בג"ץ אישר את רפורמת הסיבים של משרד התקשורת, ובמקביל דחה בית המשפט המחוזי עתירה של בזק נגד עיצום כספי של 8.5 מיליון שקל. כך מסר (יום ב', 29.1.18) משרד התקשורת. פסקי הדין טרם פורסמו בידי הנהלת בתי המשפט.

רפורמת הסיבים היא מתן אפשרות למתחרים של בזק להשתמש בקבלנים לפרוש כבלי תקשורת בתוך הצינורות על גבי עמודים ובתוך גובים ברשת בזק, וזאת כדי לעודד את התחרות בשוק התקשורת הנייחת. רפורמת הסיבים היא חלק מ"רפורמת השוק הסיטונאי", שמטרתו לאפשר למתחרים של בזק והוט להשתמש בתשתית של שתי חברות אלו.

בזק ביקשה מבג"ץ לקבוע, כי פרישת כבלי התקשורת בתשתיות שלה ייעשה אך ורק על ידה, ולא על-ידי קבלנים מטעם המתחרים. בדיון בעתירה אמרו השופטים - מסר משרד התקשורת - שאין בסיס לטענותיה של בזק נגד הוראות אלו, וכך גם הוחלט.

גם ההליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגע לרפורמת השוק הסיטונאי. משרד התקשורת קבע, כי בזק הפרה את הוראותיו באופן הטיפול בהעברת מנויים לספקיות האינטרנט. בין היתר העבירה בזק למחלקות השיווק והמכירה שלה מידע שסיפקו לה ספקיות השירות לגבי מנויים שביקשו לעבור אליהן.

בנוסף, הליך העברת המנויים מבזק לספקיות האינטרנט האחרות היה ארוך משמעותית מהדרוש וגרם להמתנה ממושכת ולביטולים רבים מצד המנויים. במקרים מסוימים בזק אף סירבה לקבל בקשות בעל-פה (בטלפון) להעברת מנויים מהחברות המתחרות, בניגוד להוראות, ובכך סרבלה את מעבר המנויים. בזק גם נקטה באפליה בפתיחת שעות הפעילות במוקד השירות הטלפוני שלה, כך שמספר השעות עבור מנויי ספקיות האינטרנט היה נמוך משמעותית מהיקף שעות פעילות מוקד השירות למנויי בזק. בשל כל אלו, קנס המשרד את בזק בדצמבר 2015 ב-8.5 מיליון שקל.

לאחר ששילמה את הקנס, עתרה בזק לבית המשפט וביקשה להחזיר לה את הכסף. משרד התקשורת מסר, כי השופטת יהודית שטופמן דחתה (25.1.18) את העתירה. היא קבעה, כי לא נפל כל פגם בהליך המינהלי שבו נקט המשרד ובהחלטתו להטיל עיצום כספי­ על בזק, וכי ממצאי הפיקוח היוו תשתית ראייתית ראויה לצעד זה. שטופמן ציינה, כי ניתן היה להטיל עליה עיצום גבוה פי ארבעה.