בית המשפט העליון פסל (3.12.17) שתי שאלות נוספות בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין שהתקיימה באפריל 2017 ובסך-הכל נפסלו ארבע מתוך 100 השאלות. השופט ניל הנדל דחה את ערעורה של הלשכה על פסילת שתי שאלות בידי בית המשפט המחוזי בירושלים ואת יתר הערעורים על הבחינה ועל התנאים ששררו בה. בסך-הכל הוגשו 12 עתירות נגד 31 מהשאלות.

הנדל פותח בדיון עקרוני בשאלת התערבותו של ביהמ"ש העליון בבחינות הלשכה. "שאלת היקף ההתערבות אינה חד-משמעית וגם בבית משפט זה הדעות מגוונות. אכן, מצד אחד בית משפט זה אינו יושב כוועדת ערעור עליונה או אחרת על הוועדה הבוחנת. לצד זאת, עולה שיש מקום להתערב בשאלה בה חוסר הסבירות הוא חריג ויוצר חוסר הגינות ואי צדק". הדעה המובילה בפסיקה, אותה מאמץ הנדל, היא ש"בדיקת ההסתייגות מהשאלה אינה פורמלית ואפשרית במקרה החריג".

התלבטות נוספת קיימת לנוכח העובדה, שמדובר בתחום בו בית המשפט לא רק מתמצא - אלא לעיתים אף קובע את ההלכה שהיא היוצרת את התשובה הנכונה בבחינה. לדברי הנדל, "המבחן המוצע
הוא: האם היה בית המשפט פוסל את השאלה אף ללא ידע מקצועי בנושא? בדרך זו בית המשפט ישמור על ריסון והכרה כי יושב הוא כערכאה מינהלית אך לא כחלק ממסלול הבחינה והבדיקה של הרשות, היא הוועדה הבוחנת".

כאמור, לגופם של דברים נקבע בסופו של דבר שיש לפסול ארבע שאלות, משום שהתשובות שניתנו להן לא היו נכונות בצורה מלאה. "הבחינה נועדה לבחון ידע. לא חוסר ידע או ליצור תחרות בין תשובות לא נכונות", מעיר הנדל. הוא דחה גם את ערעורן של נבחנות בעלות מוגבלות, שדרשו פקטור של 20% בטענה לחום ורעש בבית הלשכה בירושלים. "אין דרך אריתמטית להעניק נקודות שלא הושגו בזכות", אומר הנדל, אם כי מביע את התקווה שהלשכה תאפשר למערערות להיבחן שוב בתנאים מתאימים.

הנדל ביטל את ההוצאות לטובת הלשכה בסך 35,000 שפסק השופט המחוזי רמי רובין, וחייב אותה בתשלום הוצאות בסכום כולל של 99,000 שקל. השופטים ג'ורג' קרא ויעל וילנר הסכימו עם הנדל.