אם דתייה לא התקבלה לעבודה מתוך אפליה

חברת מ.דיזנגוף (ייצוג קלובים) סירבה לקבל לעבודה עורכת דין בשל היותה דתייה ואם לשני ילדים קטנים - קובע בית הדין הארצי לעבודה. בית הדין דחה את ערעורה של החברה והותיר על-כנו את הפיצוי אותו חויבה לשלם לעו"ד נעמי מושקוביץ-סקורצקי - 50,000 שקל.

החברה עוסקת בייצוג מועדוני ביטוח בינלאומיים בתחום השיט ומושקוביץ-סקורצקי עברה שלושה ראיונות למשרה במחלקה המשפטית שלה. בראיונות עלתה השאלה האם כאישה דתייה היא תתאים למשרה, המחייבת היעדרויות מן הארץ, לנוכח הנחת נציגי החברה שהיא מתכננת משפחת ברוכת ילדים. למרות חדירה גסה זו לפרטיותה, מושקוביץ-סקורצקי הבהירה שהיא ובעלה אינם חושבים על תשעה ילדים (המספר בו נקב נציג החברה) והסבירה כיצד תתמודד עם דרישות המשרה - אך לא התקבלה.

בית הדין האיזורי קיבל את תביעתה של מושקוביץ-סקורצקי לאחר שקבע, שמדובר באפליה פסולה על-רקע היותה נשואה, אם ודתייה. שופטת בית הדין הארצי, רונית רוזנפלד, דחתה (18.1.18) את ערעורה של דיזנגוף באומרה כי מדובר בממצאים עובדתיים מבוססים היטב שאין מקום להתערב בהם. רוזנפלד מנתחת שוב בעצמה את הראיות ומסכמת: "באמירות אלה [של נציג החברה] טמונה גישה סטריאוטיפית כה עמוקה ביחס לקבלה לעבודה של אימהות לילדים בכלל, ושל אימהות המשתייכות לחברה החרדית בפרט, עד כי אפשר שמתייתר הצורך לדון בכל יתר הטענות שבערעור".

עם זאת, רוזנפלד ממשיכה ודנה ביתר טענותיה של דיזנגוף ודוחה גם אותן. בין היתר היא אומרת כי קו הגבול בין המותר לאסור בראיון עבודה עובר בשאלה האם העובד יכול למלא את דרישות המשרה; כיצד יעשה זאת - אין זה מעניינו של המעסיק. עוד היא אומרת כי דיזנגוף לא הצליחה לספק הסבר מדוע מושקוביץ-סקורצקי לא התקבלה לעבודה ולא עמדה בנטל להוכיח שלא מדובר היה באפליה פסולה. בסיום פסק הדין אף מנחה רוזנפלד את בתי הדין כיצד לבחון בעתיד תביעות דומות, תוך שימת לב לאפליה המבנית העולה מהן.

דיזנגוף חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. הנשיא יגאל פליטמן, השופטת לאה גליקסמן ונציגי הציבור מיכל בירון בן-גרא וצבי טבצ'ניק הסכימו עם רוזנפלד. את דיזנגוף ייצגו עוה"ד טל עינת בן-אריה, אפרת סיבוני ודורון וייטיץ, ואת מושקוביץ-סקורצקי - עוה"ד אלעזר יקירביץ וקרן בנית.