ד"ר נמרוד בייר תובע 1.5 מיליון שקל מאיגור פאר, שהיה מנכ"ל חברת פלוראיליטי בה היה שותף.
בתביעה, שהוגשה (6.9.17) לבית המשפט המחוזי מרכז, נאמר כי החברה הוקמה בשנת 2004 בידי ביין יחד עם פרופ' רן גינוסר, פלג אביאלי ואהרון תשובה. החברה עסקה בתחום המעבדים רבי הליבות והתבססה על טכנולוגיות שהתובע המציא ופיתח. החברה הקימה מרכז פיתוח, התקדמה במהירות בתהליכי המחקר והפיתוח, גייסה כספים ממשקיעים, ובשלב מאוחר יותר גם קיבלה כספים מלשכת המדען הראשי.
עוד נאמר בתביעה, כי הנתבע שימש משנת 2005 כסמנכ"ל התפעול של החברה ובחודש מאי 2008 מונה למנכ"ל החברה, בעוד התובע הופקד על ניהולה הטכנולוגי. לדברי התובע, בתיווכו של הנתבע החליט דירקטוריון החברה להתקשר בהסכם השקעה עם קבוצת משקיעים יהודים מאוסטרליה, דרום אפריקה וארה"ב שאיתר הנתבע, והמאוגדת בחברת ליבות גרופ. הקבוצה אמורה הייתה בחברה 8 מיליון דולר ולקבל מניות ומשרות בה. בעקבות זאת קודם הנתבע לתפקיד מנכ"ל ויו"ר פלוראליטי.
לטענת בייר, בחודש מאי 2010 התברר, כי החברה נטלה על עצמה התחייבויות כספיות שאין ביכולתה לעמוד בהן, אך הדירקטוריון בהנהגתו של הנתבע סירב לעשות את המאמצים הנדרשים על-מנת לצמצם את הוצאותיה. בסמוך לאותו מועד העביר הנתבע בדירקטוריון החלטה המשחררת את ליבות גרופ ממחויבותה להשקיע בפלוראליטי, בנימוק שאיתר קבוצת משקיעים יפנית המעוניינת להשקיע 12 מיליון דולר.
בסופו של דבר, השקיעה ליבות גרופ בחברה 400,000 שקל בלבד וגבתה ממנה 454,000 שקל כדמי ייעוץ, וההשקעה על-ידי קבוצת המשקיעים היפנית לא יצאה לפועל. כתוצאה מכך נקלעה חברת פלוראליטי לקשיים, חובותיה הסתכמו במיליוני שקלים ומונה לה מפרק.
לדברי התובע, בדיעבד הסתבר לו ולשותפיו, כי הנתבע הציג בפניהם מצגים כוזבים וכי הוא נמנה על חברת ליבות גרופ, אמו הייתה רשמה כבעלת שליש ממניות ליבות גרופ וכדירקטורית, והוא עצמו היה רשום כמיופה כוחה - ולכן פעל בניגוד עניינים. עוד התברר, כי לא היה ביכולתה ובכוונתה של ליבות גרופ להשקיע בפלוראליטי את הסכום שעליו הוסכם. בייר תובע לקבל בחזרה חלק משווי מניותיו בחברה. טרם הוגש כתב הגנה.