הורים אתיופים נסחטים ברבבות שקלים

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה (יום ב', 14.8.17) דיון חרום בנושא אזלת היד של רשויות אכיפת החוק לנוכח סמים, אלכוהול והימורים בקרב בני נוער עולים ובני עולים. הדיון כונס על-ידי יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה, לאחר שהשתתף בכינוס שהתקיים בשבוע שעבר בראשון לציון. "בכינוס שמעתי סיפורים קשים של הורים שנאלצו לשלם עשרות אלפי שקלים אל מול איומים על חיי ילדיהם", הסביר. "לא יכולתי לדחות את הדיון בתופעה הקשה עד לפתיחת כנס החורף. אומנם הכינוס עסק באזור מסוים, אבל מדובר בתופעה ארצית קשה ומדאיגה והיה חשוב לי לכנס את הדיון, לשמוע את רשויות האכיפה ולמצוא פתרון ביחד - איך אנחנו מגינים המשפחות הללו?".

פרופ' יוסי הראל-פיש, המדען הראשי של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול: "התופעה קיימת, היא קשה ויש להתמודד איתה באמצעי האכיפה השונים. באוכלוסיות שהן פגיעות מסיבות כאלה ואחרות, נכנסים אנשים שמפתים צעירים להרוויח כסף קל ולהגיע למקומות הללו. מי שמתפתה הדרך שלו להתמכרות ולעולם הפשע פתוחה, השאלה היא מי מתערב ועוצר את זה".

הראל-פיש הציג ממצאים של סקר שנערך בישראל, כחלק מסקר בינ"ל של ארגון הבריאות העולמי, אשר ניתח מגמות של שתיית אלכוהול בקרב בני הקהילה האתיופית וקבוצות אחרות: "מדד אחד שנבחן בסקר הוא שתיית אביסה הכוללת כמות גדולה של אלכוהול (5 מנות ויותר באירוע אחד), ופוגעת במערכת השיפוטית, בקבלת החלטות וכמובן במערכת המוטורית. על-פי ממצאי הסקר, מקרב בני העדה האתיופית, אחוז בני הנוער בכיתות ו'-י"ב שעסקו בכך בשנת 2010 היה מאוד גבוה ביחס לאוכלוסייה הכללית. הרבה מהבעיה זוהתה דווקא בקרב הדור השני לעלייה וזה הדליק נורה אדומה, כי זה שונה ממה שאנחנו מכירים בדרך כלל בקרב עולים. ב-2015-14 כשעשינו את הסקר האחרון מצאנו שיש ירידה מאוד דרמטית בשיעור השתייה המופרזת בקרב נוער מהקהילה האתיופית, עד כדי 15% מבני הנוער, אל מול 17% באוכלוסייה הכללית. הרבה מהשיפור היה בקרב בני הדור השני ונראה שהעבודה שנעשתה בשטח, במערכות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי עבדה מאוד יפה ויש ללמוד מההצלחה ולשכפל אותה". עוד הוסיף פרופ' הראל פיש כי בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בוגרים, כ-50% דיווחו שהשתכרו אי-פעם, זאת אל מול 31% בקרב היהודים שאינם עולים ובני עולים. בנוגע לקנביס ציין כי השימוש בקרב בני הקהילה גבוה לא בהרבה מהשימוש בקרב האוכלוסייה הכללית ואילו בסמים אחרים השימוש מעט נמוך יותר מהשימוש באוכלוסייה הכללית".

על-פי נציג שכונת רמת אליהו בראשל"צ שהגיע לדיון, "יש מסעדות שעובדת 24 שעות ביממה ושם מתפתחות הבעיות - הימורים, צריכת אלכוהול וסמים. הם מרמים את הקטינים ואז מגיעים להורים ודורשים מהם לשלם עשרות אלפי שקלים. הרבה תושבים רצו להגיע לדיון אבל פחדו שעבריינים יפגעו בהם". נציגה נוספת סיפרה: "אימא שלי בת 77. ביקשו ממנה 100 אלף ש"ח חוב של הבן שלה. אני הלכתי למוקד קליטה ורווחה בעירייה ושם אמרו שלא יכולים לעזור. אמרו לי לקחת עו"ד. עכשיו היא התחילה לשלם את החוב בתשלומים, אחרי שהגיעו מההוצאה לפועל ולקחו לה חפצים מהבית".

