הסיפור שנחשף כאן לראשונה בסוף החודש שעבר (22.1.04), אודות הפסקת כוננות מסוקי החילוץ למקרי חירום בגבול הצפון בבסיס חיל האוויר ברמת דוד ליד חיפה, תוך הסתמכות על מסוקי חילוץ המוזנקים ממרכז הארץ, הובא לאחרונה לעיון המטה הכללי ולידיעת הרמטכ"ל.
נזכיר, לפני כשנה וחצי החליט חיל האוויר לסגור את גף הפריסה הצפוני של יחידת החילוץ וההצלה של החיל - יחידה 669, בבסיס רמת דוד, במסגרת הקיצוצים בחיל בפרט ובצה"ל בכלל. מאז ועד היום, בעת אירוע בגזרה הצפונית, אם פח"עי ואם תאונת אימונים, בו נפצעים חיילי צה"ל, מוזנק המסוק מבסיס חיל האוויר פלמחים במרכז הארץ - דבר המאריך את זמן הטיסה ב-20 דקות לפחות, זמן קריטי לכל הדעות, במיוחד כאשר מדובר בפצועים קשה או אנוש או במקומות בהם החילוץ בלתי אפשרי אלא באמצעות צוות מוטס. בבית החולים רמב"ם וברשויות בצפון מודעים למחדל ומקימים קול זעקה שקט.
הרמטכ"ל מטפל בפרשה
המחדל החמור הובא כאמור בפני המטה הכללי ונמצא כעת בבדיקה. ואולם, עד כה לא חל כל שינוי במצב ולא תוגבר מערך המסוקים בגזרה הצפון. בעקבות פרסום הכתבה, פנה עו"ד סמי איליה, עורך אתר האינטרנט 'הקשב', במכתב בהול לצמרת צה"ל והודיע באופן נחרץ על כוונותיו לפתוח לאלתר בצעדים משפטיים כנגד מפקד חיל האוויר, אלוף פיקוד הצפון וקצין רפואה ראשי במידה ולא יחול שינוי מיידי בהחלטה, קרי הצבת צוותי פינוי והצלה בגזרה הצפונית. עוד אומר עו"ד איליה במסמך, שהגיע לידי מערכת Nfc, כי מערכת אתר 'הקשב' עומדת כבר עתה בקשר עם הורים וחיילים מהגזרה הצפונית בנושא זה, וכן עם גורמי רפואה דחופה בצפון הארץ.
"מדובר במחדל מן החמורים שנעשו בצה"ל ואין לקבל כסביר הסבר כלשהו", אומר עו"ד איליה במכתבו שהגיע ב-22.1.04 ללשכת הרמטכ"ל, משה (בוגי) יעלון, "למען הסר ספק החלטה זו מסכנת חיי חיילי צה"ל במודע... נא הודיעוני... אם יש בכוונתכם לתקן מיידית פגם חמור זה שיש בו משום זילות בחיי אדם.... היה ולא תודיעוני... נפנה לאלתר לבית המשפט בעתירה בהולה לכפות החלטה שיפוטית בעניין זה...
"אנו רואים את מקבלי ההחלטה לרבות מפקד חיל האוויר, אלוף פיקוד צפון וקרפ"ר כמי שנושאים באחריות משפטית אישית לסיכון חיי החיילים ונפעל בדרך זו המשפטית ובכל האמצעים החוקיים בכל מקום בו תהיה בידינו עדות של חייל או חוו"ד מגורם רפואי באשר לאורך זמן הפינוי ו/או לקשר הסיבתי לגורם הזמן כאמור למצבו הרפואי של כל נפגע". עותק ממכתבו של עו"ד סמי איליה נשלח למפקד חיל האוויר, אלוף פיקוד צפון, קצין רפואה ראשי, ח"כ דני יתום וח"כ מלי פולישוק-בלוך (ראשי השדולה למען חיילי החובה, אשר פועלים בנושא זה מול משרד הביטחון) וארגון הורי חיילי החובה.
