המדינה ניסתה למעשה לצנזר סרט על מחדלי חקירה קשים שנפלו בתיק רצח - עולה מהחלטתו של שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר קולה (28.6.17).

קולה עמד בראש ההרכב שזיכה במארס השנה את חן אילתי מאשמת רצח אמו, מרים אילתי, במושב מחניים. בית המשפט קבע, כי העדה המרכזית נגד אילתי - אשתו, פלישיה ואנה - היא שקרנית ומניפולטיבית. לצד זאת, הצביעו השופטים על מחדלים קשים של המשטרה והפרקליטות וקבעו, כי בשל מחדלים אלו לא ניתן כעת לגלות את הרוצח.

בין היתר אמרו השופטים, כי המשטרה המשיכה להתייחס למותה של אילתי כטבעי גם לאחר שעלו סימנים שמדובר ברצח, כגון גניבת כסף מהדירה. גם למחרת הרצח, כאשר התברר שלא מדובר במוות טבעי, לא נחתמה הזירה והמשטרה לא בדקה למי מבני המשפחה יש מפתח לדירתה של הנרצחת. החוקרים לא בדקו את החלונות ואת הדלת האחורית, לא בדקו אפשרות שאילתי נגררה למיטתה ו"מחדלי החקירה בתיק זה היו רבים מנשוא". גם הפרקליטות ספגה ביקורת קשה, שכן ידעה ש-ואנה היא עדה בעייתית והייתה ערה לשקרים שמסרה בעבר - ולמרות זאת ביססה עליה את התיק.

מפיק הסרטים חיים סלוצקי ביקש מבית המשפט להורות למדינה למסור לו רבים מחומרי החקירה, לצורך הכנת סרט על המחדלים שנפלו בה. המדינה התנגדה לחלק ניכר מן הבקשות, בנימוק שאין למסור תיעוד חזותי העלול לפגוע בפרטיותם של מרים אילתי או בני משפחתה. היא אומנם הסכימה למסור את תיעוד חקירותיו של חן אילתי, אך ביקשה שסלוצקי יעשה שימוש בכולן - והוסיפה תנאי, בניסוחו של קולה: "עד שבועיים לפני שידור התוכנית, תוגש לבית המשפט בקשה משלימה הכוללת והמפרטת בדיוק את הקטעים שישודרו בכתבה". ברור שבכך התכוונה המדינה להותיר לעצמה את האפשרות לדרוש, ברגע האחרון, הורדת קטעים מהכתבה.

קולה אומר: "אכן מדובר בהכרעת דין שמנתה כשלים ופגמים רבים בחקירת המשטרה. כשלים, שאכן יכול שהובילו לכך שהרוצח לא נלכד. קשיים אלו באו לידי ביטוי הן במחדלי החקירה, הן בהעדרם של נהלים נדרשים, הן בנהלים שלא יושמו כראוי והן ובעיקר בחקירות לא הוגנות, מעליבות ומשפילות במיוחד כלפי חן".

קולה מוסיף: "אם רוצים אנו לסייע, שבחקירות הבאות עלינו לא ינהגו החוקרים כפי שנהגו בעניין חן, אזי יש לפרסם תיעוד חזותי או קולי מחקירות אלו ויש בכך עניין ציבורי ממשי. באשר לטענת המשיבה ולפיה, יש או יכול שיהיה בחלק מפרסום התיעוד החזותי משום פגיעה בצדדים שלישיים, הרי שבכל הכבוד, איני רואה בכך טעם של ממש העומד כנגד אינטרס העל שבפרסום תיעוד חזותי של חקירות אלו".

בהמשך ההחלטה מציג קולה טענה נוספת בעזרתה ניסתה המדינה למנוע פרסום מביך - בנוגע להקלטות השיחות בין אילתי לבין ואנה: "טענת המשיבה ולפיה מדובר בתרגילי חקירה שפרסומם עלול לפגוע באפקטיביות שלהם בעתיד, ובכל הכבוד, אינה מתקבלת על דעתי. כל בר בי רב וכל מי שעמד על דעתו יודעים ידוע היטב, ששיחות בין חשודים מוקלטות ושלעיתים, אסירים המוכנסים לתאים של אסירים אחרים משמשים כמדובבים מטעם המשטרה. אלו הן מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. זאת ועוד, עצם הפרסום על תרגיל החקירה באשר להקלטות ובאשר למדובבים מותר ואף פורסם במסגרת הכרעת הדין ואיני רואה מה נזק, אם בכלל, ייגרם למשיבה אם יפורסם גם התיעוד הקולי של הקלטות אלו".

קולה התיר לפרסם את כל חקירותיו של אילתי, את השחזור שביצעה ואנה, את העימות והשיחות ביניהם, את שיחותיהם עם מדובבים ואת דוחות מז"פ. הוא אסר לפרסם את תיעוד חקירותיה של ואנה, שכן בסופו של יום היא הייתה רק עדה.