מגיפת איסורי הפרסום הנוגדים את החוק והפסיקה ממשיכה לשבור שיאים. שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, מרב גרינברג, ניהלה בדלתיים סגורות תיק על הפרת אמונים בעירייה בשרון - ולא אישרה לפרסם את שמות הנאשמים גם לאחר שהורשעו ונגזר דינם.

על-פי הפרטים שהותרו לפרסום, אחד הנאשמים היה מנהל אגף ארנונה באותה עירייה עלומת שם - תפקיד בכיר ובעל השפעה רבה. הנאשם השני, חברו הטוב של הראשון, עסק בהפחתת ארנונה רק באותה עירייה, והשניים אף היו שותפים עסקיים בכמה חברות. עובד העירייה העביר לחברו מידע ומסמכים פנימיים של העירייה בנוגע לשמונה בתי עסק, כדי שהלה יוכל לפנות אליהם ולהציע שישכרו את שירותיו להפחתת הארנונה.

כתב האישום המקורי היה על עבירת שוחד וכלל 94 עדים, אך בסיומו של גישור פלילי הוא הפך לקל בהרבה וכלל רק עבירה של הפרת אמונים. התביעה ציינה, כי עובד העירייה פוטר ממנה וכי אותם בתי עסק לא השלימו את תהליך ההשגה, כך שלא נגרם לעירייה נזק כספי. לצד זאת הוברר, כי הנאשם קיבל מהעירייה משכורת במהלך השעייתו ומשפטו.

סניגורו של עובד העירייה לשעבר ציין, כי מרשו עבד באותה עירייה 17 שנים וכעת הוא עומד לפתוח עסק של ליסינג בזיכיון מחברה בתחום. הצדדים הסבירו את הסדר הטיעון בקשיים ראייתיים; גרינברג מציינת (18.10.17), שקשיים אלו לא הוצגו בפניה בצורה מלאה. היא אימצה את ההסדר והטילה על השניים חמישה חודשי עבודות שירות וקנסות של 5,000 שקל.

חוק בתי המשפט קובע במפורש, שתיקים יתנהלו בפומבי אלא בנסיבות חריגות. הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון היא, שיש למעט עד למינימום הקטן ביותר באיסורי פרסום. בשנים האחרונות נוטים בתי משפט לאסור פרסום שמותיהם של חשודים, בנימוק - שאינו מופיע בחוק ובפסיקה - שיש להמתין עד להתגבשות יותר ראיות. במקרה הנוכחי מדובר כאמור בתיק חלוט, בו הנאשמים הודו והורשעו, ובעבירה שבוצעה במישרין כלפי הציבור באותה עיר. למרות זאת, נענתה גרינברג - בהסכמת המדינה - לבקשת הסניגורים ומנעה את פרסום שמות הנאשמים. מאחר שגזר הדין הוא המסמך היחיד שהותר לפרסום מהתיק, לא ניתן לדעת מהן הסיבות לכך.