צה"ל עלול לחזור על כשלי המלחמות הקודמות

ועדת המשנה לתפישת הביטחון ובניין הכוח, בראשות ח"כ עפר שלח קיימה, במהלך 2016-2015, למעלה מ-30 דיונים וסיורים במעקב אחרי המחשבה, העיצוב והמימוש של התוכנית הרב-שנתית (תר"ש) "גדעון" של צה"ל.

דוח הוועדה (יום ב', 25.9.17) מביא את מסקנותיה לגבי התוכנית בכל הרמות: החל ממקומו של הדרג המדיני בתהליך עיצוב תוכנית רב-שנתית, דרך בחינת האסטרטגיה הצה"לית ועיצוב התר"ש כנגזרת ממנה, ובחינת הוצאת התוכנית אל הפועל ברמת הזרועות והיחידות השונות בצה"ל. לצד הערות וביקורת הוועדה, היא גם חולקת שבחים לצה"ל ומוצאת צבא ערכי וחכם, שיודע לחקור את עצמו ולקבל החלטות, קשות ככל שיהיו, על-מנת להבטיח את מוכנותו בשעת חרום.

גרסתו המסווגת של הדוח מקיפה 54 עמודים, עליה חתמו חברי ועדת המשנה מהקואליציה והאופוזיציה. גרסתו הבלתי מסווגת של הדוח מקיפה 30 עמודים, ולהלן עיקרי המסקנות וההמלצות בה:

תר"ש "גדעון" מהווה מתווה ראוי למימוש לקחי המערכות האחרונות והטמעה של מסקנות נכונות מהשינויים בסביבה האסטרטגית, בטבע האויבים ובפני המלחמה. בעיצובה של התר"ש, וכן בהוצאתה לפועל בשנתה הראשונה ניכרת רמה ראויה של ניהול ופיקוד, תוך ביצוע מהלכים מורכבים. הדגש של הרמטכ"ל, במסגרת התר"ש, על מוכנות ומיקוד הצבא במשימות הליבה שלו הוא נכון ומתבקש.

עם זאת, הרצון להעמיד צבא ממוקד ובעל יכולת אל מול משימותיו, נתקל בשתי אבני נגף משמעותיות:

א. התר"ש עוצבה "מלמטה למעלה" על-ידי צה"ל ובתוכו, ללא תפישת ביטחון לאומי כתובה, וברובו של התהליך, אם לא בכולו, גם ללא הנחיה מוקדמת של ממש מצד הדרג המדיני, או יכולת השפעה של המטה לביטחון לאומי (מל"ל). בהיעדר ההלימה המתחייבת, בין הנחיות דרג מדיני, לבין תוכניות אופרטיביות ובניין הכוח הנדרש מהן, עלולים לחזור כשלים מהמערכות הקודמות, הן בהיבט של מחסור במסה קריטית של יכולות אמיתיות, והן בדרישה מהצבא לפעול בהיגיון אחר מזה שנבנה והוכן עבורו.

באשר לקושי זה, שהוא כשל רב-שנים במערכת הישראלית, הוועדה קוראת להתחיל מיד בתהליך של עיצוב ואישור תפישת ביטחון לאומי, ממנה ייגזר חלקו של צה"ל במימושה, ומכאן תפישת ההפעלה של צה"ל. קיומם של אלה הוא תנאי מוקדם לעיצוב נכון של תוכניות אופרטיביות וכן של התר"ש שאחרי "גדעון".

הוועדה מקדישה חלק נרחב בדוח לדרך הראויה לביצוע תהליך זה, החל בדיוני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט), תוך שימוש בעבודת מטה שירכז המל"ל, הגדרת תפקידו של צה"ל בהשגת יעדי הביטחון הלאומי, קביעת תפישת הפעלה לצה"ל על פיה יחל צה"ל בעבודת מטה לעיצוב התר"ש הבאה, תוך שהמל"ל מפקח על ההתאמה להנחיות הדרג המדיני, למטרות, ולמשאבי המדינה.

הוועדה סבורה כי גם במסמכי תפישה יש לראות "מסמך חי", ותומכת בהמלצת "ועדת מרידור" משנת 2006, לפיה אף את תפישת הביטחון יש לבחון אחת לכמה שנים, או בעקבות אירוע מאז'ורי המשנה את התמונה העולמית או האזורית.

ב. ההצטיידות ובניין הכוח נעשים בקצב הנגזר מן האפשרויות ואינם עונים תמיד על הפערים. בנוגע לקושי זה, הוועדה מציינת בדוח מספר תחומים קריטיים בהם נדרשות התאמות בקצב בניין הכוח, אותן מובילים שני עקרונות: ראשית, בניית יכולת ל"מסה קריטית" מוגדרת, אליה יש להגיע במהירות האפשרית, או לא להסתמך עליה בעיצוב התוכניות לפעולה. ושנית, בחינה שוטפת, מקצועית וללא "הנחות" של היכולת לממש את ההישג הנדרש בחזיתות השונות, והתאמת ההישג הנדרש, או התוכניות, ליכולות האמיתיות המצויות בידי צה"ל.