דוד בן-שושן, מנהל הרשות למניעת אלימות, סמים ואלכוהול בעיריית ראשל"צ אמר בתגובה כי "העירייה משקיעה משאבים רבים מאוד בטיפול ובמניעה של אותן תופעות והנתונים מראים שהעבודה בשטח נותנת את אותותיה. מושקעים תקציבים אדירים בתרבות הפנאי של הנוער, בהכשרת ההורים, יש רכז מניעה בשכונה, מדריכי נוער, שוטרים קהילתיים מקרב הקהילה ועוד. לא קיבלנו תלונות על סחיטה באיומים, לא אנחנו ולא המשטרה". באשר לבתי העסק שהוזכרו אמר: "המקומות האלה לא אושרו על-ידי העירייה. הם פועלים בניגוד לחוק ומתקיימים נגדם הליכים משפטיים. עם זאת, חוק רישוי עסקים מאפשר לנו לנקוט הליכים נגד בעלי המקום ולא נגד העסק, אז מה שקורה זה שאנחנו מגישים צו סגירה, יום לאחר מכן המקום משנה בעלים וממשיך לפעול. זו מלחמה בתחנות רוח. כדי שנוכל לאכוף נדרש שינוי חקיקה". עוד ציינו נציגי העירייה כי ישנו קושי לגייס הורים למאבק ולפעול בשיתוף פעולה כנגד התופעות. יפה וולמן, עו"ס ארצית רווחה במשרד העלייה והקליטה, חיזקה את הדברים ואמרה: "גם בתוכניות שלנו יש בעיה מאוד גדולה לגייס ולעבוד עם הורים. אנחנו עושים עבודה משותפת עם משרדים ורשויות שונות וזו טענה שעולה מהגורמים השונים כל הזמן".

צביקה גרייבר, יו"ר ומייסד ארגון Keep olim in Isreal, אמר כי "הבעיה היא לא רק בקרב עולים יוצאי אתיופיה, אלא בקרב כלל העולים. העמותה שלנו קיימת שנתיים, במהלכן מתו שלושה מחבריה כתוצאה משימוש בסמים. כשיש מצוקה בעבודה, כשלא מצליחים להסתדר ובמקום שיפתחו לך דלתות טורקים אותן בפניך, מהר מאוד אפשר להגיע לשימוש בסמים כבריחה. לא מדובר רק בסמים לא חוקיים אלא לפעמים גם בתרופות שניתנות במרשם. המערכת צריכה להתעורר. אנשים מאבדים את חייהם בגלל שהם עלו לארץ. אתם מביאים אותם לפה בלי שיש מענה מתאים עבורם".

קרן רוט איטח, מנהלת היחידה למניעת סמים ואלכוהול במשרד החינוך אמרה "מדובר בסוגיה כואבת וחשובה ועצם הדיון מחייב אותנו להתבוננות פנימה והחוצה, מה אנחנו יכולים לעשות יותר. מערכת החינוך לא פועלת לבד בנושא אלא בשיתוף משרדים ורשויות שונות, אנו מפעילים תוכניות אוניברסליות החל מגן הילדים שמטרתן לפתח כישורי חיים, מסוגלות וחוזק לבחור בצורה נכונה ולהתבגר בצורה טובה. התוכניות מותאמות לגילאים, למצבים ההתפתחותיים ולמצבים שפוגשים את הילדים ובני הנוער. אנחנו לא עושים אבחנה בין עולים למי שאינם עולים. התוכניות משלבות הורים, אנו מזמינים אותם להגיע כדי שיהיו מסרים משותפים ושפה משותפת. לצד זאת אנו מפעילים תוכניות נקודתיות יותר לאוכלוסיות ספציפיות שנמצאות בסיכון, עושים עבודה עם ילדים ובני נוער שכבר מעורבים בשימוש באותם חומרים ורוצים לעשות שינוי. ישנן כ-90 קבוצות כאלה בארץ".

נציג המשטרה, רפ"ק אבי אדרי, אמר "המשטרה מטפלת ככל שהיא יכולה במירב האמצעים שעומדים לרשותה, כשהדברים מובאים לידיעתה. רק לאחרונה בתחנת ראשל"צ עצרו סוחר שמכר סמים לעשרות קטינים. אם מישהו נפגע או מכיר אדם שנפגע, שהילד שלו עשה טעות ומפעילים עליו לחץ, אין בעיה לפנות לתחנה, אם צריך גם בעילום שם ואנחנו נדע לתת את המענה מבלי לסכן איש. נבנה את האמון ביחד. משטרה יש אחת. אם הם לא יאמינו בנו, למי הם יפנו?".

בתום הדיון קבע יו"ר הוועדה נגוסה כי יקיים כינוס מיוחד בראשל"צ, בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים לבחינת הטיפול התופעה.