הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן ציינה (יום ג', 21.11.17) את יום המאבק באלימות נגד נשים במסגרת שני דיונים מיוחדים לסקירת תופעת האלימות נגד נשים ולבחינת יישום התוכנית למניעתה. לאחר שששה שרים שהוזמנו לדיון כבר בחודש אוגוסט לא הגיעו, החליטה יו"ר הוועדה להשתמש באופן חריג בסעיף 123 ד לתקנון הכנסת המחייב אותם להגיע ולדווח לוועדה על פעילות משרדם בתחום.

126 נשים נרצחו בידי בני זוגן בעשור האחרון

ממסך שנכתב עבור הוועדה, הכולל את נתוני העשור אודות רצח וניסיונות רצח של נשים, עולה כי 126 נשים נרצחו בעשור האחרון בידי בני זוגן. ב-35% מהמקרים הנרצחת התלוננה במשטרה טרם האירוע על אלימות במשפחה. ב-2015-2016 עלה אחוז הנשים המוכרות למשטרה על-רקע אלימות במשטרה לכמעט מחצית (5 מתוך 11 נרצחות בכל שנה). כמו-כן מהדוח עולה כי מחצית מהנשים שנרצחו בעשור האחרון היו מוכרות לשירותי הרווחה.

על-פי נתונים שהוצגו בעל פה בדיון, מתחילת השנה נרצחו בישראל 17 נשים. בנוסף, נפתחו בעשור האחרון 238 תיקים בגין ניסיון רצח של נשים, רק ב-30% מהם הוגש עד היום כתב אישום. בכשליש ממקרי ניסיון הרצח החשוד הוא קרוב משפחה של הקורבן, כאשר ב-62% ממקרים אלה מדובר בבן זוג בהווה או בעבר.

ייצוג יתר לעולות ונשים ערביות

מנתונים שהתקבלו מהוועדה הבין משרדית לבדיקת מקרי רצח של נשים בידי בני זוגן עולה כי בקרב הנרצחות על-ידי בן זוגן בארבע השנים האחרונות (2013-2016) קיים ייצוג יתר של נשים עולות (שליש) ונשים ערביות (שליש) בהשוואה לשיעורן בכלל האוכלוסייה בישראל.

בדיון שנערך בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת הוצגו נתונים ממחקר חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת ממנו עולה כי לנשים-עולות יש סיכוי רב יותר להיתקל באלימות במשפחה מאשר לישראליות ותיקות. מנתוני המחקר עולה כי בשנת 2016 נפתחו 16,105 תיקי עבירות אלימות במשפחה (אלמ"ב) כלפי נשים "יהודיות ואחרות" (על-פי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה); 4,517 מהם (28%) היו כלפי עולות. בין השנים 2016-2007 נפתחו במשטרה בסה"כ 113,640 תיקי עבירות אלמ"ב שכוונו כלפי נשים "יהודיות ואחרות", מהם 30,744 תיקים (27%) בגין עבירות כלפי עולות. בחלק מהעבירות שדווחו במסגרת תיקי האלמ"ב, יש ייצוג יתר לעולות. בפרט, בעבירות כלפי אדם (רצח, ניסיון רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות) – 36% מן התיקים שנפתחו בגין עבירות אלו בשנת 2016 נפתחו בגין עבירות כלפי עולות; ייצוג יתר של עולות היה גם בעבירות כלפי גוף (31% מהתיקים), ובעבירות רכוש (29% מהתיקים).

שיעור העולות בישראל, מכלל הנשים הלא-ערביות בגיל 20 ומעלה, הוא כ-23.6%. בחלק מסוגי העבירות בתיקי אלמ"ב בעשור האחרון היה ייצוג יתר לעולות, ובפרט בעבירות כלפי אדם (רצח, ניסיון לרצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות), שבהן שיעור העולות מכלל הקורבנות הוא 47%. ייצוג יתר לעולות יש גם בעבירות נגד גוף ובעבירות כלפי המוסר – שבשתיהן כשליש מהתיקים נפתחו בגין אלמ"ב כלפי עולות. על-פי נתוני משרד העלייה והקליטה, בעשור האחרון נרצחו בידי בני זוגן 42 עולות, כולן ילידות חבר העמים (24 עולות) ואתיופיה (18 עולות).

