הכנ"ר: להכניס כל תיק פשיטת רגל למסלול המתאים

תיקים בודדים בהליכי חדלות פרעון מניבים שכר טירחה גבוה, בעוד ברוב התיקים עורכי הדין נוטלים על עצמם עבודה קשה וסיכונים - מבלי לדעת האם וכמה יקבלו בסיומם. "אנחנו יכולים רק לקוות שבסוף זה יתאזן". כך אומרת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, איריס לושי-עבודי. היא דיברה (יום ה', 31.8.17) ביום עיון של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין בנושא בעלי תפקיד בהליכים אלו.

השופטת חנה פלינר, גם היא מהמחוזי בתל אביב, אמרה כי הרפורמה בהליכי חדלות הפרעון הקשתה מאוד על בעלי התפקיד. "היא הטילה עליו מיליון ואחת חובות, לא נתנה לו את הכלים, המחשבונים שנתנו מגיעים לתוצאות אבסורדיות, היא הטילה עליהם הרבה מאוד חברות, ואפילו שכר המינימום של 6,200 שקל אינו מובטח", טענה.

פלינר הוסיפה: "איזו מוטיבציה יש למנהל המיוחד? ואם עוד היה לו הקלף ביד, שהוא יקבע מתי יסתיים התהליך - עכשיו אין לו אין זה. בא החייב, הופך לו את השולחן ואומר: תוך 18 חודש אני צריך להיות בחוץ. הרפורמה הרגה את המוטיבציה של בעלי התפקיד. אם זה יישאר ככה - יהיה גרוע מאוד". עוד אמרה כי לבית המשפט הרבה יותר קל לסיים את התיק כאשר בעל התפקיד הוא אוביקטיבי ולא מטעמו של נושה.

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, חננאל שרעבי, חלק על פלינר בשאלה זו. לדבריו, גם פסיקת בית המשפט העליון אומרת שיש עדיפות לבעל תפקיד מטעם נושה, שכן הוא "ידהר יותר מהר קדימה", כמובן תוך פיקוח מצידו של בית המשפט. לושי-עבודי הסכימה עם שרעבי, אך הזהירה מפני מצב בו בעל התפקיד יזדהה יתר על המידה עם הנושה ולא יתחשב בחייב.

שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, עמית כהן, אמר שהמוטיבציה היא לחייבים להתחמק. "בעל ואישה התחילו את התהליך ביחד, התגרשו והאישה קיבלה הפטר בנימוק שהיא מובטלת. ואז התברר, שחודש אחרי שהיא יצאה מההליך - התחילה לעבוד תמורת 12,000 שקל נטו. אנשים מוותרים על העלאות שכר ועל שעות נוספות, כדי שהמשכורת לא תהיה גבוהה", סיפר.

הכנ"ר סיגל יעקובי ציינה, כי הכונס הרשמי לא זכה לגידול בכוח האדם שיתאים לזינוק של מאות האחוזים בתיקי פשיטות הרגל. "יש מקום להשתפר, ואנחנו עדיין גוף רלוונטי וגוף נדרש", סבורה יעקובי. לדבריה, על הכנ"ר לפקח על בעל התפקיד - לא רק במקרה של ניגוד אינטרסים בו הוא מצוי, אלא גם בשל חובתו לראות מדיניות כוללת ולא רק את התיק הספציפי.

יעקובי הצטרפה לחשש שהרפורמה הפכה את פשיטת הרגל לגן עדן לחייבים. "הבעיה היא שאנחנו מכניסים את כולם לאותו תהליך. יש חייבים שהסתבכו בתום לב ובהם צריך לטפל כדי שיוכלו לצאת מהתהליך. המציאות בה כולם מסיימים את התהליך אחרי 18 חודש, היא לא בריאה ובגללה אין הצעות להסדר. חלק ניכר מהמאמץ צריך להיות להעלות כל תיק למסלול המתאים לו", הבהירה.