ועדת החוץ והביטחון דנה (יום ד', 14.6.17) בתקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)(תיקון), תשע"ז-2017.

על-פי התיקון המוצע, בין היתר, חברות הרשומות במרשם היצוא הביטחוני יוכלו לבצע פעולות שיווק של מוצרים בלתי מסווגים ובלתי מוחרגים גם מול מדינות שאינן נמנות על רשימת 98 'המדינות המותרות', ולהידרש לרישיון שיווק על אודות הליכים מסוג זה רק לאחר ששלב השיווק יגיע לנקודה מתקדמת - יצירת התחייבות. זאת בשונה מהמצב היום בו חייבות החברות ברישיון שיווק מול מדינות אלה, עוד בטרם החלו בשיווק הבסיסי ביותר, לכלל המוצרים. לצד זאת, יצואנים הרשומים במרשם היצוא הביטחוני יוכלו לבצע את כלל פעולות השיווק של מוצרים בלתי מסווגים ובלתי מוחרגים מול מדינות מותרות ללא להידרש לרישיון שיווק כלל, כפי שקיים גם בנוסח התקנות הנוכחיות, לפני התיקון המוצע.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר, פתח את הדיון: "היו שיחות שונות ומשונות, הסיפור הזה של רישיון שיווק תמיד צף ועולה כמכשול. אני רוצה ללבן את הסוגיה הזו ובמסגרת זו אנו דנים בשינוי התקנות".

רחלי חן, ראש אפ"י: "אפשר לומר שהסעיף [בחוק, בו מוגדרת "פעולת שיווק" שעבורה נדרש רישיון] כפי שנוסח לפני 10 שנים מאוד רחב וכוללני, ומכניס כל פעולה קטנה או גדולה כפעולת שיווק. המחוקק נתן לשר את הסמכות לתקן תקנות שיקלו על המצב. השינוי יקל על תהליך השיווק של מוצרים שאינם רגישים. היצואן של אותם מוצרים בלתי מסווגים יוכל להיפגש ולהציע את המוצר גם לקונה ממדינות שאינן ברשימת המדינות המותרות, ורק לאחר מכן הוא יידרש לרישיון שיווק".

אריאל שגיא, רפאל: "הדיון שלנו מדבר רק על מוצרים בלמ"סים. הבעיה מבחינתנו היא שהיצוא הכבד והמשמעותי הוא דווקא באותם מוצרים בלתי מסווגים שמוגדרים כמוחרגים - בלמ"סים מוחרגים, אנחנו בפיגור מול כל מתחרה אחר בעולם. אנחנו חושבים שצריך לאפשר לנו מו"מ ראשוני גם במוצרים בלמ"סים מוחרגים, באותן רשימת מדינות".

רחלי חן, ראש אפ"י: "יש 27 משפחות מוצרים בסיווג 'בלתי מסווג מוחרג' שעדיין המדינה רואה בהם מוצרים רגישים ולכן אותם אי-אפשר לשווק בלי אישור, בניהם יש פלטפורמות של טנקים ומסוקי קרב ורקטות. עדיין יש בהם רגישויות למרות שמוגדרים כבלמ"ס".

מיכאל אורן, אלביט: "הסיווג של המוחרגים מגביל אותנו מאוד, מדובר על החרגת 60 אחוז מהבלמ"סים. מדובר על אמצעי ראיית לילה באשר הם, גם משנות ה-60 וה-70, אסור לי להגיד שאנחנו מייצרים מל"טים, אסור לומר שלום ללקוח בלי רישיון, אסור לומר שאני משווק את כיפת ברזל, זו עבירה פלילית".

נוכח הדברים בישרה רחלי חן, ראש אפ"י כי משרד הביטחון "במהלך עבודה גדולה לצמצם מאוד את רשימת המוצרים המוחרגים ולהכניסם לרשימת מוצרי הבלמ"ס הרגילה. אנחנו בשלב עבודה מתקדם. הדבר יקל מאוד על התעשיה. אני מאמינה שנוכל להציג זאת בקרוב".