הקצאת משאבים חלקית ליישום התוכנית



בדיון נוסף שקיימה הוועדה נידון יישום המלצות הוועדה הבין משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה, שהוצגה בוועדה ביום המאבק באלימות נגד נשים בדיוק לפני שנה. ביוני האחרון החליטה הממשלה, לאחר הפעלת לחץ מצד הוועדה וארגונים אזרחיים, לאמץ את תוכנית הפעולה שנבנתה סביב המלצות הוועדה הציבורית, אולם לא הקצתה תקציב תוספתי לנושא.

מדוח נוסף שנכתב על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבור הוועדה, עולה כי על-אף שבתוכנית המקורית דובר על הקצאת 250 מיליון ש"ח בחמש שנים (50 מיליון ש"ח בשנה) לצורך יישום התוכנית, בשנת 2017 הקצה האוצר רק 7 מיליון ש"ח למטרה זו, ובשנת 2018- רק - 20 מיליון 2018. בנוסף, לאור העובדה שהתוכנית לא תוקצבה לפני אישור תקציב 2018, גם עבור אותם 20 מיליון יהיה צורך באישור מיוחד של משרד האוצר ושל ועדת הכספים בראשית 2018 לצורך הסטת הכספים, מה שהופך את ההליך למורכב יותר. לדברי נציג משרד האוצר שנכח בדיון, הסיבה להקצאת המשאבים החלקית היא היעדר בשלות של התוכנית. לדבריו "הקצנו כספים על-פי מה שהערכנו שיוצא בפועל".

כמו-כן, על-פי התכנון כרגע, חלק מהנושאים הכלולים בתוכנית יטופלו רק בעוד מספר שנים, בשל היעדר משאבים בטווח המידי. בין היתר עולה כי הטיפול בנושא של נערות בסיכון יחל רק בשנת 2020 והנושא של נשים בזנות ונשים מכורות, יטופל רק החל משנת 2022. (מצ"ב הדוח המלא על יישום התוכנית למניעת אלימות במשפחה).

יו"ר הוועדה עאידה תומא סלימאן אמרה בפתח הדיון: "ששה שרים הוזמנו לדיון הזה כבר באוגוסט- שר הרווחה והשירותים החברתיים, השר לביטחון פנים, שר האוצר, שרת המשפטים, השרה לשוויון חברתי ושר החינוך. לצערי אף אחד מהם לא הגיע. פעם אחת בשנה לנשים בישראל מגיע שהשרים יכבדו אותן ויגיעו לספר מה הם עושים כדי להגן עליהן וגם את זה לא קיבלנו. גם את המידע מהמשרדים הממשלתיים התקשינו לקבל. הנתונים שכן השגנו מצביעים על חוסר תיאום מובהק בין משרדי הממשלה השונים וביניהם לבין המשטרה. חלק מהנתונים הגיעו אלינו רק ביומיים האחרונים וזה לא מאפשר לנו לעבד את המידע ולקבל תמונת מצב מלאה ואמיתית של הדברים. מדובר בזלזול בעבודת הפיקוח של הכנסת ובהצבעה ברורה על סדרי העדיפויות של המשרדים ושל העומדים בראשם". כאמור, בהמשך הדיון קיימה יו"ר הוועדה הצבעה על החלטה שתחייב את השרים, על-פי סעיף 123 ד לתקנון הכנסת, להופיע בפני הוועדה ולדווח על פעילות משרדם ליישום התוכנית למניעת אלימות במשפחה. חברי הוועדה אישרו פה אחד את ההצעה.

