ערן מלכה טוען, כי במסגרת הסדר הטיעון עימו, הוא הודה גם בעבירות שלא ביצע. "אתה יודע כמה דברים ניסיתי להגיד למח"ש שהם לא נכונים, ובכל זאת נכנסו לכתב האישום?". כך אמר (יום ב', 29.1.18) בהמשך חקירתו הנגדית במשפט רונאל פישר. מלכה ציין כדוגמה לכך את הודאתו בכך שסייע לפישר לסחוט את יהושע לובינסקי - ו"בטיפשותי הודיתי בזה".

לדברי מלכה, הוא לא אמר את כל האמת בחקירתו גם כאשר החליט להודות, משום ש"מאוד פחדתי. לא היה לי אז הסכם עד מדינה, לא היה לי התענוג של לדעת שיש לי חסינות. מה שאתה מייחס לי כזדון". כך אמר לסניגורו של פישר, עו"ד עמית בר - "הוא פחד. אני רק בן אדם. גם מי שנתפס בקלקלתו, לא ממהר להגיד את כל מה שעשה". הוא טען, כי לא תכנן מראש להיות עד מדינה, וכי החלטתו לעשות זאת התגבשה בתוך דקות בחדר החקירות.

מלכה העיד, כי חוקרי מח"ש מעולם לא שאלו אותו מהו הקוד ל"אלפוניו 7" - כתובת הדוא"ל בה השתמש כדי להעביר מידע חסוי למזכירתו של פישר, עדת המדינה ע"י. בר: "כראש צוות מיומן, מה דעתך על כך שלא שאלו אותך?". מלכה: "אני לא מחלק ציונים. אני יכול להבין אותם. זוהי חקירה לא פשוטה, מפספסים הרבה דברים בדרך".

לדברי מלכה, הוא התנגד לפתיחת התיבה בפני ההגנה, שכן השתמש בה גם לצרכים פרטיים לפני שהשתמש בה לתקשורת עם פישר. בכתב האישום נגד מלכה נאמר ש"אלפוניו 7" נפתחה לצורך הקשר הפלילי עם פישר, אך כעת הוא אומר שהייתה זו עובדה שגויה בה הודה במסגרת ההסדר עימו. בר טען, כי המדינה ידעה שמידע זה שגוי - אך לא הביאה זאת לידיעת ההגנה.

בר אמר שהוא מבקש למחוק את כתב האישום, בשל הפערים בין הראיות שנמסרו להגנה מתוך הפלאפון של מלכה לבין אלו שהיו בידי המדינה ושהגיעו לידי ההגנה רק לאחר הליך משפטי. "העלימו מאיתנו ראיות מזכות", טען. "אין זכות מוסרית לדרוש מאיתנו לנהל הליך כאשר מעלימים מאיתנו ראיות". השופט משה סובל הגיב מיד: "הבקשה נדחית בלא צורך במתן תשובה".