת 2006, ובשנת 2011 ובשני המקרים הוועדה לא אישרה את התקנות.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הציג מתווה פשרה: "שלוש מיליון בקשות זה מספר מפחיד. המתווה שאליו הגענו ובו אני תומך הוא הוראת שעה לארבע שנים מיום תחילת החוק, כך שזה יוצא ארבע וחצי. בתוך שלוש שנים, שרת המשפטים ונציגיה יצטרכו לדווח לוועדה האם התקנות עוזרות. אם הוועדה תראה שזה לא עזר או פגע פגיעה יתרה באלו שאנחנו לא רוצים נסיים את הוראת השעה. אם זה עזר נהפוך אותה להוראת קבע. בנוסף, נרחיב את הפטורים המוצעים ודבר שלישי- הגענו להבנה שהוצאות השופט אין מקומן בחוק הזה, לכן יש סיכום שהנושא יקודם בנפרד בתקנות סדר הדין האזרחי כך שההוצאות יגדלו באופן דיפרנציאלי והשופט שיודע מי מטריח יוכל להטיל עליו הוצאות גבוהות יותר ולא להיצמד לסכום של 50 שקלים. זה מתווה מאוזן ולאחר הסיכומים הסרתי את התנגדותי לתקנות".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "יש בקשות של דחיית מועד בשבועיים ובקשות מסוגים שונים מהותית, איך מסתדרים עם השוני. בנוסף, לבנק אין שום בעיה לשלם 50 שקלים כך שארצה לראות איזון בין אזרחים לגופים הגדולים".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "אני לא רואה שהמתווה משפר את המצב. הוראת שעה היא נוסחת פלא שמשתמשים בה אבל היא לא מרפאת את הפגמים המהותיים בתקנות. מה שאנחנו עושים יוצר חוסר איזון משווע בגישה לערכאות בין האזרח לבין המדינה שיש לה פטור גורף. לפי נתוני בתי המשפט- הממוצע הגבוה ביותר לבקשות הוא בתיקים הגבוהים: מעל שני מיליון וחצי- 33 בקשות בממוצע ולעומת זאת בתיקים של עד 20,000 ארבע בקשות אז למה לחסום את הדרך. שופטים מחוזיים יוכלו לנתב זה נשק יעיל יותר מאשר ה-50 שקלים. גם ממוצע אורך התיקים- מעל שנתיים בתיקים המורכבים מעל 17 בקשות אבל עד שנה ארבע בקשות בתיק. זה לא מה שיוצר את העומס. עוד לא בשלה השעה לחתוך ואם כבר- למה לא לעשות ניסיון לשנה או שנתיים במקום ארבע".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "יש בזה מסר כל-כך שלילי לציבור ואסור להצביע על ההצעה כמו שהיא. הפתרון הוא שבית המשפט יקבע באיזה מקרים הבקשה היא טורדנית".

ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "יש כאן משהו לא מדתי של האזרח מול הבנקים או חברות הביטוח. הדבר עלול להגיע להצקה של המדינה כלפי האזרח בתובענות הזו לשלם על כל הליך וזה ימנע מאנשים שהצדק לצדם לגשת. בנוסף, למה שהמדינה תעצור אחרי שלוש שנים כשייכנסו הכנסות לכיסה. מתרגלים ולא רוצים לוותר, זה כבר חלק מבסיס התקציב. אם המדינה לא צריכה לשלם על הליכים בטח שהאזרח לא צריך. אסור שהמיליארדים של הבנקים יהיו על גבם של האזרחים וצריך למצוא דרך טובה יותר- אולי קטגוריה נפרדת לשופטים שיוכלו לקנוס מי שמציק. חייב להיות שיקול דעת, זה לא שרירותי".

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "המתווה לא יוצר איזון כי הוראת שעה של ארבע שנים זה הרבה מאוד עוולות משפטיות שיכולות להיווצר במהלכן. זה זמן רב שלבעלי דין קטנים לא יהיה את יומם בבית המשפט כי לא יוכלו לשלם וזו מניעת גישה לערכאות באופן בוטה. אם היית מציע הוראת שעה לשנה אפשר היה לבחון. בנוסף, נקודת המוצא בהליך משפטי היא לא לתת נקודת יתרון לאף צד אז לא ייתכן שכשהמדינה היא בעלת דין היא לא תשלם אגרה. למה שברירת המחדל לא תהיה הפוכה- שלא יהיו אגרות ובבקשות מסוימות כן יוטלו. למה ממהרים. התפקיד שלנו הוא לא למלא את כיסי האוצר".

עו"ד דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח: "הגישה לערכאות היא זכות יסוד מהחשובות היותר והיא לא עומדת מול הפחתת העומס. הנגישות למשפט היא לנהל משפט טוב וצודק. בלי בקשות הביניים אי-אפשר לנהל משפט. אם הצד השני לא מביא מסמכים או אם אתה צריך מומחה אלו דברים עם משמעות. יש לבחון אולי 3 מיליון זה מעט בקשות, אולי זה מאפשר לסגור תיקים יותר מוקדם כי שלב ההוכחות הוא היקר ביותר והבקשות יכולות לייעל".

עו"ד הלל איש שלום מלשכת עורכי הדין: "המטרה המוצהרת היא לא גביית אגרות אלא מניעת בקשות סרק. זה לא לגיטימי לגבות אגרה או לקנוס מי שמגיש בקשה מוצדקת כדי לייעל. רוב הבקשות מוצדקות וזה לא פתרון לבודדים שמגישים בקשות סרק. הדרך להתמודד היא ברפורמה לפסיקת הוצאות. בנוסף, הרבה פעמים הבקשות באות בהסכמה והזמן השיפוטי שנדרש הוא כמעט אפס. הבקשות המהותיות מקצרות את המשפט".

איתי חוטר סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי: "המדינה פטרה עצמה והשלטון המקומי צריך לשאת בנטל. אנחנו רואים בזה פשוטו כמשמעו מס מקופת הרשויות המקומיות וזה ייפול על הציבור. לכן אנחנו מתנגדים נחרצות".

עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתיהמ"ש: "לעניין החשש מהארכה שרירותית של הוראת השעה - חזקה על הוועדה שתדרוש את התשובות ושנציג את הנתונים ואם המהלך לא יצלח אני מניח שנבקש לערוך שינויים ולא להאריך. ביחס לפטור מהמדינה - היא בעלת דין ב-2% מהבקשות ואין היגיון במעבר כסף מכיס אחד לאחר של המדינה".

יו"ר הוועדה סלומינסקי סיכם את הדיון: "המדינה הבינה שכדי להיכנס לפרופורציות נדרשות אגרות שאם לא עלולים לאנדרלמוסיה מוחלטת. אפילו לבג"ץ יש אגרה כי זה עומד מול יכולת הגוף לתפקד, מה נרוויח אם הגופים יתמוטטו".