דובר צה"ל: לא מפרטים
פריסת מסוקים
בעת חשיפת המחדל לראשונה ב-Nfc, לא התקבלה כל התייחסות מדובר צה"ל לנושא, אשר עד היום לא השיב לשאילתא שהופנתה בעניין זה. רק אתמול, לאחר שהוגשה שאילתת המשך בנושא, הרים דובר צה"ל את הכפפה, חלקית, ונתן את התשובה הלקונית הבאה: "צה"ל אינו נוהג לפרט אודות כוננות ופריסת מסוקיו".
האמנם?!
בעבר פרסם צה"ל בכמה הזדמנויות מידע רשמי ובו פירוט בנוגע לפריסת המסוקים:
מותו של קצין צה"ל בתאונת מטוס (4.3.03) - הודעת דובר צה"ל בה מתיר דובר צה"ל לפרסום את שמו של רס"ן תומר (יוסף) גוטרמן ז"ל, סגן מפקד בטייסת "מגע הקסם", טייסת מסוקי אפאצ'י, בן 30 ממחנה רמון, אשר נספה בהתרסקות מטוס חיל האוויר, בדרום הארץ;
קבלת מטוסים חדשים (1.4.03) - דובר צה"ל מפרסם כי עשרות מטוסי F-16 נחתו בבסיס חיל האוויר בנבטים... ההחלטה על העברת המטוסים התקבלה לפני כשנה וחצי. דאז, הוחלט כי ה-31 במרץ 2003, יהיה יום המעבר של טייסת הנץ הראשונה בבסיס... הטייסת החדשה תיקרא "הכנף המעופפת";
טיול ילדים (24.10.02) - דובר צה"ל מפרסם כי צה"ל בשיתוף עם עמותת 'קו לחיים' איפשר לילדי העמותה לבקר בבסיס חיל האוויר רמון. "הילדים התארחו בשתי טייסות מבצעים בבסיס - טייסת ה'נץ' וטייסת ה'אפאצ'י'...";
עסקת רכש (8.8.02) - אתר האינטרנט הרשמי של חיל האוויר מפרסם כי בתחילת חודש אוגוסט נחת בבסיס נבטים מטוס גלאקסי אמריקאי, כשבבטנו חמישה מסוקי בלק-הוק חדשים שרכש חיל-האוויר. מיד לאחר הנחיתה הושמשו המסוקים לטיסה מבצעית. ב-8 באוגוסט, בטקס חגיגי, נפתחה טייסת "ציפורי המדבר"- בה נקלטו המסוקים.
ובאשר לכוננות מסוקים:
בנוהל תאונות רחיפה-חילוץ ופינוי מטעם האגודה הישראלית למצנחי רחיפה, נוהל בלמ"סי וגלוי המתפרסם באינטרנט ואשר גובש בהתייעצות עם הרופא הראשי של מד"א, נציגי יחידות החילוץ האזוריות ונציגי חיל האוויר, נמסר מידע מדוקדק אודות כוננות מסוקי החילוץ של צה"ל, לאור לקחי מספר תאונות רחיפה, ובהן שתי תאונות קטלניות. מטרת המסמך: לקבוע נהלים לחילוץ ופינוי של נפגעים בתאונות רחיפה חמורות, בדרך שתקצר למינימום את הזמן העובר בין הפגיעה לבין ההגעה לבית חולים ותבטיח את הטיפול הרפואי הטוב ביותר האפשרי, על מנת לצמצם את הסיכון לחיי הנפגע.
במסמך המדובר, שגובש כאמור בין השאר בהתייעצות עם נציגי חיל האוויר, מפורטים הנתונים הבאים: "בחיל האוויר מצויים מסוקים בכוננות חילוץ באתראה של 15 דקות. יש אפשרות לתת התראה ולבקש קיצור זמן התראה לשלוש דקות. הזנקת המסוק נעשית על ידי משל"ט (מרכז שליטה) של חיל האוויר. הגורמים האזרחיים הקשורים ישירות למשל"ט הם מוקדן מד"א האזורי ויחידות החילוץ האזוריות. במקרים יוצאי-דופן אנו יכולים להתקשר למשל"ט ישירות לשם בקשת הזנקה וכן לשם תיאום ישיר עם המסוק וצוותו לאחר שהוזנקו". אם בכך אין פירוט על כוננות המסוקים, אזי כוננות מהי. ומה באשר לתוכן הנוהל - הרי שככל שזה נוגע ל-15 דקות, יש לעדכן את הנוהל בדחיפות, לאור השינויים האחרונים בחיל האוויר.
