היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מסר לבג"ץ עמדה המנוגדת לזו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן - המשיב בעתירה - תוך שהוא מסתיר מהשופטים את עמדתו של ליברמן ומבקש לכפות על הממשלה צעד המנוגד לה. כך עולה ממסמכים שחשפה התנועה למשילות ולדמוקרטיה.

בשנת 2012 עתרו שני תושבים בבית אריה לבג"ץ בנושא הנוגע לסכסוך בנייה בינם לבין תושב אחר. היועץ המשפטי דאז, יהודה וינשטיין, הודיע בתגובה, כי לדעתו יש להקים במינהל האזרחי יחידת אכיפה בתחום התכנון והבנייה שתעסוק בישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון. שר הביטחון דאז, משה יעלון, אישר את היוזמה. אולם היחידה לא הוקמה עד היום, הן בשל קשיים תקציביים והן משום שליברמן אינו סבור שיש דחיפות בהקמתה.

ב-20.6.17 קיים ראש הממשלה, בנימין פוטין, דיון בנושא בהשתתפות ליברמן, השרים משה כחלון ואיילת שקד ומנדלבליט. ליברמן אמר שהוא זקוק ל-30 תקנים כדי לאייש את היחידה, ופוטין הנחה אותו לפנות למשרד האוצר. מנכ"ל משרד הביטחון, אור אדם, פנה ב-2.7.17 לממונה על התקציבים, אמיר לוי, והציג את הדרישה. שלושה ימים אחר כך השיב סגן הממונה, עופר מרגלית, באומרו שהדרישה מופרזת ושיש לקיים דיון בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים.

ב-6.7.17 כתב ליברמן למנדלבליט: "נוכח סד הזמנים המחייב להעביר את הודעת המדינה לבג"ץ בדבר הקמת יחידת האכיפה, וללא קבלת אישור לתקנים הנדרשים והעברתם בפועל למשרד הביטחון, לא נוכל להקים את יחידת האכיפה במינהל האזרחי בהתאם להנחיית ראש הממשלה. אבקשך לצרף את מכתבי זה להודעת המדינה לבית המשפט הנכבד במסגרת ההליך שבנדון".

תשובת המדינה לבג"ץ הוגשה ב-10.7.17 בידי ענר הלמן, סגן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה - ואין בה זכר לבקשתו של ליברמן ולמידע העובדתי המהותי שנכלל בה. הוא מזכיר, כי בג"ץ הוציא צו על תנאי בנובמבר אשתקד בהסכמתו של מנדלבליט, ואומר שכעת סבור מנדלבליט, כי אין מנוס מהפיכתו לצו מוחלט. לדעתו, "לא ניתן להשלים עוד עם המצב הנוכחי, שהוא בלתי סביר בעליל, ואין מנוס מהתערבותו של בית המשפט הנכבד".

לפי הודעת הפרקליטות, "נוהלו מגעים בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר בכל הקשור להקמת היחידה החדשה, לרבות קיום ביום 19.6.17 של ישיבה בנושא בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות השרים הנוגעים בדבר והיועץ המשפטי לממשלה עצמו, בה סוכם כי היחידה החדשה אכן תוקם במינהל האזרחי שתחת משרד הביטחון. אולם, בנקודת הזמן הנוכחית, טרם הושגה הסכמה תקציבית בין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר".

מכתבו של ליברמן לא צורף לתגובת המדינה, למרות בקשתו המפורשת. התגובה גם אינה מציינת, כי לדעתו של ליברמן לא ניתן להקים את היחידה בלא 30 התקנים המבוקשים, אלא מבקשת מבג"ץ לכפות על המדינה - הלקוח של הפרקליטות - לבצע את המהלך שנכון לעכשיו אין עליו הסכמה בין משרדי הממשלה. ההודעה גם אינה מציינת, כי משרד האוצר הציע לקיים דיונים בסוגיה, אלא רק אומרת שאם תהיה התקדמות עד הדיון ב-24.7.17 - תעדכן הפרקליטות את בג"ץ.

התנועה למשילות ולדמוקרטיה פנתה בעקבות זאת לפוטין, ליברמן, כחלון, שקד והשר אריה דרעי, בטענה ש"לא יעלה על הדעת שהיועץ המשפטי לממשלה ינהל 'מדינה בתוך מדינה' וישתמש במעמדו כמייצג המדינה מול בית המשפט כדי להסתיר את העובדות הרלוונטיות מבית המשפט, וכדי לכפות על שרי הממשלה סדר יום ולוחות זמנים המתאימים לו". עוד היא טוענת, כי מנדלבליט מצוי בניגוד עניינים מוסדי בשאלה זו, שכן יחידת האכיפה המתוכננת אמורה להיות כפופה אליו.

לטענת התנועה, "אין להשלים עם כך שהיועץ המשפטי לממשלה מתיימר לבקש בשם המדינה כי השופטים יורו לעשות כדברו ויכפו את עמדתו על השרים הנוגעים בדבר, זאת בניגוד לעמדתם של השרים, ותוך הסתרת המכתבים והעובדות שהשרים ביקשו שיוצגו בפני בית המשפט". התנועה מבקשת מהשרים להורות למנדלבליט למשוך את תגובת המדינה ואף לשקול צעדים משמעתיים ומינהליים נגדו.