ועדת, חוקה חוק ומשפט אישרה היום (ב') לקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיה בחוק יסודות המשפט יצוין המונח "עקרונות המשפט העברי" כמקור פרשני אליו יפנה בית המשפט לפנות במקרה של לקונה בחוק. זאת, במקום האמירה הכללית כיום בנוגע ל"מורשת ישראל".
חלקה השני של הצעת החוק, לפיו יוקם מכון ממלכתי להנגשת המשפט העברי כדי שהשופטים יוכלו להיעזר במקורות אלו, לא זכה לתמיכת ועדת השרים לחקיקה ולכן לא נכלל בנוסח הצעת החוק שהועלה להצבעה. יו"ר הוועדה ואחד מיוזמי החוק,
ניסן סלומינסקי, אמר, כי בכוונתו להיאבק על הנושא לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
לדברי סלומינסקי, "המשפט העברי פועל בהצלחה כבר 3,500 שנה, חי, נושם וממשיך להתפתח ולמרות, זאת כמעט לא נעשה בו שימוש מ-1980" - מועד חקיקת חוק יסודות המשפט, הקובע את ההיררכיה של הפרשנות המשפטית.
ד"ר בני פורת, ראש המכון למשפט עברי באוניברסיטה העברית, אמר בדיון: "חוסר האפקטיביות אינו נובע מחוסר ידע אלא מחוסר רצון וחוסר מוטיבציה לפנות אליו, ולכן גם ההבהרה הנכללת בהצעת החוק לא תפתור את הבעיה. חוק יסודות המשפט במתכונתו מחייב בלקונה לפנות למורשת ישראל בניגוד לתפיסת עולם של שופטים, ולכן הוא מרחיק". הוא הציע לחייב את השופטים "לשקול את עקרונות המשפט העברי בפסק דינם", דבר שלדבריו יותיר להם את שיקול הדעת ומרחב הבחירה.
פרופ'
אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי מדע ומשפט, הגיב: "לשקול זה דבר נחמד, אבל אין לזה שום הפנייה מחייבת. אנחנו רוצים שההפניה תהיה מחייבת. אני מצר על כך שהמשפט העברי הפך להיות נחלת חובשי הכיפה. זה החל כערך תרבותי והציבור הלא-דתי הפקיר את התנ"ך".
עו"ד
יצחק נטוביץ, משנה לראש לשכת עורכי הדין, אמר, כי הלשכה יזמה את החוק, "כי היום שפת המשפט העברי לא נגישה, והכוונה היא לקחת את הרמב"ם ולתרגמו למונחים משפטיים עכשוויים".
