הוועדה לשוויון חברתי וצדק חלוקתי של הכנסת דנה (ד', 15.11.17) בדוח שהוכן על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ממנו עולה כי מדיניות משרד החינוך בתקצוב בתי הספר היסודיים בישראל, אינה שוויונית ומפלה באופן חלוקתו, ובכך תורמת את חלקה להגדלת הפערים בחברה הישראלית בין תלמידים מבוססים לתלמידים עניים.

בפתיחת הדיון אמר ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "הוועדה מזועזעת מהעובדה שבחברה מתוקנת, תלמידים מזרמים חלשים ביותר בחברה - מקבלים 60 אחוזים פחות מהממוצע. הזוי שמוסדות שאינם משתייכים לרשתות החינוך הגדולות, מתוקצבים בשיעור 40-60 אחוזים מתקציב הבסיס של מוסד חינוך רשמי".

לדבריו, מהדוח רואים כי קיים אי-שוויון ברכיבי החישוב של "מדד הטיפוח" שמשפיע באופן ישיר על אחוזי התקצוב: "זה דבר שגוי בבסיסו שמאפשר לבתי ספר אליטיסטים לגבות סכומים מופרזים בשכר הלימוד מהמשפחות האמידות הנמצאות על-פי חלוקה זו, בקטגורית עשירון שלוש של מדד הטיפוח, לעומת בתי ספר חרדים העומדים על עשירון 6 על-פי מדד זה".

בדוח נטען כי תקציב משרד החינוך לכיתה בבית ספר ממלכתי-דתי עומד על 446,278 אלף שקלים בעוד שכיתה חרדית שלא בבתי ספר של ש"ס או יהדות התורה מתוקצבת ב-186,871 אלף שקלים בלבד.

מחברת הדוח אתי וייסבלאי הסבירה כי עובדי הוראה במוסדות רשמיים מועסקים ישירות על-ידי משרד החינוך ושכרם מחושב על-ידי וותק השכלה וכו'. בלא רשמיים, המורים לא משויכים למשרד ולכן הם מועסקים ישירות על-ידי המוסד עצמו בשכר שונה לחלוטין. "תוכנית אופק חדש לא נכללת בלא רשמיים על-ידי משרד החינוך ולכן יש פערי שכר עצומים. מדובר על קרוב ל-80 אלף תלמידים בכל המגזרים שמתוקצבים באופן שונה. התקציב לחרדים מחוץ לרשתות הוא פחות מחצי ולערבי מחוץ לרשמי הוא פחות משליש".

במהלך הדיון אמר ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), כי המצב כיום יוצר פערים אדירים. "אני למדתי במוכר שאינו רשמי. השכר מתגלגל לפתחם של ההורים כאשר טענות משרד החינוך על שוני בלימודי הליבה וסלקטיביות של בחירת תלמידים הם רק תירוץ למה לא לתת תקציב זהה לזה של הרשמי. זה בלתי נתפס, למה להעניש את הילדים בפערים כאלו? בתי הספר מסכימים להורדה בתקציב ל-75 אחוזים, ובפועל הפער הוא בלתי נתפס והם מקבלים רק 40 אחוזים! אי-אפשר לקבל את המשכו של המצב הזה". ח"כ ג'בארין טען כי יש כאלה שמוחרגים והם לא שוויוניים במהלך הזה וקרא לחברי הכנסת: בואו ניזום הצעת חוק משותפת וסוף-סוף נוכל לתמוך הצעת חוק של האופוזיציה".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "אנו דנים האם יש אפליה בתקצוב. אין שום סיבה שילדי הלא רשמי יקבלו 75 אחוז. הגישה הזאת של ענישה למי שלומד במוכר שאינו רשמי שהוא נרדף, איומה. שר החינוך הקודם אמר אני אסגור את הלא רשמי. הם לומדים שם בגלל תפיסת חיים שונה, הם חייבים את זה כי זאת דרך החיים הרגילה שלהם. במוסדות הללו עומדים בדרישות הפדגוגיות והפיזיות". הוא טען כי ישנה גרירת רגליים מכוונת של משרד החינוך למימוש ההסכם הקואליציוני שמבטיח תקצוב של 75 אחוזים.

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), סיפר כיצד משלחת של הפרלמנט האירופי בכנסת מחתה בשבוע שעבר על האפליה לרעה של מוסדות החינוך הכנסייתיים. "כשהסברנו להם שהם קיבלו מענק חד-פעמי של 50 מיליון שקלים הם השיבו: אנחנו רוצים שהמוסדות האלה יכנסו לתוך התקצוב הקבוע".

ח"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): "אנחנו רוצים שכל התלמידים מכל המגזרים יקבלו את מה שמגיע להם. החינוך הוא התקווה בסוף להתגבר על כל הפערים בחברה. בתי הספר הכנסייתיים ניהלו מאבק צודק אבל מגיע תקציב זהה לכולם. אם זה כרוך בחוק כולנו נשלב ידיים שיעשה צדק עם כולם".

ח"כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת), טענה כי משרד החינוך בנה את תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי, משום שהוא רוצה להקטין פערים בבתי הספר הרשמיים שם נרשמו הישגים נמוכים במחנים ארציים ובינלאומיים במיוחד במגזרים החרדי והערבי. "להשאיר פערים של שליש וחצי הלא רשמיים לא עומד בקריטריון של צדק והגיון. משרד החינוך הכריז כי הוא רוצה להקטין את הפערים - אז תסגרו את פערי התת תקצוב והכשרת מורים".

דוד שרפר יו"ר פורום המוכש"ר (איגוד מוסדות המוכר שאינו רשמי): "אני מקווה שהוועדה לא תעזוב את הנושא עד לפתרון. משרד החינוך הוא המשרד השני בגודלו במדינה והוא משקיע כדי לשפר ולקדם את מערכת החינוך במטרה לחתור לשוויון בין תלמידים. ככל שתלמידים חלשים, המדינה משקיעה בהם יותר כסף כדי להגיע לאותו שוויון בשיטת תקצוב דיפרנציאלי. אבל במערכת החינוך שלנו יש חצר אחורית, שבה הלא רשמיים מופלים לרעה. במקום לתת תקציב כפול ללא רשמיים שיזניק אותם, אתם נותנים פחות מחצי. כששר החינוך רוצה להוציא את הסרדינים - אז בלא רשמיים, החצר האחורית של מערכת החינוך משאירים את הילדים בכיתות צפופות".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "כולם יודעים שאין כפל מבצעים אבל משרד החינוך נוקט בכפל ענישה. מענישים ב-75 אחוז. אחר כך המדינה מתפתחת יש רפורמות והתפתחות ויש כפל עונשים. בציבור החרדי אין סלקטיביות - אין מפואר או לא מפואר. הענשתם אותנו? למה שלא נהיה בכל הרפורמות החדשות! זה עוול של שנים וצריך שיפתרו אותו. קחו אותנו למאה אחוז ואל תתנו בונוסים. אנחנו לא באים לבקש לשנות סדרי עולם מפעם, תנו לפחות מה שמגיע מההתפתחות של כל מה שקורה בארץ".

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי זוהר: "אחר כך שואלים למה זה הולך לאקדמיה וזה לא, למה לזה יש מקצוע ולזה אין מקצוע. לאחרונה נתנו 50 מיליון שקלים לחינוך הנוצרי ואני מברך על ההחלטה להעביר להם את הכסף אבל אם נתתם לנוצרים אז תנו גם לחינוך הערבי שאינו רשמי וגם לחרדי. הנושא מצוי בבית המשפט העליון שלעניות דעתי ההכרעה שם מאוד פשוטה ואני מעריך שיחליטו לתקציב זהה ואני מקווה שבעקבות הדיון הזה משרד החינוך יעשה סדר ויתקן באופן קבוע את העוול המתמשך".

דודי מזרחי מנהל אגף תקציבים במשרד החינוך: "אני רואה את הסוגיה כמורכבת ואין ספק שהמציאות הנוכחית היא לא אידאלית. יש במדינת ישראל בתי ספר רשמיים ציבוריים ואנחנו משקיעים בשנים האחרונות משאבי עתק, תקציבים חסרי תקדים בפריפריה. משרד החינוך משקיע מתוך תפיסה במערכות הרשמיות. הניסיון להציג כאילו מפלים את הציבור הערבי או החרדי זה לא נכון". כשנשאל מזרחי האם ישנו את עמדתם בעקבות הדיון הבהיר כמו גם נציגי משרד האוצר והמשרד לשוויון חברתי כי עמדתם נשארת זהה.

ח"כ זוהר: "אתם רוצים לעשות סוף לקיפוח? אתם רוצים להוביל את הילדים לרשמי ומי שלא יעבור יקופח. אני מדבר על 80 אלף ילדים שמקבלים 40 אחוז ונקברים על-ידי משרד החינוך". מזרחי מחה על המונח קבורה ואמר כי המערכת הציבורית פתוחה לכולם.

היו"ר זוהר חתם את הדיון ואמר כי הוועדה דורשת ממשרד החינוך לפעול לאלתר לחינוך שוויוני ולהעדפה מתקנת לכלל התלמידים במדינת ישראל בתקצוב מוסדות החינוך השונים בכלל ובפריפריה בפרט תוך דגש והתייחסות למשפחות מוחלשות במצב סוציואקונומי נמוך. "הוועדה קוראת לשנות את המדיניות המפלה בתקצוב מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים. זאת מדיניות לא שוויונית שמגדילה את הפערים בחברה הישראלית בין תלמידים מבוססים לתלמידים עניים".