שופטת בדימוס חויבה להמשיך בבוררות

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שבח, הורתה לשופטת המחוזית בדימוס ציפורה ברון להמשיך בניהול בוררות ממנה התפטרה בשל התנהלות הצדדים.

ברון משמשת מאז 2009 כבוררת בין ענת בביץ, אבי פרי, חוה פרי ואחרים - חברי קבוצת רכישה - לבין יזמיה ומנהליה: עידו חג'ג', גבי מגנזי, שמואל בר-אור ואריאל ג'רבי. לאורך השנים נתנה ברון מספר החלטות ובראשן פסק דין חלקי בשנת 2013. בפברואר השנה התפרסמה בגלובס כתבה נרחבת שמתחה ביקורת על התמשכות הבוררות. עשרה ימים לאחר מכן התקיימה ישיבה נוספת, שאופיינה בחילופי צעקות ועלבונות בין הצדדים והרמת קול כלפי ברון.

כבר בתחילת הישיבה הציעה ברון להתפטר ואף העלתה את שמו של בורר שהסכים להחליף אותה. לאחר אותן צעקות, שבה ברון ואמרה שהיא מתכוונת להתפטר בשל האווירה שנוצרה. לבסוף היא העניקה לצדדים חמישה ימים להודיע האם יהיו מוכנים לייעל את הבוררות ולהימנע מפנייה לתקשורת, אך כבר למחרת הודיעה על התפטרותה. היזמים ביקשו מבית המשפט להורות לברון לשוב ולמלא את התפקיד, בעוד הרוכשים התנגדו.

ברון עצמה הגיבה באומרה, כי עילת ההתפטרות היא נבצרות, שכן התנהגות הצדדים אינה מאפשרת לה לנהל את הבוררות. לדבריה, מה שהתרחש בישיבה האחרונה "היה מחזה שלא חוויתי כמותו בכל עשרות השנים בהן פעלתי בבית המשפט כעורכת דין וכשופטת. לא ניתן לנהל בוררות באווירה פרועה של צעקות והשמצות הדדיות, התבטאויות חסרות כל רסן שהופנו על-ידי הצדדים האחד כלפי משנהו וגם כלפי באופן אישי". היא גם הביעה חשש, שבאווירה זו לא תוכל לעשות צדק עם איש מהצדדים.

בפסק דינה אומרת שבח (21.6.17), כי ייתכן שאם ברון הייתה נוהגת בעבר ביתר תקיפות, תוך ניצול הכלים העומדים לרשותה, במקום לתת לבעלי הדין להוביל את ההליך - ייתכן שהמצב הנוכחי היה נמנע. במישור העקרוני אומרת שבח, כי אין מנוס מלתת לבית המשפט - במקרים נדירים - את הסמכות לכפות על בורר להמשיך במלאכתו. היא מביעה חשש מכך שבורר יוכל להתפטר בכל עת ומכל שיקול, דבר שיגרום לפגיעה אנושה במוסד הבוררות ולחשש מפני שימוש בו.

עוד אומרת שבח, כי "נבצרות" משמעה חוסר יכולת לבצע תפקיד בשל סיבות שאינן בשליטתו של הנבצר - ובנסיבות העניין לא קיימת נבצרות שכזאת. ניתן להבין שברון נפגעה מן הכתבה בגלובס, אך בורר צריך להתעלות על רגשותיו ולהפריד בין תפקידו לבין תחושה אישית לא נוחה. ברון אומנם טענה שהבוררות מתמשכת בגלל הצדדים, אך שבח מעירה לה שוב: "הבורר צריך להיות מעורב בהתנהלות באופן רציף ודינמי, ולא לאפשר לעגלה לסטות מן הדרך. זהו תפקידו של הבורר ואין הוא יכול לתלות את הקולר לאנדרלמוסיה שנוצרה רק בבעלי הדין".

לדעת שבח, המשימה להמשיך בבוררות אינה בלתי אפשרית מבחינת ברון - שופטת ותיקה ומוערכת, כלשונה - ויש לה בחוק כלים שיוכלו לאפשר לסיים את הבוררות בצורה מסודרת. אם הבעיה המרכזית היא קביעת תאריכי דיון - צריכה ברון לקבוע את המועדים לפי שיקול דעתה ולנהל דיונים גם אם אחד הצדדים לא יתייצב. היא אינה צריכה לאפשר הצגת ראיות ללא גבול וחקירות ללא קץ, היא יכולה למנות מומחה על דעת עצמה והיא יכולה לקבל החלטות ואף לחייב בהוצאות כדי לייעל את ההליך. את היזמים ייצגו עוה"ד יחיאל כשר, שי אבניאלי וקלמן קרני, ואת הרוכשים - עוה"ד שאול ברגרזון, ניר בראונשטיין ויעל אזולאי.