"איבדתי את הזכות לראות את ילדיי. אני נאבקת כל הזמן על-מנת לראות אותם". כך סיפרה אם לששה במסגרת דיון בנושא 'זכות הילד לקשר עם הוריו על-רקע חזרת הורה בשאלה', שקיימה (יום ב', 26.6.17) הוועדה לזכויות הילד.
יושב-ראש הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, פתחה את הדיון ואמרה כי "מטרת הישיבה היא לדון בתופעה שבה קורעים בקור רוח ובאכזריות ילדים מאחד ההורים רק בשל מידת הדתיות שלו. אנחנו מבקשים לגעת במשמעות עבור הילדים, בחשיבות הקשר עבורם וכן במה שזה עושה להורה שנאסר עליו לפגשו את ילדו. היינו עדים למקרה ההתאבדות של אסתי וינשטיין וכאימא אני יכולה להבין מה עובר על אישה או גבר כשקורעים את הילדים מהם. יש כאן הורים עם עדויות קורעות לב ואנחנו כאן כדי לעזור להם ולילדיהם לזכות אחד בשני".
אביבה, כאמור אם לשישה, שהתגרשה ובחרה לקיים אורח חיים חילוני: "אתמול בצהריים קיבלתי טלפון ממישהי שביטלה לי את פגישותיי עם הילדים היום. אין לי למי לפנות, הסיפור הזה נמשך כמה שנים, איבדתי את הזכות לראות את ילדיי. אני נאבקת כל הזמן על-מנת לראות אותם. בית הדין החליט על משמורת משותפת אך זה לא נאכף ולא נעשה דבר. על-מנת לראות אותם התבקשתי להתלבש צנוע. זו שיטה, אין דרך לאכוף את זה. אני כאן כי אני רוצה תשובה בשביל הילדים שישאלו אותי כל חייהם איפה הייתי כל הזמן הזה. איש לא יחזיר לי ולהם את השנים האבודות. תחליטו עכשיו שאתם מחזירים לי את האפשרות לראות את ילדיי".
לדברי ח"כ שאשא ביטון: "גזלו מהילדים את הזכות לראות את אמם. הקהילה "מוקיעה" מעצמה את האישה או האיש שחוזרים בשאלה. זה פשע לקרוע את הילד מאמו או אביו על-רקע מצב דתי".
ד"ר
רפי רכס, סגן יועמ"ש לשיפוט הרבני, בתי הדין הרבניים: "מה שחשוב לבית הדין הרבני בצורה חד-משמעית היא אך ורק טובת וזכויות הילד. בית הדין הרבני מפעיל את כל כובד משקלו הרבני וההלכתי על-מנת להבטיח זאת". כתגובה לדברים אמרה ח"כ ביטון כי יש הסדרי ראייה, אך הם לא נאכפים. "הילדים לא פוגשים דווקא את מי שעבר לצד השני של המתרס - חזר בשאלה או נעשה פחות דתי. איפה אתם כדי לאכוף את הסדרי הראייה"?
מירי ספיר, עו"ס מחוזית לסדרי דין, ממשרד הרווחה, שהשתתפה בדיון אמרה: "אנחנו כותבים תזכירים וחוות דעת בנושאי משמורת והסדרי ראייה עבור בתי המשפט ובכלל זאת גם בתי הדין הרבנים. מידת הדתיות של ההורה אינה מהווה פקטור בתזכירים הללו. לרוב טובת הילדים היא להישאר אצל הורה ששומר על אורח החיים שהילדים מכירים, זה קורה גם הפוך - כשההורה מחליט לחזור בתשובה. במקרה שהורה לא מקיים את הסדרי הראייה אנחנו מכניסים את חוק הנוער לפעולה וההורה מגיע למסגרות החרדיות ופוגש שם את הילד".
יאיר הס, מנכ"ל עמותת הלל: "אנחנו מטפלים ב100 הורים שיצאו בשאלה ורבים מהם מתעסקים בסוגיית המשמורת, הקשר הם ההורים והאפשרות להיות איתם. לא הכל זה בתי הדין, יש מערכת שלמה שעושה את המוות לילדים האלה וכדי שהילדים לא יהיו בקשר עם הצד החילוני".
