מקדמים חקיקה לתחבורה שיתופית בלי להתייעץ <br>

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה (יום ב', 4.12.17) ישיבת המשך בנושא 'הגברת התחרות בתחבורה הציבורית באמצעות התחבורה השיתופית'.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, פתח את הדיון: "התחזיות לעומסים בכבישים בישראל קודרות מאוד. על-רקע כך נשאלת השאלה, מדוע מה ש'עובד' בעולם לא יכול 'לעבוד' אצלנו? מדוע אי-אפשר לנסות זאת לכל הפחות? תחבורה שיתופית היא לאו-דווקא מהבית לעבודה ומהעבודה לבית, היא יכולה להיות מתחנת האוטובוס לתחנת הרכבת ולתחנת המוניות, שם פעמים רבות הבעיה, בתחבורה המקשרת. הדבר יביא חיסכון למשק, הורדת הגודש, הגדלת שעות העבודה, הגעת כוח אדם רענן לעבודה. יש לפעול בהידברות בין כל הגורמים, אפשר לקבוע שרק אנשים עובדים ישתתפו במערך, אפשר להגביל מספר נסיעות ועוד, אך יש להגיע להידברות. גם התירוץ של ביטחון הנוסע לא מחזיק, אין יותר ביטחון מנסיעה שיתופית עם אדם שאתה מקבל את הציונים של נסיעותיו עד כה, יודע מי הוא, כמה נסיעות הוא עשה, אין את זה ברוב אמצעי התחבורה האחרים. אין מי שיזעק בציבור את הזעקה של הציבור שכן מעוניין בתחבורה שיתופית".

שבועות להצגת החקיקה

דרור גנון, מנהל אגף בכיר במשרד התחבורה, ציין כי המשרד יציג בתוך מספר שבועות תוכנית להסדרת התחבורה השיתופית בישראל: "המשרד משקיע את כל כוחו במערכות של הסעת המונים, זו מדיניותו. במקביל כל הנושא השיתופי נמצא אצלנו בהצעה לחקיקה שאנחנו מקדמים ותסדיר את הנושא, נציג אותה בקרוב מאוד, בתוך מספר שבועות. המשרד הוא האמון על תחום התחבורה ויודע מה נדרש. מבדיקות שעשינו לא התרשמנו שהגודש בכבישים ירד כתוצאה מנסיעות שיתופיות. זה הפך להיות מקצוע, זה איבד את השיתופי והפך לענף מתחרה".

עו"ד יונתן צוויקל, רשות ההגבלים העסקיים: "הסדרה אנכרוניסטית מונעת מהציבור הרבה דברים שהוא יכול לקבל, לא רק הפחתת המחיר, הגדלת המגוון והגדלת האיכות. מעבר לתועלת של הצרכנים הפרטיים, יש לתחבורה פוטנציאל של ממש לתרום למשק - צמצום הפקקים והזמן שאנשים מכלים בדרכים, מתן שירות לכל מיני אזורים שלא מקבלים שירות. לעניין הגודש, רוב המחקרים מדברים על תרומה להפחתת הגודש. אלה דברים שהציבור הישראלי זכאי לקבל. יש לתת מענה לבעיית נהגי המוניות, אך לא יכול להיות שכל הציבור יסבול בגלל האינטרס הזה".

ח"כ מקלב: "אני חושב שהרשות נותנת רוח גבית ומובילה לדיון אמיתי. עצם ההתנגדות ודחיית הדבר והחסימה, זה אומר דרשני ולכן אנחנו נמצאים כאן".

יהודה בר-אור, יו"ר איגוד נהגי המוניות: "לא התנגדתי מעולם לתחבורה שיתופית. אמרנו שנעשה את זה דרך המוניות בלבד. בישראל יש 360 מוניות על כל אדם מול 1,000 לאדם בעולם, הנהגים לא גומרים את החודש, איפה יכנסו עוד נהגים? בשמחה ניתן את השירות ונוזיל את המחירים אפילו ב-50 אחוז. השיתופיים הפרטיים יסעו בנתיבים הרגילים, העומס יגדל ו-30 אלף משפחות פרנסתן תיפגע".

מקלב: "אם אתם חושבים שאין פה רווח, אז מי ייכנס לזה?"

בר-אור: "אנשים ייכנסו עם הסבסוד של המיליארדרים שעומדים בראש המיזמים, הם רק יהרסו עשרות אלפי משפחות בישראל".

