פרקליט המדינה, שי ניצן, ונציב שירות המדינה, משה דיין, מינו בצורה פסולה את עו"ד יוחאי בן-שמואל לממונה בפועל על המשמעת בשירות המדינה. כך קובעת (7.7.17) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, אריאלה גילצר-כץ.

עו"ד אסף רוזנברג פוטר מתפקיד הממונה בשל מערכת היחסים הזוגית הארוכה שהוא מנהל עם סגניתו, עו"ד אילה הוניגמן, ובשל יחסיו העכורים עם דיין. ניצן ודיין התייעצו טלפונית והחליטו למנות זמנית במקומו את בן-שמואל, איש המחלקה הכלכלית בפרקליטות. הוניגמן פנתה לבית הדין נגד המינוי, בטענה שהמינוי בפועל נעשה בניגוד לתקשי"ר, נועד להכשיר את הקרקע למינוי של קבע ושאם היה מתפרסם מכרז - היה לה סיכוי טוב לזכות בו.

גילצר-כץ קיבלה את טענותיה של הוניגמן באומרה כי מינוי בפועל חייב להיעשות מבין עובדי אותה יחידה - ובמקרה זה הובא בן-שמואל מפרקליטות המדינה לנציבות שירות המדינה. עוד קובע התקשי"ר, כי מינוי בפועל אפשרי אם כבר החל מכרז למינוי של קבע - מה שלא נעשה במקרה זה. מועמדותה של הוניגמן כלל לא נשקלה, וכל שעלה בשיחות בין דיין לניצן היה מצבו של אגף המשמעת. יתרה מזאת: המינוי בפועל נעשה עוד בטרם סיים רוזנברג את תפקידו.

גילצר-כץ מוסיפה: "העובדה כי מונה ממונה בפועל מבלי שאיש יידע על כך, מעידה על טיבו [של המינוי]. תמו להם אותם ימים בהם הוחלטו החלטות מינהליות בחדרי חדרים ובשיחות טלפוניות. עידן השקיפות מחייב העלאת הדברים על הכתב ובוודאי כשהדברים נוגעים למשרותיהם של אנשים". לדעתה, המדינה הייתה צריכה להביא בחשבון את מועמדותה של הוניגמן "ולא לקבל החלטה בנוגע לאיוש משרה למשך כשנה בשיחת טלפון של מאן דהוא למאן דהוא. ראוי כי החלטה זו, על מכלול שיקוליה, תועלה על הכתב ובאופן מנומק". ייתכן שהונימן אינה מתאימה, אך יש צורך לנמק את ההחלטה, היא מדגישה.

לסיכום, אומרת גילצר-כץ כי לא מדובר במינוי העוסק בדיני נפשות ולכן היה ניתן לבצעו כהלכה - ודאי כאשר מדובר בנציבות "שאמורה להיות קודש הקדשים בניהול תקין". המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 3,000 שקל. את המדינה ייצגה עו"ד גילה חממי-פינק.