בני זוג חד-מיניים יהודיים לא יוכלו להירשם כנשואים - קובע (יום ה', 31.8.17) המשנה בדימוס לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין.

בג"ץ דחה עתירה שביקשה להורות על רישום שכזה. הנימוק המרכזי של רובינשטיין הוא שאומנם מדובר בפגיעה בזכויות יסוד על-פי חוק האדם וחירותו, אך פגיעה זו אושרה מראש בידי המחוקק במסגרת אותו חוק, בסעיף המכונה "שמירת דינים". סעיף זה קובע, כי חוק היסוד לא יבטל חוקים שנחקקו לפניו ואשר סותרים אותו.

החוק קובע מאז ראשית ימי המדינה, כי על המעמד האישי יחולו הדינים הדתיים של בני אותה דת. לאור זאת, נישואין של בני זוג יהודיים יכולים להיחשב ככאלו רק אם נעשו על-פי ההלכה. מאחר ששהלכה אינה מכירה בנישואים חד-מיניים, הרי שלא ניתן לתת להם הכרה ממלכתית. רובינשטיין דחה את טענת העותרים, לפיה יכול בג"ץ לבטל חלקית את חוק בתי הדין הרבניים, והדגיש שסעיף שמירת הדינים בא לעולם במפורש בין היתר כדי להגן על סמכותם של בתי הדין הרבניים.

רובינשטיין מציין, כי מדובר רק בהיבט הרישומי ולא בזכויות שכבר ניתנו על-פי חוקים שונים לבני זוג חד-מיניים, זכויות שניתנו משום שהן אינן כפופות לדין הדתי (אם כי העותרים טענו, שיש גם זכויות שאינם יכולים לקבל כל עוד לא יירשמו כנשואים). אולם מאחר שגם המשפט האזרחי בישראל אינו מכיר בנישואין חד-מיניים, לא ניתן לעקוף גם בדרך זו את הסמכות הייחודית של בית הדין הרבני.

רובינשטיין אומר: "למעשה, מבקשים העותרים מבית משפט זה להכיר על דרך הפסיקה בנישואין בין בני זוג בני אותו מין, אף שאלה אינם מוכרים במשפט הישראלי. בעניין הכרה בנישואין שלא על-פי הדין הדתי, ובכלל זה גם בין בני זוג בני אותו מין, קבעה
הפסיקה זה מכבר, כי נושא זה ראוי שיוכרע על-ידי הרשות המחוקקת" - כמו גם עניינם של אחרים שאינם יכולים להינשא על-פי ההלכה.

השופט ניל הנדל אומר גם הוא, כי סעיף שמירת הדינים חוסם את דרכם של העותרים. השופט ענת ברון הסכימה עם רובינשטיין אך העירה, כי נראה לה שיש קושי בכך שסעיף שמירת הדינים יעמוד על מכונו לעולם ועד ובכך ימנע את תכולת חוק היסוד על חוקים שקדמו לו. עוד אמרה, כי לדעתה יש מקום להכיר בנישואין חד-מיניים - אך כאמור החוק אינו מאפשר זאת.

את העותרים - האגודה לשמירת זכויות הפרט ושישה מפני הקהילה הלהט"בית - ייצגו עוה"ד חגי קלעי ואוהד רוזן. את המדינה ייצג עו"ד יונתן ברמן, ואת הכנסת - עו"ד גור בליי.