התובעים המשטרתיים בתיקי תעבורה אמורים שלא להסכים להסדרי טיעון עליהם לוחצים השופטים, אם הם מקלים מדי - אומרת (14.12.17) ראש מחלקת תביעות תעבורה, ניצב-משנה שרית פיליפסון. היא דיברה בערב עיון במחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

לדברי פיליפסון, "אני שומעת: 'אני חייב להוריד את המהירות, כי בית המשפט לא יסכים להסדר בלי זה. אני חייב לעבור משכרות לנהיגה בהשפעת אלכוהול, כי בית המשפט לא יסכים בלי זה'. התשובה שלי היא: אנחנו לא עובדים אצל בית המשפט אלא אצל מדינת ישראל. בית המשפט לוחץ על ההסדר שמתאים לו, וזה לא בסדר. אם השופט לוחץ להסדר שלא מתאים - התובע צריך להגיד: אדוני, אני מייצג את המדינה וצריך לייצר הרתעה".

פיליפסון הוסיפה: "בארבע השנים האחרונות יצרנו מתחמי ענישה, כך שתהיה אחידות כלשהי מצפון ועד דרום. אבל לעולם לא תהיה אחידות מוחלטת, כי כל תיק ונסיבותיו. חשוב שנייצר אחידות: ב-100% - לא; ב-90% - לא; אנחנו מתקדמים לעבר 80%-70%. ובזה הסדרי טיעון הם כלי חשוב". 85% מתיקי התעבורה מסתיימים בהסדרי טיעון ו-3% בלבד מסתיימים בזיכוי, ציינה.

עוד הבהירה, כי ההנחיה לתובעים היא לעמוד על אישומים במהירות מופרזת שתועדו במצלמה גם כאשר היא קמ"ש אחד בלבד מעל המותר: "הנהיגה המותרת היא זו שקובע השלט, ומה שמעבר לה - הוא עבירה". פיליפסון הוסיפה: "מעט מאוד תיקי שכרות מסתיימים בהרשעה על שכרות ובמקום זה ההרשעה היא בנהיגה בהשפעת אלכוהול, ואת זה צריך לשנות".

היא הדגישה, שאם יש ראיות לנהיגה תחת שכרות - העונש חייב להיות שנתיים פסילה; כל הקלה במסגרת של הסדר מחייבת הנמקה מצידו של התובע, כדי לשכנע שהשיקול היה ענייני בלבד. "התיק הוא מבוסס ראיות, ואני לא אשנה עבירות בגלל העבריין. ראיה זה ראיה, אישום זה אישום. השיקולים האחרים נכנסים להסדרי הטיעון".

עוד אמרה פיליפסון: "יש משהו בטענה של שוטרי השטח, לפיה אנחנו מזלזלים בעבודה שלהם - כי הדרך בה הסדרי הטיעון נעשים היא זו שצריכה להשתנות. גם אני לא רוצה לשמוע טענות של שוטרים שמוזמנים להעיד וגוזלים להם יום עבודה שלם, ואז כאשר הסניגור רואה שכל העדים הגיעו - הוא מסכים להסדר טיעון והתביעה מסכימה.

"זה ממש לא צריך להיות כך. פה הולכים עד הסוף. להגיע להסדר טיעון אחרי שהוא טרטר את העדים וגזל מזמנם של השוטרים ובית המשפט - לא צריך להיות הסדר כמו בתחילת המשפט. בזה עוד לא הצלחתי, אבל זה ישתנה בקרוב וגם נושא ההוצאות".

לדברי פיליפסון, "אני רוצה שהתובעים שלי ינהגו באותה הגינות עם נאשם מיוצג ועם מי שאינו מיוצג. אני רוצה שהתובע יקרא את כל הדוח, ימצא את הבעיות ועל סמך זה יציע הסדר. קיבלתי תיק עם המלצת תובע לחזור מכתב אישום בשל 11 כשלים, אבל כשבדקתי ראיתי שאין אפילו כשל אחד. בדקנו אם הסניגור התבלבל ושמא מדובר בתיק אחר, וזה היה תיק אחר. אני לא כועסת על הסניגור, אלא על התובע שהציע לסגור את התיק על סמך רשימת כשלים שהוא לא בדק אותה".