4% טעויות במרשם הפלילי בשנת 2016

ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה (יום ג', 5.12.17) לדון בהצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ו-2016 להכנתה לקריאות שנייה ושלישית. הצעת החוק מחליפה את חוק המרשם הפלילי בחוק חדש, המשקף את המלצות 'ועדת קנאי' וביניהן קיצור התקופות שבהן יימסר מידע פלילי, במיוחד כלפי אלה שהעבירה שלהם הייתה חד-פעמית או שולית וכמו-כן מגבילה את הגישה לתיקים שהסתיימו בזיכוי, רק למשטרה ולגופי הביטחון ולא לשום גוף אחר.

עוד מוצע לקבוע מפורשות כי העיון במרשם הפלילי ייעשה בדרך של הצגת המידע על גבי צג המחשב בלבד וכי לא יותר לאדם לקבל תדפיס או לצלם את המידע אלא רק לרשום באופן ידני את המידע. האיסור יחול גם על דרישה לקבל מידע בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב. הצעת החוק תעגן הבנייה של שיקול הדעת של גופי ההעסקה הזכאים לקבל מידע, ותחייבם לגבש בנוסף הנחיות ונהלים פנימיים לשקילת המידע. גוף שקיבל מידע ישקול את מהות העבירה, סוג העבירה, חומרתה, משך הזמן שחלף, גילו של האדם ביום ביצוע העבירה והאם יש לאדם יותר מפרט רישום אחד. הוראות החוק יחולו על כלל הרישומים המצויים במרשם הפלילי ובמרשם המשטרתי ערב תחילתו של החוק המוצע ועל הרישומים החדשים שייכללו בהם ממועד זה ואילך.

במהלך דיון הוועדה על הסעיף המתייחס לתיקון טעות במרשם הפלילי ומסירת הודעה על תיקונה לאדם שהמידע על אודותיו תוקן נחשפו נתונים על ממדי הטעויות במרשם.

עו"ד נוחי פוליטיס מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים: "לצערי טעויות במרשם פלילי אינן דבר נדיר. בחלוף השנים אפשר להשוות בין הרישום בגיליון לבין ההליך המשפטי. העברתי לאחרונה ליעוץ המשפטי של המשטרה נתונים מהם עולה כי ב-2016 מצאנו למעלה מ-4% טעות בתיקים של אלו שביקשו חנינה. לפעמים הטעויות הן לטובת מבקש החנינה כמו הרשעה שלא נרשמה ולפעמים לרעתו. לשאלת הח"כים השיבה כי ב-2016 הוגשו כ-1000 בקשות אישור מחיקות אישום פלילי ומהן אושרו 40%.

היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי הגיב על הדברים: "הנתונים צריכים להגיע לידיעת המפכ"ל תיקחו את התיקים של 2016 ותבצעו בקרה כי מדובר בפיקוח נפש ובחיי אדם. חייבים לוודא שהאחוז הכל-כך גדול יצומצם לאפס. מי יודע מה הסה"כ של אנשים שנכתבו דברים בתיקיהם, לא רק של אלו שביקשו חנינה. תנסחו את הסעיף כברירת מחדל הפוכה- שתמיד מודיעים במקרה שנרשמה טעות ורק במקרים מיוחדים המשטרה לא תודיע". הוא ביקש לקבל את מסקנות הבדיקה שתבצע המשטרה בעקבות הנתונים ואמר כי יש להגדיל יחידת הבודקים במשטרה".

ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "זה דבר מזעזע. חייבים שתהיה בדיקה אחד אחד. האם מבקר המשטרה בודק את הנושא של הזנת רישום פלילי?"

רפ"ק ליאורה סולטן, ראש ייעוץ וחקיקה מידע פלילי במשטרה: "אנחנו מבצעים בקרות על כל רשויות התביעה דרך חוליה של 6 אנשים. יש גזרי דין משנות ה80-60 שאולי לא הוזנו במדויק. נמצאו טעויות כמו אדם שהורשע בגרם מוות ברשלנות וביקש להתגייס למשטרה וזה לא נרשם במרשם, עלינו על זה דרך בדיקה ביטחונית".

רפ"ק דקלה פוגל ברדה ע' יועמ"ש המשטרה: הנתונים הועברו אתמול והם נבדקים. גזר הדין מפרוטוקול המשפט מוזן ידנית למערכת ולכן יש חשיבות לבדוק את הנתונים שהועברו כדי להבין את מקור הטעות".

לבקשת סלומינסקי תתוקן הצעת החוק כך שברירת המחדל תהיה שבכל מקרה בו נפלה טעות ברישום המשטרה תמסור הודעה על הטעות תוקנה.


