ועדת הכספים תקדם תיקון לחוקי עידוד השקעות הון

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הודיע (יום ג', 14.11.17) כי בכוונתו לקדם תיקוני חקיקה מטעם ועדת הכספים בנושא. גפני: "החוקים הקיימים לא תואמים את המציאות בשטח וחייבים לעדכן אותן ולהתאימם למצב הרשויות כיום". בתום הדיון שקיימה הוועדה בנושא, הורה גפני ליועצת המשפטית לוועדת הכספים להתחיל בניסוח הצעות חוק לתיקון החוקים הקיימים. מבין הנושאים הדורשים התייחסות בתיקוני החקיקה; הצורך לחזק רשויות עם אוכלוסייה מעורבת של יהודים-ערבים, חיזוק הפריפריה החברתית, קרי גם יישובים הנמצאים במרכז הארץ אך ממוקמים נמוך מבחינה סוציו-אקונומית ועוד.

ח"כ מוסי רז (מרצ) אמר, כי "הכיוון צריך להיות שינוי של הקריטריונים באופן כזה שפחות משנה המיקום הגאוגרפי של היישוב. דבר שבכל מקרה נלקח בחשבון. קו עימות צריך להיות עניין לשיקולים ביטחוניים ואם צריך להקים ממ"ד או מקלט זה משהו אחר. כאן צריך לשנות קריטריונים לתקצוב ולעידוד שלא קשורים בקו עימות וגם לא תמיד גאוגרפית, כמו שלוד ורמלה זקוקות לסיוע לשיפור מצבם החברתי-כלכלי".

אפליה לרעה של יישובים כמו מעלות תרשיחא

בדיון היום עלתה סוגיית היישובים המעורבים, בהם: מעלות-תרשיחא, עכו, נצרת עילית, רמלה ולוד. ישובים אלה נופלים בין הכסאות פעמים רבות ובין השאר לא יכולים ליהנות מהטבות ומתקציבים שהם פועל יוצא של החלטת הממשלה בנושא פיתוח ותגבור תקציבי למגזר הערבי, כיוון שאינם מוגדרים כיישובים ערבים. האבסורד מקבל משנה תוקף, כך עלה בדיונים של הוועדה בנושא, במקרה של מעלות-תרשיחא, שאף שמוניציפלית מוגדרים כיישוב אחד, בפועל מדובר בשני יישובים נפרדים שאף מופרדים גאוגרפית, אלא שהחיבור המנהלתי ביניהם מונע מהם הטבות על-פי החוקים הקיימים.

גפני התייחס לכך ואמר כי "בפועל מדובר באפליה לרעה של יישובים כמו מעלות תרשיחא. חייבים לתקן את חוקי אזורי עדיפות ועידוד השקעות הון, שייקחו בחשבון גם יישובים מעורבים על כל הבעיות האוביקטיביות שהמציאות הזו יוצרת".

סמנכ"ל מיזמים בעיריית מעלות-תרשיחא, רועי אלרום: "מעלות תרשיחא זה איחוד מוניציפלי אך כביש 89 מפריד ביניהם וגם גאוגרפית מדובר ביישובים נפרדים. בתרשיחא גרים ערבים מוסלמים ונוצרים כולל בדואים שמשרתים בצה"ל ויש אפליה כנגד היישוב הזה, כיוון שמדובר לכאורה ביישוב מעורב ולכן לא מקבלים שם מענקים ותקציבים שניתנו למגזר הערבי. גם אפליה של ערבים בין ערבים וגם כלפינו כרשות מקומית, מכוח החלטת ממשלה 922 למגזר הערבי".

תופעת הבולענים איננה מוגדרת כאסון טבע

גפני העלה גם את הצורך לשנות את החוקים בהקשר לשיקום ים המלח וסביבתו ואמר: "יש מציאות באזור ים המלח שהבעלים של מלון או אכסנייה או אולם, מקומות ומתקנים שאנשים התפרנסו מהם והמקומות הללו נעלמו ואין כל דרך לפצות אותם, כי אף אחד כשדיברו על עידוד השקעות הון או איזורי עדיפות, לא לקח את האפשרות הזו בחשבון. נדרש לקבוע קריטריונים נוספים שבהם יש מקום שאם קרתה תופעה כזו שהרסה את הפרנסה ומקום עבודה, זה נמחק, יהיה פתרון. אני חושב שגם המפה השתנתה, עוטף עזה, גבול הצפון וכיום יש שוני לעומת מה שהיה בעבר. ונצטרך לשנות את חוק אזורי עדיפות לאומית וחוק עידוד השקעות הון. החוק לעידוד השקעות הון שונה ב-2009 ועתה, נדרש להתאים את החוקים והמפה למצב הקיים".

סמנכ"ל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשיה והכלכלה במשרד הכלכלה, דן להב: "אנחנו מתכננים לבחון את הדברים. במסגרת דיוני התקציב שמתקיימים עכשיו העלינו את הצורך לבצע התאמות בחוקים הקיימים. הגשתי בקשה תקציבית בנושא ומאמין שאקבל תקציב לצורך כך. עם זאת, החקיקה הקיימת היא כללית ומרחיבה ומאפשרת הטבות לכולם, אם אתם מעוניינים פרטנית, אתם יכולים לעשות את זה. בכל מקרה, אני יודע לתת מענה ליישובים גם על-פי החוקים הקיימים".

גפני השיב: "אנחנו כן רוצים להגדיר מענה ספציפי. למשל במקומות כמו לוד, שלא יכולים ליהנות מחוק עידוד השקעות הון. שם למשל, אין כל יתרון בהעברת מפעל מרעננה ללוד, שכן מדובר ביישוב במרכז הארץ. ובמקרה של תרשיחא, היישוב היה מקבל הרבה יותר אילולא היה מוצמד למעלות".

בעניין חיזוק סביבת ים המלח, אמר ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "הבעיה שם היא שהחוק לא מגדיר הטבות ליישובי האזור והעסקים שם, מכיוון שהפגיעה שיש בהם בשנים האחרונות בעקבות תופעת הבולענים איננה מוגדרת כאסון טבע. הבולענים הם פועל יוצא של מעשים ידי אדם; בגלל הפעילות של כיל ובגלל הפסקת הזרמת מים מהירדן. זה לא מוכר ע"י הממשלה כנזק טבע כי כתוצאת פעולות אנוש - והפעילות של כיל, הבריכות". גפני: "למדינה יש אינטרס שהאזור הזה לא ייפול ועל-כן יש להתאים את החוקים הקיימים שיאפשרו מתן מענה לצרכים המשתנים באזור הזה".

נציג התנועה הקיבוצית, יראל דגן, התייחס לסוגיית אזור ים המלח: "יש צורך להגדיר 'קו עימות גאולוגי' במסגרת שני החוקים ולא משנה מי אחראי או לא, לנזקים שנוצרו באזור. חייבת להיות התגייסות אדירה של המדינה כי האזור על סף קריסה התיישבותית, תיירותית ותעסוקתית".

יו"ר ועדת הכספים סיכם את הדיון והודיע ש"הוועדה תתכנס שוב על-מנת לדון בנוסחים של תיקוני החקיקה והורה ליועצת המשפטית לוועדה להתחיל במלאכת הניסוח של החוקים".