2.3 מיליון שקל על פטירת חולה

בית החולים בנהריה יפצה (באמצעות משרד הבריאות) ב-2.3 את קרובי משפחה של מטופלת שנפטרה לאחר שהתרשל בטיפול בה בעקבות ניתוח לקיצור קיבה. לעומת זאת קבע (27.8.17) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, צבי ויצמן, כי לא הייתה רשלנות בבית החולים רמב"ם בו בוצע הניתוח.

המטופלת, ילידת 1961, הייתה מנהלת צוות בארכיון בית החולים רמב"ם וסבלה מעודף משקל ניכר. במאי 2011 עברה המנוחה ניתוח קיצור קיבה בידי פרופ' אחמד עסליה, סגן מנהל המערך הכירורגי בבית החולים. הניתוח עבר בהצלחה, עד חודש לאחר מכן היא החלה להתלונן על כאבי בטן

ביוני 2011 אושפזה המנוחה בבית החולים בנהריה, והיא שוחררה כעבור חודש כאשר עדיין קיים זיהום בעקבות הניתוח. הנקז שהותקן בגופה נותר בו שלושה חודשים והמעקב הראה שנמשכת הפרשת מוגלה דרכו. בחודש ספטמבר הורע מצבה של המנוחה, היא הועברה לרמב"ם, עברה כריתת טחול אך נפטרה כעבור חודש. בני המשפחה טענו, כי המוות נגרם בשל רשלנות בשני בתי החולים, אך כאמור ויצמן הטיל את האחריות רק על בית החולים בנהריה.

ויצמן קובע, כי ניתוח קיצור הקיבה בוצע כהלכה וכי המנוחה נתנה הסכמה מדעת לביצועו; הוא מעיר, כי כעובדת בבית החולים היא ודאי הייתה מודעת למשמעות הדבר. לעומת זאת נמצא, כי בית החולים בנהריה התרשל בכך שלא התייעץ מיד עם עסליה - כפי שנדרש במקרים כאלו - ושלא טיפל בזיהום למרות שכאמור הוא נמשך שלושה חודשים. בנוסף לכך, לא נמסר למנוחה המידע שיאפשר לה להחליט האם להמשיך את הטיפול בנהריה או לבקש לעבור לרמב"ם.

לדברי ויצמן, "הקשר הסיבתי בנדון חד וברור, השיהוי הניכר בכריתת הטחול של המנוחה ותחת זאת הותרת הנקז בגופה משך זמן רב, כשלושה חודשיים, על-אף שלא היה כל שיפור במצבה גרמו להתדרדרות מצבה הרפואי, כך שעיתוי ביצוע ניתוח כריתת הטחול היה מאוחר מדי ולא היה בו לשפר את מצבה הרפואי הקשה, דבר שהביא בסופו של יום לפטירתה". המדינה גם תשלם שכר טירחה בסך 540,000 שקל. את התובעים ייצגו עוה"ד יונתן דייויס ויוסי גנדלר.