היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, מבקש (1.11.17) מבית משפט השלום ברמלה לחייב בפיצויים משמעותיים את מי שמכפישים בצורה קשה את העוסקים בגיוס חרדים.
מנדלבליט החליט להתייצב בדיון בתביעת לשון הרע שהגיש יהודה גליקמן, קצין העוסק בגיוס חרדים בתפקידים שונים, נגד מי שלטענתו הכפישו אותו בשל פעילותו: בנימין חיאט, יונה מרצבך, שלמה פיין ויחיאל בלוי. לטענתו, הנתבעים מתארים אותו כמי שעוסק בשמד, פועל מטעם המיסיון, כמי שמכר את נפשו לשטן, כבלעם בן בעור, כצייד נפשות וגם כמי שיש לפעול נגדו באלימות. עוד טוען גליקמן, כי הוא ומשפחתו סובלים מהטרדות, איומים וקללות במאות שיחות טלפון.
הפרקליטות אומרת: "היועץ המשפטי לממשלה רואה בחומרה רבה כל מקרה שבו נעשה ניסיון להרתיע עובד ציבור מלמלא את תפקידו השלטוני ולפעול על-פי שיקול דעתו המקצועי ועל-פי המתחייב מתפקידו, ללא רתיעה וחשש. כמו-כן, היועץ המשפטי לממשלה רואה בחומרה רבה כל מקרה שבו פוגעים בחרדים אשר מבקשים להתגייס לצה"ל, בחיילים חרדים ובכל מי שעיסוקו בגיוס חרדים; חומרה יתרה יש בכך שעניין זה הפך לתופעה רחבה".
לדברי מנדלבליט, התייצבותו בתביעה זו "נועדה לבטא את החשיבות הרבה בהגברת ההגנה על החיילים ועל בעלי התפקידים, לחזק את אמונם של החיילים החרדים ובעלי התפקידים הקשורים בגיוס חרדים בשירות אותו הם מבצעים ולהעביר מסר לפיו המדינה לא תשלים עם מעשי ההתנכלות והפגיעה בהם ואף תעניק להם הגנה, במקרים המתאימים".
הפרקליטות סבורה, כי מדובר בפגיעה בלתי מידתית בשמו הטוב של גליקמן, שאינה עומדת בגבולות
חופש הביטוי: "הביטויים שבהם מדובר אינם אלא התקפה אישית מבזה ומשפילה, אשר מעבר לפגיעה בשמו הטוב של עובד הציבור המותקף באופן אישי, מטרתם לייצר איבה, ניכור ורתיעה מעובד הציבור ולהרתיע אותו ואת חבריו מלבצע את תפקידם, באופן הפוגע באינטרס הציבורי".
מנדלבליט סבור שלנתבעים לא עומדת אף אחת מן ההגנות שבחוק לשון הרע, ולפיכך הוא מבקש מהשופט מנחם מזרחי, שאם יקבל את התביעה - "יש לשקול את נסיבותיה המחמירות של העוולה בהקשרנו ובייחוד את העובדה שמדובר במתקפה על עובד ציבור, דווקא בשל היותו עובד ציבור, ולחייב את המעוולים בפיצוי משמעותי, שיהיה בו כדי להרתיע מפני ביצוע עוולות שכאלה בעתיד". עמדתו של מנדלבליט הוגשה באמצעות עו"ד ליאור סקברר.
מוועד ארגוני ההצלה הפועלים נגד גיוס חרדים לצבא, נמסר בתגובה: ״מדהים לראות עד כמה עמוקה ושיטתית שנאתו של השלטון לציבור החרדי ולעולם התורה, עד כדי כך שהפרקליט הראשי של המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, מפנה את כל זמנו ומרצו מעיסוק בחקירות ראש הממשלה, בפרשיות שחיתות עמוקות ובסוגיות של דיני נפשות, כדי לקחת חלק בדיון אזרחי שכלל אינו מעניינו, כל זאת במטרה להלך איימים על השופטים ולהטות את הכף נגד פעילים חרדים שביטאו מחאה לגיטימית - גם במחיר של ריסוק מעמדו של בית המשפט והטלת אימים על שופטיו. לאורך כל חוות הדעת שנמסרה מלשכת היועמ״ש אין ולו אות בודדה אחת הנוגעת לחופש הביטוי והמחאה, דבר ההופך את המהלך למוטה עוד יותר, ושופך אור על כוונותיהם האמיתיות של היועמ״ש ושולחיו״.
