בחציון של 2017 עד סוף חודש יוני הוצאו 46 צווי הגבלה בישראל (לא כולל באיו"ש), ב-2016 הוצאו - 99 צווי הגבלה וב-2015 - 63 - כך דיווח אלירן בן-אליעזר, יועמ"ש פיקוד העורף בדיון שנערך (יום ד', 25.10.17) בוועדת החוק אשר מכינה את החלק הנותר בחוק המאבק בטרור העוסק במעצרים מנהליים וצווי הגבלה.
לדברי בן-אליעזר, הגידול נובע בעקבות יותר בקשות. ביחס לעילות הצווים אמר כי ב-2016: 70% מהצווים היו על איסורי יצירת קשר מעל 70% מהצווים, 12% מעצר בית, 36% הגבלה לאזור מסוים, 3% התייצבות שבועית בתחנת המשטרה ו-1% בקשות אחרות.
נציגי השב"כ סיפקו נתונים על צווים בישראל, מהם עולה כי מספטמבר 2015 עד ספטמבר 2016 הוגשו 55 צווי הגבלה של יציאה מהארץ חלקם צווי הארכה בעניינו של אותו אדם כך שמדובר על מספר הצווים ולא האנשים. לגבי צווי מעצר מנהלי לאותה תקופה סה"כ 63. החל ממועד 11.9.16 עד 1.8.17 הוצאו 24 איסורי יציאה לחו"ל ו- 33 צווי מעצר מנהלי.
בדיון האחרון, הציע יו"ר הוועדה ח"כ
ניסן סלומינסקי להבחין בין צווי הגבלה לפי חומרתם, כך שצווים חמורים יותר יהיו כפופים למבחנים מחמירים יותר מיתר צווי ההגבלה. במסגרת הצווים החמורים הוצע לכלול צו של מעצר בית מלא (ההגבלה החמורה ביותר במדרג), הרחקה מהבית, ומניעת פרנסה מאדם. הוצע גם להתייחס בנפרד להרחקה מהלימודים, ככל שמדובר בקטינים. נציגי הממשלה הבהירו בדיון כי יש נכונות לעשות הבחנה בחוק בין קטגוריה של צווים "חמורים" - שתכלול צו למעצר בית מלא, וצו הרחקה מהבית - ובין יתר הצווים. עם זאת הביעו התנגדות לייצר הפרדה לצווי הגבלה הנוגעים לפרנסה.
ח"כ
בצלאל סמוטריץ': "לא דיברנו רק על מדרג הסמכות המאשרת אלא גם על העילות ואני לא מצליח להבין את התנגדותכם להחמרה. אם אתם על קרקע יציבה והעילה רצינית תצליחו לשכנע גם את דרג א' ולשכנע את השופט. אני רוצה שתהיה אותה ביקורת על המערכת כשהחשש הוא שמסתתרת תפיסה לפיה זה צעד פחות נורא שאפשר להפעילו לא על קרקע מוצקה מה אכפת לכם שהמדרג יהיה יותר גבוה. האלוף, שה"בט או היועמ"ש לא יקרוס מכמה עשרות צווים כאלו בשנה".
לדברי עו"ד יצחק בם מהפורום המשפטי למען ישראל, "הנתונים מטעים כי אינם כוללים את צווי אלוף פיקוד מרכז. אם מדובר בתושב איו"ש שמקבל צו שאסור לו ליצור קשר עם 30 איש הוא עלול לקבל צו אלוף שמגביל אותו להישאר בביתו עד הערב ולעיתים מעצר בית מוחלט. את הנתונים הללו הוועדה לא תקבל וכדי לקבל תמונה מלאה צריך לקבל נתונים משוקללים".
עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח: "הרעיון של צווי הגבלה הוא להפחית את מספר העצירים המנהליים. אני מסכים עם ח"כ סמוטריץ' שיש חובה לנקוט בצעד החמור פחות. אחד הבעיות היא בהליך ובחומר החסוי והפגיעה הקשה השנייה היא סנקציה שלא מוטלת על סמך מעשים שנעשו בעבר אלא על מעשים שאולי ייעשו בעתיד. לגבי הנסיבות האישיות במרבית המקרים המידע על אדם אם הוא שכיר או ילדו עם צרכים מיוחדים ידוע לשב"כ ולכן יש להטיל חובה למסור מידע זה".