בהתחשב בעובדה שצה"ל כבר פרסם בעבר נתונים בנושא פריסת כוחותיו בהודעות רשמיות, הרי שתשובת דובר צה"ל שניתנה למערכת, יש בה לא רק משום התחמקות אלא נראה שהיא נובעת מהחשש הקיים בצה"ל מההשלכות המשפטיות שמקפלת בחובה החלטה זו לאור האחריות המוטלת על כתפיה של צמרת צה"ל. בצה"ל, מסתבר, הכל אפשרי, ומידע גלוי מתעטף במקרים מסויימים בתכריכי חשאיות.
"תגובת צה"ל - תגובה
ערטילאית חמורה ביותר"
פנינו לעו"ד סמי איליה בעקבות מכתבו ולאור העובדה שכתבה בנושא פורסמה גם באתר האינטרנט 'הקשב', וביקשנו לשמוע תגובתו לעניין הספציפי מנקודת מבט משפטית:
"אני מאשר את דבר הפניה ללשכת הרמטכ"ל ושהנושא נמצא כעת בטיפול. אבהיר בעקבות תגובת דובר צה"ל כפי שהובהרה לי מפיכם: אני סבור שאם נכון הדבר, ודובר צה"ל השיב בעקבות חשיפת הפרשה שצה"ל אינו נוהג לפרט אודות כוננות ופריסת מסוקיו, כי תגובה ערטילאית זו חמורה ביותר, והיה ולפנייתי תינתן תשובה זהה, אזי נטפל בכל הנושא משפטית.
"מי שעוצם עיניו או אדיש
לתוצאה - יישא באחריות"
"לצה"ל אין סמכות להפקיר או לסכן את חיי חייליו הפצועים. במישור הציבורי מדובר במחדל שאין כמותו המסכן חיי אדם... אני סבור שלא יהיה מנוס מדרישה להעמיד לדין את האחראים לכך ולא רק במסגרת עתירה לבג"צ.
"המצב המשפטי במדינת ישראל מחיל את חובת הזהירות על צה"ל הן בחקיקה והן בפסיקה הענפה שהתפתחה אף בנושאים צבאיים בעקבות אירועים של תקלות מבצעיות למיניהן. מי שחב חובה, ובמקרה הזה חובת הזהירות, כלפי אדם, וצה"ל כגוף ומפקדיו כפרט כלפי פקודיהם, כאשר המבחן הוא מבחן הציפיות המשפטי, קרי ניתן לראות את הנולד, אך בה בשעה מי שאחראי וחב בחובת הזהירות עוצם עיניו או אדיש לתוצאה, הרי יישא באחריות כפי שיישא אדם מן היישוב על-פי המבחנים המשפטיים שנקבעו באשר לחובת הזהירות ברשלנות או לחלופין בגרם מוות ברשלנות.
"בנושא הזה - לא תהיינה פשרות"
"כדי להמחיש, האירוע שהתרחש רק לפני שלושה ימים (תאונת האימונים ברמת הגולן בה נהרגו שני חיילי צה"ל), ומבלי להתייחס לגופו של התחקיר הצבאי אשר על-פי הידוע עדיין מתנהל, מלמד כי לא זו בלבד שהתרגיל נערך ביום חורפי בשעת לילה, במזג אוויר של ערפל ובמקום בוצי, ומלמד על פניו כי לא ניתנה הדעת לבטיחות התרגיל בצורה הראויה. מה גם שבשטח הספיציפי ההוא, היה והאירוע הטראגי היה מתפתח לנפגעים נוספים שהם בחיים, ספק אם במצב כזה ניתן היה לסייע לפצועים במהירות ובאיכות הטיפול הראויםי כאשר צוותי הפינוי המוטס מצויים במרחק כפי שהם היום.