בהתייחס לתקצוב החלקי של התוכנית למניעת אלימות במשפחה אמרה כי "מדובר בסה"כ ב-50 מיליון ש"ח בשנה. אני רואה כל יום כספים מועברים כאן במיליארדים למימוש אינטרסים של מפלגות כאלה ואחרות. האם הנשים בישראל, 52% מהאוכלוסייה, לא שוות את הסכום העלוב הזה?"

לדברי נציגי המשרדים שנכחו בדיון, למרות שלא התקבל התקציב התוספתי ליישום התוכנית, משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים החלו בעצמם ליישם חלקים ממנה בהתבסס על התקציב הקיים. בין היתר סיפרה איילת מאיר, מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים כי הורחב סל השירותים למקלטים ב-30%, נוספו 11 מרכזים לטיפול באלימות במשפחה בקהילה, בוצעו הכשרות ייעודיות למנהלים ועובדים סוציאליים בחברה הבדואית בנגב ועוד. מנכ"ל המשרד, ד"ר אביגדור קפלן אמר "אנחנו עושים מאמצים רבים וזה כמובן לא מספיק במבחן התוצאה. יש צורך בתקציב תוספתי, כדי לא לקרוע את הכסף מתוכניות אחרות של המשרד שמיועדות גם הן לאוכלוסיות מוחלשות".

המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים אליעזר רוזנבאום סיפר כי משרדו הקצה 26 מיליון ש"ח מהתקציב הקיים ליישום התוכנית ובין היתר יחל באמצע חודש דצמבר בפיילוט של צמיד אלקטרוני שיתריע על התקרבות של גבר מאיים לאישה שהתלוננה. אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים ציינה כי "אנו פועלים לקידום הוספת אלימות כלכלית לחוק למניעת אלימות במשפחה, לרבות הרחבת החוק על בני משפחה שאינם בני הזוג ומעורבות צדדים שלישיים. אנחנו בדיונים מתקדמים וטיוטת החוק כבר הועברה לשרת המשפטים. הקושי העיקרי ביישום החוק - תוספת נדרשת של לפחות 100 תקנים חדשים של עובדים סוציאליים ותוספת תקנים ליחידות הסיוע".

בדיון בנושא רצח נשים לקחו חלק גם בני משפחותיהן של נשים שנרצחו. בין היתר השתתף בדיון ניר אלימלך, אחיה של ענת אלימלך שנרצחה על-ידי בן זוגה דוד אפוטה בשנת 1997. לדבריו "ענת נרצחה לא רק על-ידי דוד אפוטה אלא גם על-ידי האחים שלו שהזיזו את האקדח ולא נענשו עד היום, על-ידי משטרת ישראל, המכון הפתולוגי וחברת קדישא כי נקברה 'מחוץ לגד"ר בחלקת מתאבדים והועברה רק אחרי שנים, על-ידי התקשורת וגם על-ידי חלקים מהחברה". עוד סיפר אלימלך על יוזמתו להקמת כפר טיפולי שיקומי לנשים מוכות ולילדיהן וביקש את תמיכת המדינה בפרויקט שייתן לנשים מענה ארוך טווח יותר מהמקלטים לנשים מוכות.

בתום הדיון סיכמה ח"כ תומא סלימאן ואמרה: "הנתונים ששמענו היום מזעזעים ביותר ואל לנו לשכוח שמאחורי כל סטטיסטיקה יש נשים ומשפחות ששכלו את בנותיהם ונשותיהם, ילדים שאיבדו אמם ושבינינו עדיין מסתובבים רוצחים ומי שניסו לרצוח וזה קורה בגלל שאנחנו לא עושים את עבודתנו כמו שצריך. זהו יום קשה עבורנו אבל כל יום בו עוד אישה נוספת לסטטיסטיקה הוא יום קשה והגיע הזמן שהממשלה תטפל בבעיה ותאשר את התקציבים הדרושים כדי ליישם את התוכנית באופן מלא ושקוף. נמשיך לעקוב ולהוביל את השינויים הנדרשים כדי להגן על חייהן של הנשים".