דיכטר: "אני לא יודע כמה זמן המהלך הזה ייקח אבל את שינוי התקנות לגבי המדינות שאינן ברשימת המותרות אנחנו מתכוונים למצות בשנה הקרובה".

בהמשך התפתח דיון לעניין חיסיון רשימת 98 המדינות המותרות. דיכטר: "מה עושה חברה שרוצה לדעת מה רשימת המדינות המותרות?"

הילה ארליך, האגף המשפטי, משרד הביטחון: "את רשימת המדינות המותרות מקבלות חברות הרשומות במרשם היצוא הביטחוני, לאחר הרישום שאורך כחודשיים הן מקבלות את הרשימה, תוך הצהרת סודיות שלא יעבירו אותה הלאה".

דיכטר: "נשמע לי נאיבי לחשוב שרשימה כזו שנמצאת אצל 1,400 יצואנים היא בלתי ניתנת להשגה, למה חברות צריכות לחכות 60 יום כדי לדעת למי הן תוכלנה לשווק?! מה שונה המצב הזה מאזהרת מסע למדינות ספציפיות?".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "במדינות אחרות בעולם הרשימות מפורסמות, המדיניות האמריקנית העולמית מפורסמת. מה הרעיון שהרשימה הישראלית חסויה?"

אליעז לוף, מנהל המחלקה לפיקוח על היצוא, משרד החוץ: "אנחנו בוועדה המייעצת לנושא ויש לנו זכות וטו משיקולים מדיניים. ההמלצה גם שלנו היא שלא לפרסם את הרשימה ברבים. אנחנו עדיין לא במעמד של ארה"ב, פרסום של דבר כזה יכול ליצור הרבה בעיות או אי-נעימויות מול מדינות". רחלי חן, ראש אפ"י: "זה נחשב למידע שמור, לא סודי". ח"כ עפר שלח: "אנחנו מדברים על הזכות של אזרחי ישראל לדעת מה המדיניות של המדינה שלהם. זה מעבר לייצוא ביטחוני של יצרנים מסוימים. המצב הזה גורם יותר נזק מאשר גילוי הרשימה".

הילה ארליך, האגף המשפטי, משרד הביטחון: "המדיניות כולה אינה יכולה להיות גלויה, יש פה גם אינטרסים של מדיניות ידידותיות, כאלה שאנחנו לא סוחרים איתן כלל, מדינות שאנחנו סוחרים איתן ואינן מוכנות שנפרסם זאת. אנחנו חושבים גם על נזק שיכול להיגרם לסחר, לכן אין כוונה לפרסם את הרשימה בצורה רשמית. אנחנו משתדלים להעניק לחברות היצוא את רשימה לאחר שאלה נרשמות למרשם היצואנים, כאשר הרישום אורך חודשיים ומונע את הגעת הרשימה לגורמים שלא היינו רוצים שיסחרו בתחום הביטחוני, כמו גורמים שעסקו בפלילים".

ח"כ ענת ברקו (ליכוד): "תמים מצדנו לפרסם רשימות כאלה. יש לנושא משמעויות ביטחוניות ומדיניות. בעיניי הזכות וטו של משרד החוץ מאוד מספקת. זה לא סודי אך גילוי יכול להוביל ללחץ על גורמי ייצוא מכל מיני גורמים, אני ממליצה לשמור על המדיניות הזו".

היו"ר דיכטר סיכם את הסוגיה: "אי-אפשר גם להגביל את היכולת העסקית וגם למשוך את זה חודשיים, זה לא סביר. אני מבקש בתוך חודש ימים לקבל מתווה במסגרתו העברת רשימת המדינות המותרות תתבצע בפרק זמן קצר באופן משמעותי מה-60 יום שנהוגים כעת. לצד כך יקבע מועד לדיון המשך בשינוי התקנות".