פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) החליטה שלא לפתוח בחקירה נגד מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן, בחשד לפגיעה מינית בעובדת שהייתה כפופה לו. כך מסר (יום ה', 3.8.17) משרד המשפטים.

המשטרה בדקה טענות לפיהן הפגיעה נעשתה בטרם מינויו של קינן למנכ"ל הבנק, תפקיד בו כיהן בשנים 2016-2009. לפני כן שימש קינן כראש החטיבה הקמעונאית וכראש החטיבה העסקית בבנק. הבדיקה נפתחה בעקבות פרסומים בתקשורת, ולפיהם העובדת העלתה טענות אלו במסגרת מו"מ שניהלה עם הבנק על תנאי פרישתה.

הבנק פתח בהליך בירור לפי התקנות למניעת הטרדה מינית, ומינה את נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, סטיב אדלר, כדי לבדוק הטענות. על-פי הפרסומים, בעקבות טענות העובדת ולאחר הבירור קיבלה העובדת פיצויי פרישה מוגדלים, כמעין "דמי שתיקה".

להב 433 פתחה בבדיקה בנובמבר שעבר, אספה מסמכים וגבתה הודעות, אך אותה עובדת סירבה להתלונן ואף להעיד. בבדיקה עלו קשיים ראייתיים נוספים, שהובילו את המשטרה למסקנה שיהיה קשה לבסס סיכוי סביר להרשעתו של קינן, אפילו אם העובדת הייתה מסכימה להעיד. במהלך הבדיקה הגיע מידע ולפיו קינן ביצע לכאורה עבירה באישה נוספת, אך גם היא סירבה להתלונן. המשטרה המליצה שלא לעבור לחקירה פלילית, פרקליטות המחוז הסכימה עימה והתיק נסגר באישורו של פרקליט המדינה, שי ניצן.

על-פי הפרסומים, האירוע הנטען התרחש בעת נסיעת עבודה לקזחסטן בדצמבר 2006. משרד המשפטים מסביר, כי מאחר שהעבירה בוצעה לכאורה בחו"ל, הרי שמדובר ב"עבירת חוץ". כדי שניתן יהיה להעמיד לדין בגינה בישראל, נדרש קיומם של מספר תנאים ובראשם תנאי "הפליליות הכפולה" - שמדובר בעבירה גם לפי דיני המדינה בה היא נעברה - ושלא חל סייג לאחריות הפלילית לפי דיני המדינה הזרה.

בחינת הדין הקזחי העלתה, כי העבירה החמורה ביותר המתאימה לטענות שנטענו התיישנה לפי החוק הקזחי כבר בשנת 2011, וברור שעבירות קלות יותר התיישנו עוד קודם לכן. לכן, גם אם היו ראיות מספיקות להוכחת העבירה, הרי שלא ניתן היה להעמיד לדין את קינן בגינה בישראל, שכן לא מתקיימת דרישת הפליליות הכפולה.