הוועדה המיוחדת לפרשת ילדי תימן ומזרח בלקן דנה (יום ב', 8.1.18) בנושא: "מעורבות ויצ"ו בטיפול בילדים בשנות החמישים".

בשבוע שעבר נמסר, אומנם לא רשמית, כי המדינה עומדת להכיר בקיומה של טרגדיית גניבת ילדי תימן, כאחריות המדינה. כמעט 24 שנים עברו מאז הרב עוזי משולם הי"ד הרים את נס המרד נגד השתקת גניבת הילדים הללו. ההכרזה הממלכתית, כשתבוא, תשתמש במושג שאותה טבע הרב עוזי משולם: "ילדי תימן המזרח והבלקן", והיא תתייחס לכל גזל הילדים מקום המדינה ועד לאמצע שנות השישים של המאה העשרים. זאת בניגוד למה ששלוש ועדות וחמשת העומדים בראשן ניסו לשדר. הם טענו כי רק ילדי תימן כלולים בפרשה, וצמצמו את השנים אך ורק לאמצע שנות החמישים של המאה העשרים. זוהי תוצאה שהיא סטירה לממסד ולתחבולותיו להעלים את הבעיה. שלושת ועדות החקירה שהוקמו בנושא הגישו דוחות הפוטרים את המדינה מהיעלמות הילדים אבל המדינה נאלצה להודות באופן הפוך. רק על כך, על ממצאי הוועדות הללו, צריך היה להקים ועדת חקירה שתחקור מי היו מסייעי הניסיון להשתקה. מסתבר שבהלול, מינקובסקי, שלגי, כהן וקדמי, חלקם אישי ציבור ידועים וחלקם אנשי משטרה ושופטים בכירים, פרסמו מסקנות מטויחות. זה מצביע לא מעט על האמון שאנחנו מצופים לתת בידי המשטרה ומערכת המשפט, ועוד בחקירות של "ועדות החקירה" למיניהן.

הוועדה המיוחדת לפרשת החטופים קיימה (יום ד', 6.12.17) דיון המשך להצעת חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה. הנוכחים המשיכו לחפש מתווה מוסכם לפתיחת הקברים תוך קבלת החלטות משמעותיות לנוסח החוק.

הוועדה לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן קיימה (יום ד', 29.11.17) דיון המשך בהצעת חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה. יושב-ראש הוועדה ח"כ נורית קורן עדכנה בפתח הדיון כי נוסח החוק תוקן כדי להקל על משפחות כך ששר הבריאות יוכל בצו לקבוע על עוד מדינות שהחוק יהיה תקף לגביהן. "התיקון לא יאפשר ניצול לרעה", טענה קורן. "הפניות ממדינות נוספות - זה מיעוט שבמיעוט, כללנו בהגדרה כמעט את כולן. זה יעזור למנוע אפליה כלפי משפחות של חטופים ממדינות נוספות".

הוועדה לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן קיימה (יום ג', 28.11.17) דיון באירועים כאובים מראשית ימי המדינה, בהם נעלמו נשים צעירות שפנו לבית החולים כדי ללדת. יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן אמרה כי החטופות היו במקרים רבים נשים קטינות מתחת לגיל 18, חלקן בנות 14 או 16. "לבני המשפחות נאמר שנפטרו אבל עבר זמן רב עד שהמציאו לידיהם תעודות פטירה, לא נאמרה להם סיבת המוות וגם מיקום הקבר לא נמסר בקלות".