"מגיע לנו שהמשפט העברי לא יכוסה"

ועדת החוקה חוק ומשפט קיימה (יום ג', 21.11.17) דיון ראשון להכנה לקריאות שנייה ושלישית בתיקון עקרונות המשפט העברי לחוק יסודות המשפט, שיזמו היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי ונוספים. לפי הצעת החוק, יצוין בחוק במפורש המונח "עקרונות המשפט העברי" כמקור פרשני אליו יהיה רשאי בית המשפט לפנות במקרה של חסך בחוק, כאשר לא מצא תשובה לשאלה משפטית הטעונה הכרעה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בהיקש: "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות המשפט העברי ועקרונות החרות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בליי, הציג בדיון חלופה אפשרית הנותנת, לדבריו, ביטוי ברור יותר לזיקה של עקרונות המשפט העברי לעקרונות "החרות, הצדק, היושר והשלום": "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החרות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל".

יו"ר הוועדה סלומינסקי: "למרות שיש הפניה למקורות המשפט העברי בחוק, כמעט שלא נעשה בהם שימוש. השופט אהרן ברק אמר שתמיד היה עוצר בהיקש וכן שמבחינתו מורשת ישראל היא גם האנציקלופדיה העברית, כך שאין משמעות בפועל להפניה למקורות. מגיע לנו שהמשפט העברי לא יהיה מוסתר, הנוסח המוצע לא בא לסתור שום עקרונות אחרים ומופיע כשלישי בסדר הפרשנות. כל החששות, מעבר להתנגדות העקרונית למשפט העברי, נפתרו".

ד"ר יעקב שפירא, ממונה היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים, אמר כי הוא תומך בחלופה של הייעוץ המשפטי לוועדה. "הנוסח הולם את המשפט גם באופן תחבירי, כדי לא ליצור מחלוקת פרשנית איזה עקרונות גוברים. אם המשפט העברי מוזכר לאחר עקרונות החרות הצדק היושר והשלום זו הדרך הנכונה".

פרופ' מוטה קרמניצר, סגן נשיא המכון לדמוקרטיה: "שיטת המשפט הישראלי תמיד מחויבת לעקרונות הצדק החרות היושר והשלום. להוציא משהו אל מחוץ למחויבות הזו חוטא בחוסר עקביות כלפי השיטה. בנוסף, המשפט העברי מחייב אנשים שמקבלים על עצמם את עיקרי הדת אך מה מקור החיוב שלו כלפי מי שאינם יהודים או אינם מקבלים את עיקרי הדת. זה חוק שחור וכנסת שמכבדת עצמה לא יכולה לחוקקו. לצד שכיות חמדה יש במשפט העברי גם דברים בעייתיים ביחס לערך האדם בעיקר אם הוא אישה או להט"ב. צריך לכל הפחות לאמץ את עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה ולהכפיף לעקרונות אלו. המשמעות שלא לעשות זאת היא לומר שאתם מתנגדים לעקרונות הללו. איך יכול להיות בשנת ה-70 למדינה, מה אתם מדינה של שודדים?"

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "אתם מתייחסים לחוק כאל שינוי קוסמטי אבל השינוי מהותי. עד היום לא הייתה הפניה למורשת ישראל, אלא לעקרונות אוניברסליים בתוך מורשת ישראל. ההצעה מכניסה את המשפט העברי כמקור עצמאי וזו פעם ראשונה שתהיה הפניה מוחלטת כזו. דברי ההסבר מטעים כאילו מדובר בשינוי טכני וזה לא המצב. זה יוצר מצבים הזויים כלפי שני מתדיינים שאינם יהודים. איזה היגיון יש לשפוט אותם על-פי המשפט העברי".

ח"כ רחל עזריה (כולנו) הביעה תמיכה בנוסח שהציג היועץ המשפטי לוועדה ואמרה כי החשש הוא שבהלכה היהודית לא באים לביטוי חלק מהנושאים שהשתנו בעיקר בנוגע למעמד הנשים. היא פנתה לסלומינסקי: "איך אתה לא מתנגד לשינוי חזקת הגיל הרך, הרי היא מעוגנת במשפט העברי. מתברר שאנחנו סלקטיביים בנושא".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "צריך להגדיר קודם כל מהו משפט עברי. אם צריך שהשופטים יתנו פרשנות ויביאו דברם אני מעדיף לא מדבשם ולא מעוקצם, שעוד יאמרו לי מהו המשפט העברי. עדיף שתישארו אתם בשלכם ואנחנו בשלנו".


ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "הייתי רוצה להצביע בעד החוק, להכניס את המשפט העברי לספר החוקים ולשכנע את חבריי אבל אתה דוחף אותי להצביע נגד. אם אתה רוצה שעקרונות החרות והצדק יהיו תחת המשפט העברי הרי הוא יאפיל עליהם. הפרשנות תהיה של התנגדות להגדרת המדינה כדמוקרטית. מול מתק השפתיים והנאיביות של החוק אני לא מבין את ההתנגדות לפשרה של הייעוץ המשפטי".

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "אם זה עוד חוק פופוליסטי שנועד לאלקטורט תתעקש על מה שאתה עושה אבל אם אתה רוצה לומר אמירה שתהלום את המשפט של 2017 ואת הערכים של שוויון וזכויות מיעוטים אתה חייב לשנות. אומרים סה"כ שתעשה את זה כשאתה יודע שמתוך המשפט העברי ייקחו עקרונות שפועלים על פיהם היום - חרות צדק יושר ושלום. זו תהיה מסננת שתבטיח שמירה עליהם. בפועל שופט שרוצה הולך למשפט העברי ומי שלא - גם אם תכתוב לא ילך כי לא ידע להשתמש בו. מה אתה מרוויח מזה. גם אתה לא רוצה משפט שהוא ללא עקרונות אלו".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "זו גזרה שהציבור לא יעמוד בה. אני לא רואה את התהום הגדולה בין הקיים לבין מה שאתה מנסה לייצר כי הרי לא ניתן להתעלם מקיום חוקי יסוד או פסיקה קודמת. ההבדל היחיד הוא ההנמקה של תוצאה שרוצים להגיע אליה. אני מוטרדת ממצב של קונפליקט אם זה ייכתב בצורה מפורשת. במקרים רבים המשפט העברי לא עומד בקנה אחד עם שיטתנו".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "שלב א' הוא לומר שכחתם להיות יהודים ושלב ב' הוא לכלול את זה בחוק הלאום. הכל חלק ממאבק, זה לא חוק יהדות אלא חוק לאומנות שוביניסטי שיסיג אותנו לאחור בכל דבר שבית המשפט עליון קידם. זה קמפיין פוליטי מאוד למגזר מסוים".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "עקרונות המשפט העברי מובאים כמוצא אחרון ועם הנוסח הנוכחי אנחנו יכולים לחיות".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "כמי שמכירה את המקום של אי-שוויון על בשרה, אתה לא מבין מה זה להיות סוג ב' לא בגלל היהדות אלא בגלל הביורוקרטיה הדתית. להביא בחקיקה עוד אזיקים על חיי כאן? אני בעד להחיות את המשפט העברי אבל אי-אפשר לזלזל במצוקת אלו החיות באי שוויון. בפעם הראשונה מבקשים לעגן את המשפט העברי ללא הערכים האוניברסליים כשאין שום מניעה כבר היום לעשות בהן שימוש".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "כל פעם מובאת הצעה שעניינה מיהו יהודי טוב. אם את יהודייה טובה איך בשם השם את מתנגדת לחוקק את החוק, שכחת מה זה להיות יהודייה. אתה רוצה בדיוק את הנזק, שכשיבואו לעליון עם חוק שלא מאפשר ללהט"ב לאמץ ילדים, העליון יאמר שידיו כבולות. ואז יביאו חוקים שונים לייצוג נשים ברשימות - אבל אין כניסה לנשים וידי השופטים יהיו כבולות. אתה שם את הגדרות האלו שלא יאפשרו לחוק הישראלי לומר שכולם שוות ושווים. המגף הדורסני של הבית היהודי תעביר ויעביר את החוק הזה וכך זה יהיה עד שנחליף אתכם ונתקן".