הוועדה מתייחסת בדוח לשורה של נושאים ספציפיים בתר"ש גדעון בהקשרים אלה, לרבות שינויים במערכים ובכוח אדם, אימונים ומלאים, מערכות חימוש והגנה, המאמץ בתחום התת-קרקע, סייבר, ההגנה האווירית, מטוסי ה"אדיר" (אף-35) ועוד.

הוועדה משבחת את שיתוף הפעולה של צה"ל, בהנחיית הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, לכל אורך תהליך עבודת הוועדה, גם בשלבי העיצוב וגם בשלבי המימוש של התר"ש. הוועדה התרשמה כי התהליך בצה"ל היה ראוי, יסודי ומעמיק, תוך בחינה עצמית כנה, שאינה מובנת מאליה בארגון כצה"ל, וראויה לכל שבח. אולם אין בכך, ובאופן הגלוי והכן בו הוצגו הדברים בדיוני הוועדה, משום תחליף לתהליך הראוי עליו ממליצה הוועדה.

יו"ר הוועדה, ח"כ שלח, אמר כי "כל הליקויים באשר לתפקוד הדרג המדיני והמל"ל שמצא מבקר המדינה בצוק איתן עדיין קיימים, ושום לקח לא יושם בהקשר הזה - להבדיל מתהליך התחקור הכן והמועיל בצבא. תוכנית העבודה הרב שנתית של צה"ל עוסקת במאות מיליארדים מכספי המיסים שלנו ובדרך לשמירה על ביטחוננו. אבל הדרג המדיני התחמק הן ממימוש אחריותו, כמפקד העליון של צה"ל, לתת הוראות ברורות ולוודא שהן מתבצעות, והן מהשיח הנדרש בינו לבין הצבא כדי שבעת הצורך הצבא יופעל לדברים שהוא מוכן להם ולמטרה שיש לה ערך. הפרת האחריות הזו של הדרג המדיני מסכנת את יכולתו של צה"ל לעמוד במשימותיו.

"בביטחון יש סודות רבים, ואני שותף לרבים מהם. אבל הביטחון אינו סוד, והחברה שממנה באים משאבי הצבא לא רק שצריכה לקבל דוח אמת מה נעשה במשאביה, אלא שהיא התשתית של החוסן שמאפשר את פעולת כוחות הביטחון. הרמטכ"ל הבין זאת כשפרסם את אסטרטגיית צה"ל בפומבי. אני והוועדה פעלנו על-פי אותה תפישה, במלוא האחריות של תפקידנו הפרלמנטרי".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר, אמר: "מדובר בדוח מקצועי. באותם מקרים שהיה בהם לדעתי ניסוח בעל משמעות פוליטית, הוא שונה. בדו״ח אנחנו עוסקים בתר"ש גדעון. ב 5 שנות התוכנית, הכנסת מקצה בחוק כחצי טריליון שקל! האחריות שלנו כועדה היא לאפשר גם לציבור ללמוד במידה כלשהי על הדברים החזקים והפחות חזקים שעבורם מוקצה תקציב אדיר זה. בסופו של דבר כשאנחנו ממליצים בדו״ח שהתר"ש הבא יתחיל להיבנות על-ידי הדרג המדיני- זוהי סוגיה מקצועית טהורה. הייתי בעבר חבר קבינט, ואיני רואה שום בעיה במתן עצה לחברי הקבינט כיום. אני משוכנע שראש הממשלה ושר הביטחון ימצאו בו דברים שיסייעו להם. הדו״ח הוא לא דו״ח פוליטי נקודה. אגב, ח״כים שבחרו שלא לחתום על הדו״ח הפומבי, חתמו על הגרסה החסויה. כל הדו״ח הגלוי לקוח מתוך החסוי".

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "נלמד את הדוח אבל מצער לשמוע, כפי שאומרים חברי הכנסת יואב קיש ומוטי יוגב שהיו בין מגבשי הדוח, על הניסיון של חבר כנסת עפר שלח להשתמש בדוח של ועדת החוץ והביטחון ככלי לניגוח פוליטי. אזרחי ישראל יודעים שראש הממשלה נתניהו מוביל מדיניות ביטחונית מושכלת ששומרת על ביטחון ישראל במזרח תיכון סוער".

ח"כ איל בן ראובן: "הדוח מקצועי, רציני, אינו פוליטי, ומממש את תפקיד הוועדה לפקח, לבקר ולעקוב אחר תיקון ליקויים במערכת הביטחון. הדוח מבטא הערכה לצה"ל על פיתוח אסטרטגיה, תוכניות מבצעיות, הגברת אימונים ומוכנות הכוח הלוחם. זאת לצד הערות והמלצות לפיתוח והאצת מספר יכולות חשובות. הדוח מבטא ביקורת קשה כלפי הדרג המדיני על כך שאינו מקיים דיוני עומק בשינויים האסטרטגיים באזורנו, בהשפעתם על הכוונת בניין הכוח של הצבא והגדרת סדרי עדיפות לאור תפישת ביטחון רלוונטית, שאיננה קיימת ברמה הלאומית. הצבא מתייחס ומתקן מזה זמן, אני מקווה שהדרג המדיני יעשה כמוהו"