"לכך יש להוסיף את אותן היחידות בגבול הצפוני אשר לא אפרטן מטעמים מובנים ואשר הגישה אליהן למתן במקרה של דרישה למתן טיפול רפואי דחוף, הן בקיץ ובמיוחד בתנאי מזג אוויר חורפי, היא כמעט בלתי אפשרית, אלא בהיטס. אני יכול לומר, כחבר שדולת הכנסת למען חיילי החובה וגם כעו"ד העוסק בתחום השמירה על שלום החיילים וזכויותיהם, כי בנושא הספציפי הזה על צה"ל לקבל את ההחלטה הנכונה - גם אם יהיה צורך לקצץ תקציבית במקומות אחרים בצה"ל, כיוון שבנושא הזה לא תהיינה פשרות. טענה של קיצוצים בתחום חיי החיילים זה לא תתקבל ואף מבחינה משפטית, אם נידרש לכך, אף כי ההחלטה לגבי פריסת כוחות המסוקים הנה בידי צה"ל, אינני מוצא בית משפט במדינת ישראל אשר לא ייאלץ את צה"ל לתת הסברים בתחום סיכון חיי חייליו.
"התשובות שניתנו מוכיחות:
ראוי להוציא את נושא התחקירים מצה"ל"
"אני סבור שמקומה של הבעייה להיפתר במסגרת צבאית ולא בבית המשפט, ואולם אם הדבר לא ייעשה, בית המשפט יידרש לנושא והפעם נחרוג אף מן הנוהל המקובל של עתירות לבג"צ וננקוט בצעדים בתחום האחריות האישית של מי שחלה עליו חובת הזהירות, בכל מקרה של אסון. כמו כן, תינקטנה יוזמות של פעילות ציבורית באמצעות ההורים, השדולה למען חיילי החובה בכנסת ופעולות נוספות שיינקטו ולא יפורטו כאן, על-מנת להביא באמצעים חוקיים לשינוי ההחלטה, אשר יש לראות בה כמחדל החמור ביותר בצה"ל.
"ראוי כי צה"ל ילמד שתגובות כפי שניתנו בעקבות הכתבה שלכם מחזקות את הטענות כי יש להוציא מידי הצבא את נושא התחקירים במקרים של פציעת או מותו של חייל, לגוף חיצוני, כפי שאנו יוזמים ופועלים כיום. אני סבור שתשובת צה"ל לפנייתי יכולה להשליך מהותית לעניין אמון החיילים במערכת ששלחה אותם למשימות, והחובות הנובעות מכך כלפי אותם החיילים. יש רק להתפלל שעד שתינתן תשובת צה"ל לפנייתי ועד להחלטת צה"ל בנושא, לא יקרה אסון אשר ימחיש את הרצינות שבה אני ומשפטנים נוספים רואים מחדל זה. נושא חיי החיילים בנסיבות אלו איננו יכול להוות תירוץ עבור צה"ל לטעון טענה שבלונית באשר להתערבות בשיקולי הצבא וכן אין בו דבר וחצי דבר עם ביטחון המדינה, אלא זהו ביטחון המדינה. ביטחון המדינה כרוך קשר ישיר בחילוץ הפצועים ועשיית כל מאמץ להצלת חיי החיילים".
ושוב - לפני החייל הבא...
תמוה בעינינו היעדר כל התייחסות נוספת מצה"ל בעניין בעל משמעות ציבורית כה רחבה הנתפסת כניסיון הסתרת מידע חיוני מעין כמותו לציבור ההורים ולחיילים עצמם, בדבר הטיפול הרפואי לו יזכו אם חלילה יזדקקו לו.
מותם ופציעתם של חיילי צה"ל בחודשים האחרונים בפעילות מבצעית ובתאונות אימונים בגזרת הצפון וכן בגזרת צפון השומרון במסגרת המאבק היומיומי בטרור, מחייבות בחינה מחדש של ההחלטה בדבר ביטול כוננות המסוקים בגזרת הצפון. לא יעלה על הדעת שצה"ל יקצץ בתחום שיש בו משום הצלת חיי חייליו.
מערכת Nfc תמשיך ותעקוב באופן רציף אחר ההתפתחויות בפרשה.