ד"ר אורן שובל, ויה תחבורה: "יש הגדרה של תחבורה שיתופית כרכב ויש הגדרה ככיסא-נוסע. פן אחד זו הנסיעה יחד בכלי רכב, פן שני זה מי הנהג. אלה שני דברים נפרדים מבחינתנו. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות, כך בניו-יורק אנחנו מאפשרים להזמין כיסא במונית צהובה, על כיסא אחר יכול לנסוע אדם אחר ליעד אחר. אנחנו מאמינים שצריך להפריד את ההגדרות. כשרואים בעולם שיש תחבורה ציבורית טובה, אנשים פשוט לא קונים רכב. התשתיות של התחבורה הציבורית הן יקרות מאוד. לכן אנחנו מאמינים שהתחבורה השיתופית היא האמצעי הנכון, ללא קשר למי הנהג".

יוני גריפמן, מנכ"ל אובר: "אנחנו רוצים לקדם תחבורה שיתופית למטרות רווח, שהנהג יכול לעשות זאת כן כמשרה מלאה או נוסף על עבודתו, לפתוח את השוק לתחרות. להרבה מהסוגיות שאנחנו שומעים שמטרידות את משרד התחבורה יש לנו תשובות במחקרים. פניתי למשרד בניסיון להיפגש כדי לתת מענה מאוד ספציפי לישראל. אנחנו רוצים לעבוד יחד, כולל איך נהגי המוניות משתלבים".

מקלב: "אני תוהה בקול - עוד מספר שבועות תוציאו משרד התחבורה מסמך מסכם, ולא ישבתם עם אותן חברות מפעילות? אולי יש משהו שאנחנו לא יודעים?".

גנון, משרד התחבורה: "ישבו, גם אם לא אני, גם עם אובר. ישבו בכל מיני פאנלים".

מקלב: "אני קורא למשרד התחבורה לשבת עם הגורמים הנוגעים בדבר לפני שאתם מוציאים את המסמך שאנחנו כל כך מייחלים לו".

ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): "אני לא חושבת שיש עוד נושא שכל אדם במדינת ישראל סובל ממנו כמו התחבורה. זה אתגר לאומי שלא מקבל את ההתייחסות הדרושה, גם אם במשרד התחבורה חושבים שכן. כל הטכנולוגיות שמאפשרות לאדם לא לקנות רכב צריכות להיבחן ולהתקדם אם המשמעויות חיוביות. המדינה יודעת לעשות רפורמות ולתת מענה גם למי שהמצב עלול לפגוע בו".

ח"כ סאלח סעד (המחנה הציוני) נחלץ להגנת נהגי המוניות: "הכניסה הטכנולוגית היא דבר חשוב, אך יש לעשותה בחכמה. המשמעות היא פיטורי עובדים או הפרטת נהגי המוניות, כך נפגע באלפי משפחות ולא ניתן לכך יד".

"דרוש מסמך מקצועי ומנומק"

עו"ד ספי קלר, פורום קהלת: "מאז הישיבה האחרונה כאן הוצאנו נייר עמדה שמציע הסדרה של כל התחום בישראל, משרד התחבורה לא נפגשו איתנו. מחקר שאנחנו מכירים הראה מה קרה בערים שאובר התחיל לפעול בהן בארה"ב - תאונות כתוצאה מאלכוהול ירדו ב-30 אחוז, זה זול יותר ואנשים שתויים נוהגים פחות. המחקר שהוצג לגבי עליית הגודש בניו-יורק שמשרד התחבורה מציג הוא תיאורטי ולא אמפירי".

גנון, משרד התחבורה: "אנחנו לא שוללים את הנושא וכן בוחנים אותו ושוקלים בצורה זהירה את כל ההשלכות, עם המציאות של הגודש ופיתוח המערכות להסעות ההמונים. בישראל נוסעים 780 מיליון אנשים בשנה באוטובוסים. יש גידול של 8 אחוז בשנה האחרונה בתחבורה הציבורית. התשתיות של הרכב הפרטי לא מוקצות לרכב הציבורי, כל עוד אין תחרות הוגנת מול הענפים האחרים קשה לשפוט".

יו"ר הוועדה מקלב סיכם את הדיון ויצא נגד עמדת משרד התחבורה: "ההשקעה בתחבורה השיתופית בישראל קטנה מאוד. אתם אומרים שבדקתם את הנושא מקצועית. הגיע הזמן שתוציאו מסמך מקצועי ומנומק. התשובות שאתם נותנים בדיונים בכנסת הן באוויר, יש לי תחושה שגם ההתייחסות המקצועית במסמך שלכם היא מצומצמת ביותר ומבוססת הערכות, אני מבקש שתעמידו את כל הסיבות, הנתונים והניתוחים המקצועיים שהביאו לתפישתכם. נהגי המוניות אינם הנושא, אזרחי ישראל לא שבויים בידם. הם צריכים להיות חלק מהפתרון. אפשר להתווכח על העומסים בכבישים? על מה שאנחנו עוברים בדרכים שנים? לציבור מגיעה הזכות לקבל שירות חדשני בדומה לעולם כולו, באיזה זכות אתם יכולים לחסום מפני הציבור תהליך כזה?".