פרקליט המדינה: ריקוד ארוטי ייחשב זנות

ועדת המשנה של הכנסת למאבק בסחר בנשים ובזנות, דנה (יום ד', 6.12.17) בנושא "מועדוני חשפנות - זנות בתחפושת". הדיון התקיים בהמשך לפסיקה התקדימית של השופטת מיכל אגמון גונן, שקבעה כי החשפנות אינה מהווה מופע בידור ואסרה על ניהול עסקי מין במתחם הבורסה ברמת גן.

יו"ר הוועדה, ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) סיפרה בפתח הדיון, כי פרקליט המדינה עדכן שבכוונתו לבחון את הגדרת ריקודי הלאפ דאנס (ריקוד ארוטי) כמעשה זנות. נציג המשטרה, סנ"צ רובי קיים, הוסיף: "נכתב נוהל חדש ביחד עם הפרקליטות באשר לאיך תתבצע האכיפה נגד מועדוני החשפנות, והוא נמצא בשלבים אחרונים של תיקון. זה מצטרף לתיקון ההנחיה לגבי לאפ-דאנסים, שייחשב מעשה זנות, ולדעתי כל זה ישפר מאוד את המצב".

רחלי זוארץ- פרקליטות המדינה: "אין הגדרה ברורה מספיק בחוק למהו מעשה זנות. מעשי זנות בחדרים האחוריים הם ברורים, לגבי המופעים - מבחינה חוקית זה לא אסור. בכלים החקיקתיים כיום אין לנו הגדרה. לגבי ריקודי הלאפ דאנס - פרקליט המדינה העביר הבהיר בתשובה לשר כי אנחנו בוחנים תיקון להנחיה, לרבות התייחסות לתופעת ריקודי הלאפ דאנס".

נציגי הארגונים שהופיעו בדיון, העלו טענות קשות כנגד עיריית תל אביב, שבשונה מעיריות חיפה ור"ג נמנעת מלפעול כנגד מועדונים בעיר חרף ראיות שמתבצעת פעילות זנות מלאה, וחרף הרוח הגבית שהעניקה פסיקת בית המשפט לפעול כנגד אותם מועדונים.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "החשפנות היא כסות למתן שירותי זנות. אבל יש לנו טענה נוספת - אין מקום להבחנה בין עצם מתן שירותי מין בתשלום למופעים המבזים שמתרחשים שם. יש רצף של תעשיית מין שמתמקדת בביזוי האישה, גופה, והיחס למין ומיניות. הלגיטימציה הציבורית שקיימת עבור צעירים, מסיבות רווקים זוגות ועוד, אליה יש לכוון את ההוקעה הציבורית. ההבחנה מלאכותית ופסולה, וכבר במצב החוקי הקיים אין סיבה לתת להם רישיון עסק".

חברת מועצת העיר ת"א, גבי לסקי: "מדובר בעניין של מדיניות, יש לי רשימה של שבעה מועדוני חשפנות שאין להם רשיון משנת 2016, ואין שום הליכים לסגור אותם. מבחינת העירייה הכל בסדר כי יש אישורים מנהליים לפעילות המקום, אבל השאלה העיקרית של פגיעה בנשים, פעילות זנות וסרסרות לא נלקחות בחשבון. המדיניות של עיריית תל אביב היא לאפשר את הפעילות. הייתי בישיבה בעירייה שעסקה ברישוי עסקים, שבה נאמר ע"י בעלי תפקידים בכירים שמועדוני חשפנות טובים לעיר ולתיירות. פניתי ליועמ"ש לעירייה אחרי פסיקת השופטת אגמון גונן, שאין שום הצדקה שאותו עיקרון לא יחול גם בתל אביב".

אסף אדלשטיין, מנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית תל אביב העביר את האחריות למחוקק: "אנחנו עובדים לפי חוק רישוי עסקים. החוק כיום אילם ולא מתייחס לעניין, ואפילו מתיר לאנשים לקיים מגע מיני לפי הסעיף. כשיש לנו בקשות לרישיון עסק, ובצדו חופש העיסוק, אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד שאנו סוגרים את המקום. אנחנו צריכים חקיקה מסודרת- תגדירו בחוק רישוי עסקים מה אסור, אל תשיתו את האחריות עלינו. מבחינתנו הפרשנות היא שמדובר בהופעת אמן".

אביהו בן משה, סגן ראש עיריית ר"ג (מחזיק תיק רישוי עסקים): "ועדת המשנה של העירייה אמרה במפורש לא לפתיחת מועדוני החשפנות בר"ג, ועדת הערר המחוזית (תחת משרד האוצר) הפכה את ההחלטה שלנו לסגור את המקום. החלטת השופטת האחרונה החזירה לנו את הסמכות לקבוע איזה עסקים יהיו בבורסה. הממשלה אישרה הצעת מחליטים שמחלישה מאוד את ועדת רישוי עסקים. על בסיס תצהיר יוכלו עסקים להעיד שהם מוכרים פיצה, ובפועל להפעיל מועדוני חשפנות. הממשלה כאן מקשה עלינו יותר לבחון מה יקרה בשטח בפועל".

עו"ד יעל בן סעדון, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות: "ישנם מועדונים רבים שכבר נמצאו בהם הראיות שפועלים כבתי בושת ושוב ושוב הם מקבלים היתרים מהעירייה ועוד זמן חסד להמשיך לפעול".

בדיון הוצג מחקר של מכון ירושלים לצדק ובו סקירה מקיפה על הנעשה במועדוני החשפנות, וכן סקירה השוואתית ביחס למגמות החקיקה והפסיקה בעולם. המסקנה שהוצגה היא כי יש לאמץ את המודל האיסלנדי - הפללה מלאה של תעשיית המין, ואיסור פעילותם של מועדוני חשפנות.

ידידה ג'קובס, ממכון ירושלים לצדק, אמרה בדיון: "ההסדרה בארץ ספורדית לחלוטין בשל הגדרות לא ברורות. לכן יש מדיוניות שונה של העיריות, בהתאם לצרכיהן. ההבחנה ביניהם למועדוני בושת היא מלאכותית לחלוטין נוכח מה שמתרחש שם. המסקנה המרכזית היא כי יש לאמץ המודל האיסלנדי בישראל, לפיו יש לאסור לחלוטין את הפעילות בישראל במסגרת תיקון לחוק רישוי עסקים. מדובר במקומות שפוגעים, מטרידים, מחפיצים ומבזים נשים. יש לנו אחריות כחברה לבוא ולומר מה היחס שמגיע לנשים ולבני אדם בכלל, במיוחד כלפי הנשים המוחלשות ביותר".