שופט בית משפט השלום בראשון לציון,
רפי ארניה, דחה (27.12.17) תביעה בסך 1.25 מיליון שקל שהגיש עו"ד
חיים שטנגר נגד ועדת האתיקה במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין ונגד עו"ד מייק יורק-ריד, שהיה באותה עת פרקליט הוועדה.
תביעתו של שטנגר - לו יש סכסוך ארוך שנים עם ועד המחוז ועם ועדת האתיקה - התייחסה לשלושה ביטויים בתכתובות פנימיות של הלשכה בשנים 2015-2014. ארניה קבע, כי בשני הראשונים כלל אין לשון הרע, ואילו בשלישי יש ללשכה הגנה על-פי חוק איסור לשון הרע.
באפריל 2014 כתב יורק-ריד לרכזת ועדת האתיקה הארצית, עו"ד מירב קרסוצקי-יחזקאל, כי שטנגר "העלה בכל הליך משפטי טענת סרק לפיה ועדת האתיקה המחוזית רודפת אותו. טיעוניו לא התקבלו". שטנגר טען, כי המילים "טענת סרק" הן לשון הרע - אך ארניה אומר שזוהי לשון משפטית מקובלת, שאפילו שטנגר עצמו השתמש בה בתביעתו הנוכחית. מדובר על התייחסות לטענה ולא על ייחוס תכונה שלילית כלשהי למי שמעלה אותה, הוא מוסיף.
באותו חודש העבירה קרסוצקי-יחזקאל תלונה נגד שטנגר לוועד המרכזי של הלשכה, והוא טען שהיה בכך לשון הרע משום שהיה עליה להעביר אותה לוועדת האתיקה הארצית. ארניה אומר, כי כלל אינו רואה היכן יש כאן עוולה של לשון הרע, ובכל מקרה - התלונה לא נחשפה בפני מי שלא היה רשאי לראות אותה, ולכן דין התביעה להידחות.
באוגוסט 2015 שלח יורק-ריד לוועדת האתיקה במחוז ירושלים תשובה לתלונה שהגיש שטנגר נגדו, ובה כתב, כי שטנגר מגיש תביעות סרק נגד נושאי משרה בוועדת האתיקה רק משום שאלו ממלאים את תפקידם ובודקים תלונות נגדו. על אמירה זו קובע ארניה, כי היא מוגנת מפני תביעת לשון הרע משום שמדובר בחלק מההליך השיפוטי שמנהלת ועדת האתיקה. לדעת ארניה, חסינות זו מתרחבת גם לקבלת תשובת הנילון, עוד לפני ההליך עצמו. שטנגר חויב בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל.