בנה"פ לא יחשוף מסמכים על פישמן

בנק הפועלים לא יחשוף בפני בעל מניות מן הציבור מסמכים הנוגעים לאשראי שהעניק לאורך השנים לאליעזר פישמן. כך קובע (7.8.17) שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ.

משה אהרוני ביקש לחייב את הבנק לחשוף בפניו מסמכים פנימיים הנוגעים לפישמן, לצורך בחינת האפשרות להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בכירי הבנק בשנים הרלוונטיות. פישמן נותר חייב לבנק 1.5 מיליארד שקל, שחלק ניכר מהם לא ייפרעו. אהרוני שוקל לתבוע בין היתר את היו"ר יאיר סרוסי, המנכ"ל לשעבר ציון קינן והדירקטורים בבנק בעת שניתנו ההלוואות שהפכו לחובות אבודים.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, קיבל את הבנק לנוכח שני מסמכים שלדעתו מלמדים שבידי אהרוני יש תשתית ראייתית ראשונית לביסוס תביעה עתידית. האחד הוא תצהיר של פישמן בהליכי פשיטת הרגל, ולפיו כבר ב-2006 היו לו הפסדים כבדים בשל הימורו על הלירה הטורקית. השני הוא דברי בא-כוחו של הבנק, עו"ד פיני רובין, בדיון בעניינו של פישמן, בהם הניח שהבנק לא היה זהיר די הצורך כאשר העמיד לפישמן ב-1998 את האשראי לרכישת חלק ממניות ידיעות אחרונות.

מינץ קיבל את ערעורו של הבנק וקבע, כי שני מסמכים אלו אינם יוצרים את התשתית הראשונית. הוא מסביר: "הצהרתו של פישמן לפיה כבר בשנת 2006 נקלעה הקבוצה להפסדים כבדים אינה מעידה על היעדרן של פעולות גבייה או על מתן אשראי בלתי מבוקר מצד המבקשים.

"כך, גם הצהרתו של בא-כוח המבקשים במסגרת הדיון שהתקיים בפשיטת רגלו של פישמן אין בה כדי ללמד על ליקויים בהתנהלות הבנק, שכן על פניו כוונת עורך הדין הייתה להבהיר כי במסגרת הליכי פשיטת רגל זכאי נושה להיפרע בגין הלוואות שניתנו ללא קשר לסיבה שעמדה מאחורי מתן האשראי. מכך לא ניתן להסיק באופן ישיר או עקיף כי אכן נמנע הבנק מנקיטת צעדים לפירעון חובות פישמן והקבוצה".

לצד זאת מעיר מינץ, כי חקירותיו של הנאמן לנכסיו של פישמן, עו"ד יוסי בנקל, עשויות לשפוך אור על הסיבות לחדלות הפרעון של פישמן והקבוצה, וייתכן שאז תהיה בידי אהרוני התשתית הראשונית הדרושה לצורך גילוי המסמכים. את בנק הפועלים ייצגו עוה"ד פיני רובין, ירון אלכאוי ושירין גבאי-מצגר, ואת אהרוני - עו"ד תומר ברם.