בדיון על סעיף מסירת המידע הפלילי ובהודעה על מסירת המידע הפלילי הובעו חששות מתפוצתו של המידע. יו"ר הוועדה: "מדובר על מאות אלפי מקרים בשנה של אנשים שהרישום הפלילי שלהם עובר להרבה גופים. גם אם הרקע הפלילי לא קשור לתחום העיסוק הגוף שמקבל את המידע הזה שם את קורות החיים בצד. מנהל בי"ס או ראש אגף שמקבל מידע שלא רלוונטי להיות המועמד איש חינוך, יפסול ישר כדי לא להסתבך. כשאינפורמציות כאלו זורמות אנשים כבר לא מתייחסים לזה כאל משהו סודי". בהתייחסו להסכמה למסירת המידע אמר כי אם אדם משנה תפקיד באותו גוף, הגיוני שיבקשו שוב את הסכמתו. הוא ביקש ממשרד המשפטים לבחון את נושא ההסכמה וגם יידוע על מסירת המידע בחלוף זמן. "זה שאדם חתם בד"כ בלית ברירה על הסכמה לבדיקה, המינימום הוא שיידרש יידוע על כך שהגוף שבו אדם עובד בודק אותו מחדש. זכותו של אדם לדעת שבודקים אותו שנית גוברת על הקושי של היידוע בעיקר במקומות שבהם לא מדובר על פיקוח נפש. לא מדובר על מקומות שידוע שנבדקים תקופתית אלא על בדיקות ספציפיות של אדם".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "צריך לשמור על זכותו של אדם אבל גם על הציבור. אם אני נכנסת למקום עבודה ונותנת רשות שיבדקו אותי מראש, ברירת המחדל צריכה להיות על האדם. יש מקרים של שינוי תפקיד או בתום תקופה מסוימת אפשר ליידע את האדם אבל במשרות מסוימות אדם צריך לקחת בחשבון שיבדקו אותו מעת לעת ואם האדם לא מעוניין בכך הנטל עליו ליידע שאינו מעוניין".

עו"ד גבריאלה פיסמן ממשרד המשפטים: "אנחנו לא רוצים להיות במצב בו תוצאת החוק תהיה פגיעה בתקנת השבים ולכן אנחנו מחייבים את הגופים לקבוע בנהלים פנימיים את הקריטריונים ואמות המידה. אין ספק שכשמדובר בתיקים פתוחים הפגיעה באדם יותר משמעותית אבל השאלה שצריכה להנחות אותנו היא האם נכון לגבי הגופים הספציפיים להעלים מידע פלילי עדכני". בהתייחסה להסכמת אדם למסירת המידע אמרה כי "הבקשה להסכמה נוספת שלו בחלוף שנים מיותרת. אם הנציבות רוצה להעמיד אדם לדין משמעתי, יש היגיון לבקש את הסכמתו שוב? אנחנו לא רוצים להביא למצב שחובת היידוע תסכל את העברת המידע. אני מצפה שרשות הרישוי תעשה בדיקות שוטפות לגבי מסוכנות נהגים והעבירות שלהם כדי שלא ירד מישהו מהכביש לאחר 5 שנים בהן הוא נוהג מסוכן. אם נהג אמבולנס נתן מראש הסכמתו לרשות הרישוי לבדיקות אני מצפה שהרשות תוכל לבדוק מתי שהיא צריכה. הוא נותן מראש הסכמה לבדיקה תקופתית".

רפ"ק ליאורה סולטן, ראש ייעוץ וחקיקה מידע פלילי במשטרה: "מאות גופים במדינה שנותנים רישיונות- חלק מהטפסים הוא הצהרה של הסכמה לבדיקה מינימלית של המרשם- הרשאות בכל הקשור להתיישנות ותיקים פתוחים. אדם שחותם יודע שהצד השני יקבל את המידע. הרי לא תרצה שיתנו רישיון רוקחות לאדם נרקוטי. לכל גוף פררוגטיבה לשקול קבלת אדם לעבודה. זו לא תפוצת נטו. זה לגוף ספציפי עבור צורך ספציפי. אנחנו בודקים את הממונה המורשה משפטית וביטחונית ואם מוסמך עוד אדם כולם עוברים בדיקה. הם מחויבים לדווח על כל שינוי".

אן רייפלד-ביגמן, עוזרת ראשית תביעה משמעת בנציבות שירות המדינה: "רוב המועמדים שמגיעים אלי מאושרים להעסקה בשירות המדינה גם אם יש להם תיקים פתוחים ואם יש הרשעות לא רלוונטיות. גישתי אינה להעדיף אדם ללא רישום כלל וזו לא צריכה להיות הגישה, כשיש שיקול דעת מובנה ויש אפשרות לדעת את מצב התיק ולתת את המשקל המתאים. לגבי החשש מהיקף התפוצה- מי שרואה את המידע הם גופים ספציפיים והמשטרה מפקחת באופן צמוד. ביחס לשיקול הדעת- יש שאלות שבבסיסן נוגעות לאמון במועמד וצריך לראות את כל התמונה. אני מטפלת במשרות פטורות ממכרז, כלומר משרות זוטרות ומשרות אמון בכירות. הנוהל כרגע לא נותן מענה ברור לגבי מי מעיין ומתי מעיין במידע. הרכבי ועדות בכל שירות המדינה שונים. אני חושבת שהקב"ט צריך להוציא את הרישום הפלילי לפני כינוס הוועדה ואז צריך לבנות את הרכב הוועדה עם משפטן בשירות הציבורי שיוכל לשקול את המידע". בהתייחסה לנושא ההסכמה אמרה כי "כשאדם בעיקר בשירות המדינה עובר תפקיד הוא עובר לתפקיד בכיר יותר. לכן מסוכן לומר שהדברים לא רלוונטיים. יש דברים שלא משנה כמה זמן עובר הם יהיו רלוונטיים לתפקיד".

ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסניגור הציבורי הארצי: "כל הדוגמאות שהובאו למקרים בהם המשטרה הייתה רוצה שיועבר מידע על אדם נמצאות בחריגים. חשוב שאדם ידע שהועבר מידע לגביו ויוכל לראות למה הועבר ומה הועבר. כרגע הצעת החוק אומרת שההסכמה של אדם למסירת המידע תישאר לאורך זמן. במקום לקבוע קו רחב עם אינסוף חריגים- תשנו את הנוסח ותקבעו מי בדיוק זכאי. הרעיון שההסכמה של אדם תקפה לתמיד בעייתי מאוד".